כשענת בת ה-12 התלוננה שהעיניים מציקות לה, אמה, מעין, חשבה שזה נובע מעייפות. "רבות מחברותיה חגגו בת מצווה עד השעות המאוחרות והיא ישנה פחות שעות מהרגיל, אז חשבתי שזה הגיוני", היא מספרת. אלא שהתחושה המטרידה לא חלפה, וכשהיא המשיכה להתלונן על אי-נוחות ועל כאבים בעיניים, מעין החליטה לגשת איתה לרופא העיניים. לאחר שבדק אותה, הוא הפנה אותה בדחיפות למומחית עיניים לילדים, ד"ר נועה אלה דלמן, מנהלת השירות לרפואת עיניים בילדים במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית.

הד"ר מספרת כי אף שענת התלוננה על כאבים בעין, היא לא ציינה קושי כלשהו בראייה. הבדיקות שביצעה, לעומת זאת, הצביעו על משהו שונה. לדבריה, הן הראו שחדות הראייה באחת מעיניה של ענת נמוכה מאוד - 6/120 (בעוד חדות ראייה תקינה היא 6/6). כמו כן, באותה העין אותרו ממצאים מתקדמים של קרטוקונוס – מחלה הפוגעת במבנה הקרנית, וגורמת לכך שבמקום שתהיה מעוגלת היא מקבלת צורה של חרוט. "מכיוון שהמחלה פגעה באופן לא סימטרי בעיקר בעין אחת, וכיוון שעינה השנייה פיצתה על הראייה, לא ניתן היה לדעת כי ראייתה נפגעה באופן משמעותי ללא בדיקת ראייה" היא מסבירה. בעקבות הפתולוגיה הרופאה הפנתה את ענת בדחיפות למרפאת קרנית במאיר.

אטופיק דרמטיטיס והנזק הבלתי הפיך

ד"ר אסף פרימן, מנהל שירות הקרנית במרכז רפואי מאיר, מסביר כי מכיוון שבמחלה זו מבנה הקרנית הוא חרוטי, נפגעת יכולתן של קרני האור להיכנס לעין בצורה תקינה, מה שבפועל פוגם בראייה. למרבה הצער, הנזק לעין, במקרה הזה, עלול להיות בלתי הפיך, וגם אם העין תשתפר מעט הודות לטיפול - השיפור לא יהיה מורגש".

במחלקת עיניים  (צילום: מרכז רפואי מאיר)
"החולשה בקרנית נגרמה כתוצאה משפשוף מתמשך של העיניים" | צילום: מרכז רפואי מאיר

עוד הוא מציין כי במקרה של ענת, כמו במקרים רבים של קרטוקונוס, החולשה בקרנית נגרמה כתוצאה משפשוף מתמשך של העיניים שהביא לחולשה בשכבות הקרנית. "ענת שפשפה רבות את עיניה בשל דלקת עיניים אלרגית שכנראה נבעה ממחלת האטופיק דרמטיטיס הקשה והלא מאוזנת שממנה היא סובלת. בשל המחלה, העפעף שנמצא מעל הקרנית הפך דלקתי ויצר תחושת גרד ורצון עז לשפשף את העין".

כשענת הגיעה למחלקה, הסבירו לה הרופאים מדוע חשוב להימנע משפשוף העיניים, וכדי להקל על האטופיק דרמטיטיס ולסייע להורדת הגרד בעיניים, היא קיבלה טיפות שאיזנו את פני השטח של העין. בנוסף, כדי לעצור את התקדמות המחלה היא עברה ניתוח בהרדמה מקומית. ד"ר פרימן מציין כי במהלכו נעשה צילוב של הקרנית בעזרת ויטמין שמטפטפים לעין וע"י הארה של אור כחול לאחר מכן. לבסוף, כדי לסייע בראייה התאמנו לענת עדשות מגע מיוחדות ורחבות המעניקות פנים חדשים לקרנית. הדמעות והנוזל שבין הקרנית והעדשה גורמים לתיקון השבירה של הקרניים ולשיפור הראייה".

דלמן מדגישה כי "המקרה מדגים עד כמה חשוב להביא ילדים לבדיקות שגרה כי ילדים לא מתלוננים על ראייה לקויה, בעיקר כשהראייה לקויה רק באחת מהעיניים ולעיתים משום שהם מתרגלים לראייה שאינה תקינה. לכן חשוב מאוד להקפיד על בדיקות שגרתיות אצל רופא עיניים מומחה לילדים בגילים המומלצים - בגיל שנה, בגיל 3 ובגיל 6 לפני העלייה לכיתה אל"ף'".