אל מרפאת הסיבוכים האסתטיים של בית החולים האוניברסיטאי המעוצב ארסמוס שבמרכז נותרדם, הולנד, נכנסים בני זוג נעים בשנות ה-60 לחייהם ומתיישבים מול ד"ר טום דקטס (Dr. Tom Decates). האישה המטופחת מתחילה לדבר בשטף הולנדי נוגע ללב, בן זוגה מהנהן בצער. שערה מסודר בקפידה, חליפתה קלילה, ישיבתה זקופה. אך אי אפשר שלא לבהות בגולה הענקית על לחייה, שאיתה, כך היא מספרת, היא מסתובבת כבר שלושה חודשים, מאז הזריקה מתחת לעיניה חומצה היאלורונית. פניו של דקטס מתמלאות זעם, הוא לא מאמין שהיא מגיעה אליו רק עכשיו.
"אני רואה את זה הרבה", הוא אומר לנו, "רופאים שמפחדים ליצור קשר עם רופאים אחרים. הוא יודע מי אני, הוא היה צריך ליצור איתי קשר. אני מאוד מאוכזב. תבלע את הגאווה שלך ותיצור קשר, זה בדיוק כמו שאם אני רוצה לעצב את הבית אני מזמין בעל מקצוע, אני לא עושה את זה לבד".
האישה מוזמנת אל מכונת האולטרסאונד שבמשרד הרחב. היא נשכבת על הכיסא ופניה נמרחות בג'ל השקוף הקריר המוכר ונבדקות. תוך דקות ספורות היא כבר אחרי ניקוז הנוזלים מלחייה (נראה כואב, חייבים להודות) ועם מרשם לאנטיביוטיקה הנחוצה. הסיוט שלה נגמר, הוא נמשך שלושה חודשים יותר מדי. והיא ממש לא היחידה. בזו אחר זו נכנסות נשים עם סיבוכי החומצות. יש סיבוכי שבקושי נראים, אך כואבים – ויש כאלה מחרידים במראם, שאי אפשר להתיק מהם את העיניים.
להפיץ את הבשורה
אל המרפאה הנעימה הזאת הגענו עם ד"ר חגי בצר, רופא שיניים בוגר האוניברסיטה עברית שעבר לתחום הטיפולים האסתטיים לפני כ-15 שנה. את פריצת הדרך המשמעותית בתחום עשה בזכות אשתו, הגינקולוגית, לאחר שרכש עבור הקליניקה שלה מכשיר אולטרסאונד חדשני לביצוע סקירות ההיריון ותהה מה עוד אפשר לעשות איתו. רופא מארה"ב הפנה אותו לרופא הולנדי בשם פיטר ולתיוס (Dr. Peter Velthuis), אבי השימוש באולטרסאונד לטיפולים אסתטיים. בצר טס למרפאת הסיבוכים שלו בנותרדם, פגש את פיטר ולתיוס, את טום דקטס הנ"ל וגם את ליאוני שלק, המובילה את התחום עם פיטר – ונדהם. מאז הוא מנסה ללמוד מהם כמה שיותר, לבסס את תחום הידע הזה בארץ (הוא מתייעץ איתם בכל פעם שנתקל בסיבוך שאינו מכיר ועובד על הקמת מרפאת סיבוכים רצינית) ולעזור להם להפיץ את הבשורה. הוא אפילו הקים קבוצת ווטסאפ של 500 רופאים מהתחום שמתייעצים איתו. "הידע עדיין מרוכז במקום בודד – הוא כאן, במרפאה היפה הזאת", אומר בצר, "ולא משנה כמה רופאים טובים יש, ויש בישראל רופאים טובים, הם לא נחשפים אליו. כך למשל, כולם בטוחים שבסיבוך שנגרם כתוצאה מחסימת כלי דם אפשר לטפל רק תוך 24 שעות, אבל בעצם אפשר אפילו אחרי שישה ימים. מה שקורה פה נדיר, וזה המקום היחיד בעולם שזה קורה בו". אז אנחנו פה, לעזור לו להפיץ את הבשורה.
"הידע עדיין מרוכז במקום בודד – הוא כאן, במרפאה היפה הזאת. ולא משנה כמה רופאים טובים יש, ויש בישראל רופאים טובים, הם לא נחשפים אליו"
ד"ר חגי בצר
"הזרקות הן פרוצדורה רפואית, ולכן ישנם סיבוכים. כשמנתח חותך, ב-5 אחוזים מהמקרים יש איזה סיבוך", מסביר לנו דקטס, "כשרופאי רפואה אסתטית מתגאים בכך שאצלם אין סיבוכים אני אומר, 1 – זה לא נכון, ו-2 – אתה לא יודע על הסיבוכים כי אתה לא רואה את הנשים כשהדברים משתבשים, הן עושות גוגל, הן מוצאות 'ד"ר דקטס רוטרדם' והן רוצות להגיע לפה. נשים צעירות טסות לטורקיה, עושות שם טיפולים, וכבר במטוס חזרה זה מתחיל לדלוף להן. הן נוחתות, מחפשות סיבוכי בוטוקס ובאות לפה". אפרופו טורקיה, גם לבצר יש סיפורים מסמרי שיער על ה"כלות מאיסטנבול" שהציל.
דקטס, המתהדר בטייטל "קוסמטיק דוקטור" (דוקטורט בתחום הסיבוכים האסתטיים המצריך הסמכה של שנתיים), ממשיך להסביר כי "כל העולם הזריק חומרים בלי לדעת לאן ובלי לראות. עד שיום אחד מישהו חכם אמר 'היי, למה לא להשתמש באולטרסאונד?' האדם הזה היה פיטר ולתיוס, שתפגשו מחר. עד אז היינו עיוורים – ועכשיו אנחנו רואים. לאולטרסאונד יש את הפוטנציאל להיות הסטטוסקופ של הרפואה האסתטית".
"כל העולם הזריק חומרים בלי לדעת לאן ובלי לראות. עד שיום אחד מישהו חכם אמר 'היי, למה לא להשתמש באולטרסאונד?' לאולטרסאונד יש את הפוטנציאל להיות הסטטוסקופ של הרפואה האסתטית"
ד"ר טום דקטס
המידע שהופך את הטיפול בסיבוך לפשוט
דקטס מתמחה בנזקים שנגרמים כתוצאה מתגובות ביולוגיות, כלומר תגובות הגוף לזריקה, ואף המציא ערכה שעתידה להימכר בבתי המרקחת (בדומה לערכת בדיקת היריון או קורונה) ותתריע כאשר יש סבירות גבוהה שהגוף ידחה את החומצה (מעל 80 אחוז). ולתיוס, לעומתו, מומחה בצד המכני יותר, לסיבוכים הנגרמים בשל זיהומים או תקלות. ושלא תטעו, יש המון כאלה. על ידי שימוש באולטרסאונד אפשר לראות איזה חומר בדיוק הוזרק – האם הוא מתכלה (חומצה, בוטוקס, סידן, קולוגן, חוטים נספגים) או לא מתכלה, כמו סיליקון מסוגים שונים; האם הוא מזויף; מתי הוזרק ואיפה בדיוק הוזרק, מה שהופך את הטיפול בסיבוך לפשוט הרבה יותר. ועדיין, לא בכל סיבוך אפשר לטפל, אפילו לא במרפאה ההולנדית שממנה הכול התחיל.
למחרת אנחנו מגיעות שוב אל המרפאה כדי לפגוש את ולתיוס הנודע, גבר גבוה ממושקף וחייכן בעל רעמה לבנה כובשת. הוא בתחום משנת 95' ואת מרפאת הסיבוכים פתח לפני 12 שנים. "סיבוכים רבים לא היו צריכים לקרות אם הרופאים היו לומדים את הנושא", הוא אומר, "בעבר לא חשבנו באמת מה קורה מתחת לעור, זה נראה כל כך פשוט, אבל עכשיו אנחנו רואים. עברנו מאולטרסאונד שרואים בו תינוקות וכלי דם, שהם עמוקים יותר, לרזולוציה שמאפשרת לראות קטן ושטחי, כך שבשבע השנים האחרונות זה אפשרי".
מטופלת נכנסת וקוטעת את השיחה. זאת לא הפעם הראשונה שלה כאן. לפני יותר משנתיים הזריקו לה חומצה בלסת ומאז היא סובלת מכאבים. ניסו להמס את החומצה אך הכאב לא עבר. "תמיד אומרים שהחומצה נשארת שנה-שנתיים, אבל מתכוונים לנראות מבחוץ. מבפנים, לעומת זאת, היא נשארת הרבה יותר זמן. וכמובן – אפשר לראות זאת באולטרסאונד".
כל שמונה המטופלות שראינו ביומיים שלנו במרפאה, אגב, נפגעו מחומצה היאלורונית ולא מבוטוקס. "אהיה מאוד מופתע אם תגיע מישהי עם סיבוך של בוטוקס", אומר לנו בצר, "שזה מצחיק כי לבוטוקס יצא שם רע, הרי זה רעלן, אבל כל הסיבוכים – או לפחות רובם המכריע – הם מחומצה".
בצר מספר כי אחת התגליות המדהימות שגילו החברים ההולנדים היתה שרוב התקלות קורות כשמזריקים בטעות לשכבת השריר. "לעור יש חמש שכבות", מסביר בצר, "עור-שומן שטחי-שריר-שומן עמוק-עצם, אנחנו אמורים להזריק לשכבה העליונה או התחתונה של השומן, אך הרבה פעמים מזריקים בטעות לשריר, או שהחומר חוזר לשריר (זורם לאחור בגלל לחץ). סביב השריר יש מעטפת גידית ששומרת את החומר עטוף, וכך החומצה נשארת יותר זמן ויכולה לגרום לכאבים. כשמנסים להמס את החומצה – אם לא מזריקים בדיוק-בדיוק אליה זה לא עוזר, וההמסה לא אפקטיבית.
"סיבוכים רבים לא היו צריכים לקרות אם הרופאים היו לומדים את הנושא. בעבר לא חשבנו באמת מה קורה מתחת לעור, זה נראה כל כך פשוט, אבל עכשיו אנחנו רואים"
ד"ר פיטר ולתיוס
לפעמים יש צורך דווקא בטיפול נפשי
מרבית המטופלות כמובן הן נשים. הרוב עם סיבוכי הזרקות בפנים, ראינו למשל תופעה נפוצה של עלייה וירידה של הפנים, שמחקר שמבוצע במקום לגבי זרימת דם מנסה לפתור; ואילו חלקן – לרוב מהגרות שחורות, כמו אחת שביקרה כשהיינו – עם סיבוכים בישבן המוזרק סיליקון.
אך לא רק נשים מגיעות. ולתיוס מספר כי 12 אחוז מהמטופלים המגיעים למרפאה הם גברים. חלקם מזריקים בגלל תופעות לוואי של תרופות לטיפול ב-HIV וחלקם מפתחי שרירים שמזריקים לתוך השריר, וזה מאוד רע (בבקשה אל תעשו את זה!).
את הזעזוע העוצמתי ביותר סיפקה אישה כבת 50 שפניה התנפחו פי שלושה מגודלן הטבעי. סנטרה היה עצום, לחייה כמעט התפוצצו. היא הזריקה לפני שלוש שנים, כך טענה, ומסאז' שעשו לה בספא עורר את התגובה הדלקתית המטורפת הזאת. הסיפור נשמע מופרך, והאולטרסאונד חשף בקלות את העובדה שהוא אכן מופרך: החומצה חדשה, הודיע לנו ולתיוס, והכמויות שנשאבו מפניה הובילו למסקנה שהוא חלק איתנו לאחר מכן – הוא סבור שהיא מזריקה לעצמה, ייתכן שמדי יום, וככל הנראה חומר זול שהיא קונה באלי אקספרס. היא יצאה מהמרפאה הרבה פחות נפוחה, אך עם המלצה לפנות לטיפול נפשי. "אני מרגיש מחויב לעשות זאת", אומר ולתיוס, "והיא גם לא יכולה לחזור לכאן שוב".
כשאנחנו שואלות אם הדואליות הזאת לא מטרידה אותו – שביד אחת הוא מזריק לנשים (במרפאה הפרטית שלו) וביד השנייה מוציא מהן את החומרים – הוא מודה שכן, ובצר מוסיף שלכל אישה יש פוטנציאל להתמכרות, ואם את רוצה לשמור על עצמך כדאי שתהיי מודעת לכך. לי כל הנושא מזכיר איך סיינפלד מגחך על המין האנושי, שבמקום להפסיק עם פעילות מפצחת גולגולות המציא את הקסדה. כך שאם אתן חייבות (אתן לא) להילחם בסימני הזמן, לפחות שימו קסדה. כלומר זכרו שאם משהו משתבש - האולטרסאונד הוא ידידכן.
* הכתבת היתה אורחת של ד"ר חגי בצר במרפאת Erasmus MC