פורמולה או חלב אם? להעיר לאוכל או לתת לישון? לשלוח למסגרת או להשאיר עוד קצת בבית? לחסן או לא לחסן?
להיות הורה זה לא קל, אפילו קשה. ללא הכנה מגיע יצור לחייכם, פתאום אתם אחראיים לשלומו, לבטיחותו, להתפתחותו. לא קיבלתם ספר הוראות, התינוק שלכם בוכה ולא ברור לכם למה, מסביב לכולם יש דעה אבל אתם עוד לומדים, עייפים ומנסים להבין איפה אתם בכלל.
ואז, פתאום עולה שאלה שהייתה אולי מובנת מאליה לפני, או שלא התעסקתם בה קודם כי לא הייתם צריכים. כמה אני סומך או סומכת על מערכת הבריאות? האם אני מוכן ללכת פעם בכמה שבועות לטיפת חלב, ולתת לאישה זרה להזריק חיסון לבן או לבת שלי? למה לי? האם אני שומרת על התינוק שלי או עושה לו נזק?
כמות המידע היום אין-סופית והנגישות מיידית. כולנו יודעים שיש פייק ניוז, אבל אנחנו לא יודעים בהכרח לזהות אותו. כולנו כועסים, הרי אנחנו כבר שנים עוברים ממלחמה אחת, בווירוס שהוכתר כאחראי למגפה עולמית, למלחמה אחרת, שעדיין פה חיה ובועטת, מלאת אובדן וחוסר ודאות. אז מי שומר עליי? איך אני שומר ושומרת על הילדים שלי בעולם כזה?
אין לי פתרון קסם. גם הרפואה לא מתיימרת לתת אותו. אבל כן יש לנו אפשרות להוסיף שכבות הגנה. יש לנו אפשרות להעביר חלק מחוכמת הדורות שלפנינו אל הילדים שלנו, כך שתהיה להם התמודדות אחת פחות. חיסונים בעבר ממש העלימו מחלות, כמו האבעבועות השחורות. חיסונים שקיימים עשרות שנים חסכו למיליוני ילדים שיתוק מיותר מפוליו או טטנוס. חסכו הפסקות נשימה שהביאו יילודים בני כמה שבועות למות מוות מיותר בעריסתם, כתוצאה מהידבקות בשעלת. חסכו דלקת מוחית שמגיעה בפתאומיות עשר שנים לאחר חשיפה לחצבת. והרשימה נמשכת.
ועדיין, יש הטוענים כי זה לא בטיחותי. כי עדיף לתת לילד לפגוש את החיידקים והווירוסים בצורה "טבעית" וזה מה שיחזק אותו. אז לצערי, כפי שגיליתי משנים של עבודה בבתי חולים ובקהילה, או כמו שמיילדת מנוסה וחכמה פעם אמרה לי, היחיד אינו מעניין את הטבע. הטבע שרירותי. כשהכל טוב, הכל טוב. אבל מספיקה מחלה קשה אחת, אשפוז אחד בטיפול נמרץ, כדי לשנות הכל.
יש חיסונים רבים וטובים, בטוחים, מגובים בשנים של מחקר. מחקר אמין, עם ועדות שיורדות לפרטים הכי קטנים, מוסדות שכל מטרתם לשמור על בריאות הציבור, נטולי אינטרסים פוליטיים. נטולי הפאתוס הרגשי שמלווה בסיפור הבודד שהורה בוחר לשתף ברשתות החברתיות, מתוך תסכול אמיתי, קושי שלא ניתן לבטל. אבל לצערי, המקרה הבודד הזה, האחד למיליון, זה מה שנצרב בנו, זה מה שמגיע לאנשים. להורים מודאגים שרק לא רוצים לטעות ולא רוצים להיות אשמים אם משהו יקרה לילד שלהם. בעולם פוסט מגפת הקורונה שבכלל שיבשה את היכולת לסמוך עלינו, הרופאים.
>> "אנחנו רק הולכים אחורה": שיעור מתחסנים נמוך בחיסון המונע סרטן
בדוח שהתפרסם לאחרונה על ידי משרד הבריאות רואים שוב מגמה מדאיגה של ירידה בכיסוי החיסוני. ב-2019 היו 3,735 ילדים שלא התחסנו בכיתה א' לחיסון המרובע (MMRV, חצבת חזרת אדמת ואבעבועות רוח) ו-7,366 ילדים בכיתה ב' שלא חוסנו לחיסון המחומש (טטנוס, דיפתריה, שעלת, פוליו והמופילוס). ב-2023 כבר 15,997 לא חוסנו לחיסון המרובע ו-15,212 למחומש. בחלקים מסוימים בארץ הכיסוי החיסוני מגיע ל-75 אחוז בלבד. האמת? זה מפחיד אותי. ככל שיש יותר ילדים ומבוגרים שאינם מחוסנים, כך יש לחיידקים ולווירוסים מאגר אנושי גדול יותר כדי לשרוד. כדי לנדוד מאחד לשנייה עד שמגיעים לאוכלוסיות החלשות יותר. ליילודים ולקשישים שלנו. אז רואים מחלות שלא דמיינו שנפגוש שוב.
בחלקים מסוימים בארץ הכיסוי החיסוני מגיע ל-75 אחוז בלבד. האמת? זה מפחיד אותי. ככל שיש יותר ילדים ומבוגרים שאינם מחוסנים, כך יש לחיידקים ולווירוסים מאגר אנושי גדול יותר כדי לשרוד. אז רואים מחלות שלא דמיינו שנפגוש שוב
ליצור קהילה בטוחה יותר
אז מה עושים? בוחרים ללמוד. ממשיכים לשאול שאלות קשות, ממשיכים להתעקש להבין מה הם החלבונים האלה שמכניסים לגוף. אבל מחפשים אנשים אמינים, שלמדו ונחשפו, שמסתמכים על מאות שנים של נתונים. מחפשים איש מקצוע שילווה אתכם. מקבלים את זה שלא הרבה בשליטתנו, שאי אפשר להפסיק את המלחמה ואי אפשר למנוע את זיהום האוויר שבא איתה. גם אם נחסן, זה לא מבטיח שלא יהיו מהמורות או הפתעות בחיים. אבל כן אפשר לחזק את מערכת החיסון של ילדינו. כן אפשר ליצור קהילה יותר בטוחה ונעימה, עם קצת פחות שדים לפחד מהם.
הקיץ הזה היה קשוח. מרפאות היו מלאות, בתי חולים מפוצצים בילדים עם מחלות שאנחנו רגילים לראות רק בעונות החורף. מה יהיה בחורף הזה? כשהמלחמה ממשיכה והסטרס עוד בשמיים? והאוויר שאנחנו נושמים שונה? אין לי מושג...אבל אני כן יודעת שמתחילים לחסן כנגד וירוס השפעת, ואני מפצירה בכם ללכת להתחסן. הורים לילדים מתחת לגיל חצי שנה, ילדים מעל גיל חצי שנה ובעיקר אם יש מחלת רקע כמו אסתמה. בבקשה, תשמרו עליכם ועל כולנו.
* ד"ר מאי בן ארי היא רופאת ילדים מחוזית, מחוז ירושלים והשפלה, מכבי שירותי בריאות