אושיית הרשת הסינית פאן שיאוטינג, המוכרת מסרטוני ה"מוקבאנג" שלה, שבהם היא אוכלת כמויות אדירות של אוכל להנאת הצופים, מתה לפני כשבועיים במהלך שידור חי ברשת. לפי החשד סיבת המוות היא אכילת יתר, זאת בהמשך לדוח נתיחה שלאחר המוות, שגילה עיוות של חלל הבטן וקיבה מלאה במזון בלתי מעוכל, כפי שדיווחו ב-TIMES NOW. שיאוטינג נהגה לקחת על עצמה אתגרי מזון רבים, חלקם כללו אכילה רצופה במשך עשר שעות או זלילה של ארוחה שהגיעה למשקל של יותר מעשרה קילוגרמים. משקלה בזמן מותה הוערך ב-300 ק"ג.

שיאוטינג (צילום: מתוך הרשתות החברתיות)
שיאוטינג. לא המקרה היחיד | צילום: מתוך הרשתות החברתיות

תופעת המוקבאנג (בקוריאנית "תוכנית אכילה") החלה כבר באמצע שנות ה-2000, תחילה בדרום קוריאה, ומאז התפשט הטרנד ברחבי העולם והפך מוגזם ומטורף עוד יותר. העיקרון פשוט - המשתתפים אוכלים כמויות של אוכל מול המצלמה, ותוך כדי מסבירים על האוכל או משתפים בסיפורים. מלבד הכמות, ישנה משמעות גם למגוון המזון הנצרך. מי שלוקחים חלק בטרנד אוכלים לעיתים קרובות ארוחות "מושחתות" – מזון מהיר, עוגות ומתוקים, או מאכלים חריפים ומוזרים.

המקרה של שיאוטינג הסינית הוא לא היחיד. לפני כחודשיים פורסם כי יוצר התוכן הפיליפיני דונגז אפאטן מת בפתאומיות מדום לב. אפאטן בן ה-38 היה מוקבאנגר מפורסם עם כחצי מיליון עוקבים, ובסרטונו האחרון תיעד עצמו כשהוא אוכל כמות גדולה של עוף מטוגן ואורז. לפי הדיווח, למחרת נמצא מת, ואובחן עם שבץ מוחי שנגרם מקרישי דם. אף שאחותו טענה כי לא באמת אכל את הכמויות שנראות בסרטונים, בעיתון פיליפיני מקומי כתבו כי קרדיולוג ייחס את מותו להשפעות צריכה עקבית של מזון מלוח ובשר. מקרה דומה התרחש לפני כשנתיים, אז דווח כי המוקבאנגר הסיני הצעיר סון יקסואן מת כתוצאה מדימום מוחי. גם במקרה זה, ההערכות הן כי אכילת היתר לא תרמה למצבו הרפואי.

מוקבאנג סרטונים (צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב)
מוקבאנג סרטונים | צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

מיליוני צפיות ועוקבים

למרות המקרים הטרגיים, הטרנד ממשיך לסחוף את הקהל וזוכה למיליוני צפיות ועוקבים. יואב לרון, פסיכולוג קליני, מדריך ומנהל היחידה להפרעות אכילה של הכללית במחוז חיפה והגליל המערבי, מסביר כי המשיכה לסוג זה של סרטונים נשענת על כמה היבטים עמוקים בנפש האדם. "בראש ובראשונה המגע הכל כך חשוף וקרוב עם הייצריות המתפרצת והלא מווסתת של האכילה, קצת בדומה למשיכה ליצר התוקפנות שמוביל אנשים מסוימים לראות סרטונים קשים מזירות של מלחמה או פיגועים". לדבריו, הצפייה בסרטונים אלה מאפשרת להתקרב לאותם יצרים, אבל ממרחק בטוח, כשהמסך משמש כחוצץ. היבט מרכזי נוסף שעליו מצביע לרון הוא המשיכה למגע עם האסור, או עם החטא. "אנשים שואבים סיפוק מסוים מצפייה באחרים עושים בתאווה גדולה דברים שהם בעצמם היו רוצים לפעמים לעשות אבל לא מרשים לעצמם".

לרון מדגיש כי סרטונים אלה אינם חומר צפייה מומלץ לכלל האוכלוסיה, ולמתבגרים בפרט, משום שהם מאדירים ומציירים בצורה חיובית התנהגויות בעייתיות מאוד בתחום האכילה. "ניכר שהאכילה בסרטונים אלה נעשית בלי תשומת לב וקשב אמיתי לאקט האכילה ולצרכים האמיתיים של הגוף. ישנה האדרה של אכילת מזונות מעובדים ועתירי סוכר בכמויות שאינן מתאימות לרוב בני האדם. כמו במקרים אחרים שקשורים בהרגלי הצפייה אצל מתבגרים, לנו המבוגרים נותר בעיקר לתווך ולעודד שיח וצפייה ביקורתית".

@zinwithin Seafood #foodtiktok #foodie #mukbang #seafood ♬ original sound - zinwithin

"פעולה אלימה שעלולה להוביל לפגיעה, קריעה או חסימה במעי"

ומה באשר למי שלוקחים חלק בטרנד החריג? מותה של אושיית הרשת הסינית מזכיר כי התוצאות עלולות להיות חמורות. מיכל סוקמן, תזונאית קלינית במכבי שירותי בריאות, מסבירה כי "האוכל שאנחנו אוכלים נכנס לקיבה דרך שוער שמטרתו למנוע מהאוכל לעלות חזרה. מהקיבה האוכל עובר למעי, אחרי שעבר פירוק משמעותי, וגם מעבר זה נשלט על ידי שוער נוסף כדי לוודא שלא יעבור מזון לפני שעבר פירוק כימי כראוי". לדבריה, תחושת שובע טבעית מתרחשת כאשר הגיע מספיק אוכל לקיבה, והרקמה הנמתחת מאותתת למוח על כך. בשלב זה, היא טוענת, אנחנו אמורים להפסיק לאכול, לעיתים אפילו קודם. "ברגע שאנחנו פוגעים בתהליך הזה, מתעלמים מתחושות השובע וממשיכים לאכול, אנחנו עלולים להוביל לפגיעה במנגנון כולו. בסרטונים אנחנו רואים מצב של דחיסת האוכל כמעט בכוח, וזה עלול לגרום למעבר אוכל בלתי מעוכל מהקיבה למעי, בעוד המעי אינו מסוגל לבצע את הפירוק שעושה הקיבה. במצב כזה, קיים הסיכון למעבר של חתיכות מזון שלמות ללא בקרה. אפשר לראות באכילה כזו פעולה כמעט אלימה שעלולה להוביל לפגיעה, קריעה או חסימה במעי".

_OBJ

סוקמן מציינת כי אכילת מזון בכמות כה גדולה עלולה לגרום גם לעליית מזון בלתי נשלטת בכיוון ההפוך. לדבריה, לעיתים זה ייגמר בהקאה "בלבד", ובמקרים אחרים, האוכל שעולה לאזור הוושט, יחד עם תוכן חומצי, ישרוף ויצרוב את הרקמה העדינה של הוושט, ויגרום לפגיעה משמעותית, בייחוד במצבים חוזרים.  "הקיבה היא הרקמה היחידה בגוף שיכולה לעמוד בפני החומצה שהיא מייצרת". היא מוסיפה כי סיבוכים חמורים אף יותר עלולים להיגרם אם המזון העולה נשאף בטעות לריאות.

מלבד כמות האוכל, מסבירה סוקמן, ישנה משמעות גם לסוג המזון שנצרך, שכן לרוב מדובר במזון עתיר שומנים ומלחים. "באכילה כל כך מוגזמת של מזון המכיל כמויות גדולות מאוד של מלחים, שומנים, חלבונים וסוכרים, הגוף מתקשה להוציא את העודפים בצורה מהירה מספיק, והדבר יכול לגרום להרעלה ולכשל בוויסות מלחי הגוף".

היא מוסיפה כי לטרנד האכילה המופרזת השפעה גם לטווח הארוך. "זו אכילה שמתעלמת מכל מנגנוני ההתרעה וההגנה של הגוף. היא פוגעת ביכולת שלנו להקשיב לגוף ולקבל ממנו את הסימנים הנכונים ששבענו, גם כשנאכל ללא המצלמה". סוקמן מזהירה מפני הטרנד, ומדגישה כי גם פעם בודדת של אכילה באופן כזה עלולה לגרום לנזק חמור, "בייחוד בקרב מי שלא מכיר את הגבולות שלו, ולא יודע כיצד הגוף שלו יגיב".

וקשה שלא לתהות בנוגע למשקל של אותם מוקבאנגרים. אמנם לפי הההערכות, אושיית הרשת הסינית פאן שיאוטינג שקלה כ-300 קילוגרם, אבל קיימים סרטונים של בנות שאוכלות כמויות אוכל מוגזמות, ועם זאת מציגות גוף רזה. סוקמן מסבירה כי "בדומה לכל מה שמוצג במדיה, אנחנו לא יכולים להתייחס לכל דבר בצורה פשוטה כמו שהוא מוצג לנו. בנות שאוכלות בצורה מופרעת ועדיין מציגות גוף רזה מאוד ככל הנראה מבצעות פעולות קיזוז לא בריאות ומאוד לא מומלצות".