בסוף השבוע שעבר קראנו על רועי, שהיה חבר טוב ורצה לתרום טסיות דם לחברו חולה הסרטן - וסורב, כתבה שעוררה תרעומת על כך שהומואים לא יכולים לתרום דם באופן שווה במדינת ישראל, וחשבתי שחשוב להבהיר שלפעמים לא הכל רק קשור לאפליה אלא גם למדע וסטטיסטיקה.
מדינת ישראל היתה אחת המדינות הראשונות בעולם שלמעשה ביטלה את זמן ההמתנה לתרומת מוצרי דם עבור גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, אך הוסיפה סייג של צורך בתרומה נוספת כארבעה חודשים לאחר מכן על מנת לאפשר להשתמש בתרומה שקדמה לה. בהחלט תהליך מסורבל יחסית אך צעד חשוב בדרך לתיקון האפליה שהייתה בעבר.
המון השתנה בשנים האחרונות בכל הקשור לרפואת HIV, אנחנו יודעים לזהות את ההדבקה בנגיף הרבה יותר מהר ובעיקר מכירים אותו ואת דרכי ההעברה שלו בצורה טובה מאוד. אם נחזור קצת להיסטוריה בתחילת שנות ה-80 גברים שקיימו יחסי מין מכל סוג שהוא עם גברים לא יכלו לתרום דם כלל וב-1984 שינו את הנוסח לגברים שלא קיימו יחסי מין מאז 1979 עם יותר מגבר אחד. קצת כמו בתחילת הגל הראשון של הקורונה, לא ידעו הרבה, נורא פחדו והשתמשו באמצעי זהירות הכי מחמירים שיש.
היום בשנת 2020 יש בדיקות חדשות, יעילות ומהירות. הבדיקה הסרולוגיה שבה משתמשים בצורה הנפוצה ביותר הנה בדיקת ה COMBO (שיודעת לזהות גם את הנוגדנים וגם את האנטיגן של הנגיף) ומראה את סטטוס המטופל 3-4 שבועות אחורה. בדיקה הרבה יותר יקרה אך אמינה עם חלון זמנים של 7-10 ימים הנה בדיקת ה-PCR שבודקת את הימצאות הווירוס עצמו. נוסף לכך, בבנקי הדם בארצות המפותחות, וישראל ביניהן, הוכנסה בדיקה מולקולרית שאותה מבצעים על כל מנה.
עם השנים הארגונים העולמיים השונים המטפלים בנושא מוצרי הדם דווקא הלכו והתמקדו במדע ובסטטסטיקה ופחות בנהלים הבנויים על אפליה, פחד ואי הבנה של נגיף ה-HIV. ועדיין חשוב מאוד לזכור שהמקום שבו שוויון, אי אפליה והקלות בתרומות מוצרי דם מאנשים עם התנהגות סיכונית יותר מתחברים עם המדע – זה לא מסתכם ב"אין בעיה לתרום דם ולא משנה מי אתה, מה אתה ועם מי אתה מקיים יחסי מין".
כמו ברוב הקשור ברפואה ומדע, לסטטיסטיקה יש משמעות ניכרת בקבלת ההחלטות, וכשמסתכלים על שיעור ההעברה בקיום יחסי מין בין גברים הוא גבוה יותר משמעותית מאשר בקיום יחסי מין הטרוסקסואליים או קיום יחסי מין כחודר (1:120 בכל מגע מיני עבור גברים המקיימים יחסי מין כנחדרים לעומת סיכון של 1:1,000 בשאר הקבוצות). זאת גם הסיבה שגבר שקיים יחסי מין עם גבר אחר באופן לא מוגן זכאי לטיפול מונע לאחר חשיפה (PEP) ואילו מין לא מוגן הטרוסקסואלי אינו אינדיקציה לטיפול זה – האם גם זו אפליה? כנראה שלא. בסוף מדובר בסטטיסטיקה.
מה קורה במקומות אחרים בעולם – אם מסתכלים על מדינות אחרות ומתקדמות בעולם המערבי מגלים שגם במקומות הנאורים ביותר לא ניתן לתרום דם לתקופה מסוימת לאחר קיום יחסי מין בין גברים. באנגליה ואירלנד תקופת ההמתנה היא שלושה חודשים, בדנמרק ארבעה חודשים, באוסטריה צרפת ומדינות ארופיות רבות נוספות נשאר חוק 12 החודשים. בארה"ב סביב משבר הקורונה ומחסור במוצרי דם אישר ה-CDC האמריקאי הפחתה לשלושה חודשי המתנה מאז יחסי המין האחרונים.
עובדה מאוד מעניינת היא שמדינות שהרבה פחות נחשבות נאורות כמו רוסיה והונגריה לא הגדירו כי גברים המקיימים יחסי מין עם גברים אינם יכולים לתרום דם לתקופה מסוימת אלא החליטו להשתמש בשאלונים המתמקדים בקיום יחסי מין ככלל ולא ספציפית לאוריינטציה מינית מסוימת.
אם חושבים על זה, למעשה השינוי שחל במדינת ישראל הוא קצת בירוקרטי ונראה מסורבל, אך הוא מאפשר לנטייה המינית שלך לא להיות עניין כלל אם הגעת לתרום דם פעמיים. למעשה במדינת ישראל אין "זמן המתנה" מקיום יחסי המין האחרונים - אך לא משתמשים במרכיבי הדם שתרמת במשך ארבעה חודשים.
לאן צריך לשאוף?
אם כך, רוב המקומות בעולם הנלחמים על הצורך במניעת האפליה במתן מרכיבי דם מכירים בצורך לתקופת המתנה כלשהי או נוהל אחר שיאפשר למחוק את תקופת ההמתנה אך עדיין יאפשר להשתמש באמצעי זהירות נוספים. עם זאת כאשר מסתכלים על המדע ועל הבדיקות המוצעות כיום, נראה שניתן להוריד את זמן ההמתנה לתקופה של 45-60 ימים ובתוך כך לקחת להביא בחשבון פתוגנים אחרים העוברים ביחסי מין, כמו דלקת כבד נגיפית - צהבת מסוג B.
מה העתיד מביא איתו?
כיום ישנו בקנה טיפול מיוחד במרכיבי דם הנקרא "נטרול פתוגנים", המאפשר לנטרל כל חומר גנטי הכולל גם וירוסים כמו הפטיטיס ו-HIV בטסיות ובפלזמה. עדיין מדובר בנושא בעייתי בכל הקשור לתרומת כדוריות דם אדומות ודם מלא. הטיפול כבר אושר על ידי ה-FDA האמריקאי והרשויות האירופיות ונמצא בשימוש בארצות מתפתחות למרות עלותו המשמעותית. פרופ' שנער, מנהלת שירותי הדם של מד"א, מציינת כי הוגשה למשרד הבריאות בקשה להכנסת הטכנולוגיה לישראל ב-2016, אך העניין לא התקדם מאז כי ממתינים לאישור תקציבי של המהלך.
מה לגבי פרפ?
ב-2017 נכנס הטיפול המונע לHIV- עבור גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים, ולמעשה לקיחה יומיומית של כדור אחד ביום המונעת ב-99 אחוז הדבקה בנגיף. אין מידע או מחקרים אמינים כיום באשר ליכולת לתרום דם בעודך על פרפ ואף שלכאורה זוהי דרך טובה למנוע את זמן ההמתנה (עבור אנשים הנוטלים את הכדור) עדיין צריך לזכור כי אלה הנוטלים פרפ נמצאים בסיכון יתר מראש, ובשל כך התחילו ליטול פרפ מלכתחילה. אם יבוצע מחקר טוב בנושא בהחלט יש לשקול את השימוש המתמיד בפרפ כתנאי מקל נוסף.
עוד ב-mako בריאות:
>> התרופה לקורונה כבר כאן, למה לא משתמשים בה?
>> מחקר חושף: ההרגל הנפוץ הזה גורם לעלייה במשקל
>> תביעה: רופאה צעירה מתה בעקבות זריקת אפידורל
אז איך בכל זאת אפשר קצת להשתפר?
כנראה הדבר הנכון ביותר הוא פחות להתייחס לנטייה המינית ולהתמקד בפרקטיקה מינית, ולהפוך את שאלון תורם הדם ליותר אישי ופחות כוללני – האם אתה מקיים יחסי מין עם גבר/אישה/גם וגם, האם אתה במערכת יחסים מונוגמית? האם אתה מקיים יחסי מין כנחדר/חודר/שניהם? מה תדירות קיום יחסי המין שלך? וכו'. אחת הבעיות כמובן בשאלון כה פולשני היא אי הנוחות של כלל האוכלוסייה במתן מענה ויש לחשוב על דרכים ליצור שאלון אידיאלי המאזן בין צורכי המערכת לפרטיות.
בנימה אישית, חשוב כמובן להגיע למצב שכל אמצעי שנדרש ייעשה, גם אם הוא עלול לעלות מעט יותר למערכת, כדי ליצור מצב של שוויונית מוחלטת, אך כמי שרפואה, קהילת הלהט"ב והקשר בינם הוא לחם חוקו, צריך להסתכל ולהכיר את כל העובדות ועל פיהן לקבל החלטות מושכלות ונכונות.