פרופיל הורמונלי הוא למעשה סדרת בדיקות של רמות ההורמונים השונים בגוף. מטרתו לסייע באבחון מחלות שונות ומצבים של הפרעות במחזור החודשי, בעיות פריון, גלי חום והשמנה. בדיקת הפרופיל מתבצעת לרוב בעקבות ממצאים חולניים שמוצאים בבדיקות הדמייה, מקרים של שיעור יתר ואקנה אצל נשים, מקרים של הפרשת חלב מהשדיים שלא בתקופת ההנקה, אוסטיאופורוזיס ( בריחת סידן) ועוד.
Beta-HCG
HCG - Subunits of human Chorionic Gonadotropin הינו גליקופרוטאין המורכב משתי תת יחידות. הוא מופרש מהשלייה כ 6 ימים אחרי ההפריה. בשיטת המדידה הנהוגה במעבדה ניתן למדוד את כמות המולקולה השלמה וגם את תת היחידות החופשיות. הבדיקה משמשת לגילוי מוקדם של הריון, מעקב הריון ומעקב טיפולי בחולים עם גידולים באשכים או בשחלה.
פענוח תוצאות: HCG>25 mIU/ml= הריון
אסטרדיול E2
אסטראדיול הוא ההורמון החשוב ביותר מקבוצת ההורמונים האסטרוגניים (הורמוני המין הנשיים). הוא מיוצר בעיקר בשחלות, בשליה ובבלוטת האדרנל. ההורמון אחראי על התפתחות הרחם, החצוצרות והנרתיק וכן על התפתחות השדיים ועוד סימני המין משניים. E2 אחראי גם על פיזור השומן בגוף האישה. הוא מופרש מהשחלה ברמות הולכות וגדלות במחצית הראשונה של המחזור החודשי ומגרה את שגשוג רירית הרחם. ככל שהזקיקים גדלים הוא מופרש בכמות גדולה יותר, עד לשיא שהוא סמוך לביוץ. ההורמון מצוי גם בגברים, אך בכמויות קטנות.
ערכים תקינים אצל גברים: ND-56 פיקוגרם למיליליטר
ערכים תקינים אצל נשים לפני גיל הבלות: 26-355 פיקוגרם למיליליטר
ערכים תקינים אצל נשים אחרי גיל הבלות ND-30: פיקוגרם למיליליטר
סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון ה- E2: בעיות פוריות גם אצל הגבר וגם אצל האישה, הופעת סימני מין של המין האחר (הגדלת שדיים אצל גברים; שיעור יתר אצל נשים). ערכים גבוהים עלולים להעיד על גידול בשחלות. ערכים נמוכים עלולים להעיד על תסמונת טרנר.
פרוגסטרון
Progesterone - פרוגסטרון הוא הורמון מין נקבי המופרש במחצית השנייה של המחזור החודשי. הורמון זה מופרש מהגופיף הצהוב והוא חיוני לתמיכה בהריון בשבועות הראשונים. פרוגסטרון דרוש לגירוי של הרירית להפרשת חומרי מזון לקליטה והשרשה של העובר ברחם, כשרמות ההורמון הולכות ועולות לקראת הביוץ. בדיקת רמות הפרוגרסטרון משמשת להערכה של תפקיד השליה בהריון ולאבחון חולים עם גידולים בבלוטת יותרת הכליה או באשכים.
ערכים תקינים אצל גברים: ננוגרם ND-0.6
ערכים תקינים אצל נשים: שלב פוליקולרי של המחזור - ננוגרם למיליליטר ND-1.5, שלב לוטאלי של המחזור - 2.3-25.0 ננוגרם למיליליטר
LH- Luteinizing Hormone הורמון הגופיף הצהוב
הורמון חלבוני המופרש על ידי בלוטת יותרת המוח. LH אחראי על תהליך הביוץ עצמו – בקיעת הזקיק ושחרור הביצית. אצל גברים LH מעורר את יצירת ההורמון הגברי טסטוסטרון. אצל חלק מהנשים עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות, רמת ה- LH גדולה פי 2 מרמת ה- FSH.
ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: תת פעילות של בלוטות המין (אשכים ושחלות),בלות (מנופאוזה), כשל שחלתי, שחלות פוליציסטית, התבגרות מוקדמת, תסמונת קליינפלטר, תסמונת טרנר.
ערכים נמוכים עלולים להצביע על: תת פעילות של בלוטת יותרת המוח.
ערכים תקינים אצל גברים: 0.8-6 מיקרו-יחידות למיליליטר (microUnits/ml).
ערכים תקינים אצל נשים: שלב הפוליקולרי במחזור - 1.8-7.9מיקרו-יחידות למיליליטר.
ערכים תקינים אצל נשים בשלב הביוץ: 13.0-83.0 מיקרו-יחידות למיליליטר.
ערכים תקינים אצל נשים בשלב הלוטאלי של המחזור: 0.7-10 מיקרו-יחידות למיליליטר.
ערכים תקינים אצל נשים אחרי גיל הבלות: 13.0-46.0 מיקרו-יחידות למיליליטר.
MIF AMH
AMH - Anti-Mullerian Hormone הוא גליקופרוטאין בעל תכונות פיזיולוגיות שונות. בגברים הוא מופרש מתאים ייחודיים מהאשכים עד לגיל ההתבגרות המינית ולאחר מכן הפרשתו יורדת באופן הדרגתי. בנשים הוא נוצר בכמות קטנה על ידי תאים מסוימים שבשחלה מהלידה ועד לגיל הבלות. רמות AMH נמצאות ביחס ישר לכמות הביציות הפוריות של האישה ולכן רמת ה- AMH בדם יכולה לנבא את התגובה השחלתית בטיפולי פוריות ולאפשר התאמה אישית של פרוטוקול טיפול פוריות.
ערכים תקינים: אצל נשים ND-12.6 ננוגרם למיליליטר.
ערכים תקינים אצל גברים: 1.3-14.8 ננוגרם למיליליטר.
ערכים תקינים אצל בנים עד לגיל ההתבגרות: 3.8-159.8
ערכים תקינים אצל בנות עד גיל ההתבגרות: ND-8.9 ננוגרם למיליליטר.
נשים בגיל הבלות : ND
* ND - ערכים שלא ניתנים למדידה.
>> כל מה שחשוב לדעת על בדיקות זרע
CORTISOL
קורטיזול הוא הורמון מקבוצת הסטרואידים המופרש מבלוטת יותרת הכליה. זהו אחד ההורמונים החשובים ביותר, עם השפעה כמעט על כל רקמה בגוף, זהו שחקן ראשי בתגובה לעקה. הוא משתתף בפירוק חלבונים, מסייע לאזן את משק הפחמימות והשומן ומשפיע דרמטית על מערכת החיסון.
ערכים תקינים: את רמות ההורמון בודקים בכמה דרכים. הדרכים המקובלות:
* איסוף שתן במשך 24 שעות, ואז הרמה התקינה עומדת על 13-75 מיקרוגרם ל-100 מיליליטר.
* בדיקת דם - ערכים תקינים בשעה 8 בבוקר: 5-25 מיקרוגרם ל-100 מיליליטר. ערכים תקינים בערב: 2.5-12.5 מיקרוגרם ל-100 מיליליטר.
סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: רמת קורטיזול גבוהה, כמו למשל במחלת קושינג, המופיעה בעיקר אצל אנשים הנוטלים סטרואידים. סימנים המאפיינים חולה הלוקה במחלת קושינג: השמנה בפנים ('פני ירח'), עור מעובה ('צוואר שור'), בטן נפוחה שעליה פסים סגלגלים ('סטריאה'), עלייה במשקל, רמות סוכר גבוהות בדם ושינויים במצב הרוח.
חסר בקורטיזול, כמו במחלת אדיסון, בא לידי ביטוי בחולשה, עייפות, בחילות, הקאות, לחץ דם נמוך וירידה במשקל. במקרה כזה העור הופך לכהה יותר, מאחר שחסר בהורמון הזה גורם ליצירה מוגברת של מלאנין, חומר שאחראי על הפיגמנטציה בגוף.
TSH
אחת הבדיקות הנפוצות ביותר. Thyroid Stimulation Hormone -TSH הוא הורמון בלוטת התריס (תירואיד), האחראי על "חילוף החומרים": טמפרטורת גוף, פעילות מערכת העיכול, קצב הלב, שינויים בתאבון ובמשקל, זיכרון וריכוז ועוד.
הנחיות טרם הבדיקה: אין הנחיות מיוחדות, תוך 2-3 ימים יש כבר תוצאות.
ערכים: הנורמה – 0.5-4.8mIu/l. הורמוני הבלוטה T3 ו- T4 יהיו גבוהים במקרה של TSH נמוך, מצב המעיד על יתר פעילות של בלוטת התריס. הדבר מתבטא בירידה במשקל, הזעות, דפיקות לב, עצבנות, שלשולים וחולשה. ואילו כאשר TSH גבוה- T3 ו- T4 נמוכים, מה שמעיד על תת פעילות של בלוטת התריס. הדבר מתבטא בהשמנה, עצירות, עייפות וחולשה, הפרעות במחזור ועוד.
טיפול: TSH נמוך - לרוב דורש טיפול תרופתי, ובמקרים מסוימים אף ניתוח או טיפול ביוד רדיואקטיבי. כשהערך גבוה - לרוב יינתן טיפול תרופתי (אלטרוקסין / יוטירוקס)
בתת פעילות של בלוטת התריס בזמן הריון ערכי ה- TSH אמורים להיות מתחת ל-2.5 וזאת כדי למנוע נזק לעובר.
פרולקטין
ההורמון המאפשר לנשים לאחר לידה לייצר חלב להנקת התינוק. ישנם מקרים בהם הוא מוגבר בנשים שאינן לאחר לידה או מניקות וכן בגברים, והתוצאה היא הפרשת חלב מהשדיים, רגישות בשד, הפרעות במחזור עד כדי הפסקתו והפרעות פריון. במקרים קיצוניים המצב גורם גם לכאבי ראש והפרעה בראייה. אצל גברים ההורמון עלול לגרום גם להגדלה של שדיים וירידה ברמת ההורמון הגברי והתפקוד המיני. הסיבה לעלייה ברמת הפרולקטין היא בד"כ גידול קטן שפיר בבלוטת יתרת המוח (היפופיזה), אך יכול לנבוע גם כתוצאה מטיפול בתרופות מסוימות (בעיקר תרופות פסיכיאטריות).
ערכים: משתנים בין גברים לנשים ובין קופות החולים השונות. נורמה בנשים - עד 20 ננוגרם עד 620 mIu/l, בגברים הנורמה נמוכה יותר, עד 375 mIu/l.
הנחיות טרם הבדיקה: כרגע הבדיקה מבוצעת ללא תנאי, בעבר היה מקובל לבצעה אחרי 3 שעות ערות. במקרים בהם התוצאה יוצאת גבוהה, בעיקר אם הממצא לא תואם את התסמינים, מומלץ לחזור עליה לאחר 3 שעות ערנות.
טיפול: תרופתי כמעט תמיד. במקרים נדירים – ניתוח.
FSH
הורמון המופרש מבלוטת יתרת המוח. תפקידו של ה- FSH הוא לבקר את פעולת השחלות ואת הפרשת ההורמון אסטרוגן מהשחלות.
הנחיות טרם הבדיקה: רצוי לבצע 3-5 ימים ממועד קבלת המחזור החודשי.
ערכים: הנורמות משתנות בהתאם לגיל ומועד הבדיקה ביחס למחזור. רמות גבוהות עשויות להצביע על גיל המעבר או כשל של השחלות, מה שיבוא לידי ביטוי בגלי חום, הפרעות שינה, יובש בנרתיק ועוד.
טיפול: בגיל המעבר ישנה אפשרות לקבל הורמונים אך לא בהכרח.
טסטוסטרון כללי
הורמון המין הגברי, הקיים בכמות קטנה גם בנשים. בגברים הבעיה העיקרית היא רמה נמוכה שלו. ישנם מצבים פתולוגיים, כמו מחלה או פגיעה באשכים, או כתוצאה מגידול ביותרת המוח בהם הרמה יורדת. לעיתים קרובות אין לדעת מהי הסיבה המדויקת לירידה ברמת הטסטוסטרון. הדבר עלול לגרום לגלי חום, השמנה, חולשה, ולירידה בחשק המיני ובזקפה.
ערכים: נורמה (גברים) – מעל 12 ננומול לליטר. אצל נשים אין בעיה עם רמות נמוכות, אולם, ברמות גבוהות, מעל 2.6 ננו לליטר, ייתכן שיעור יתר ואקנה, נשירת שיער מוגברת, הפרעות במחזור וקשיי פריון. הדבר גם עלול להצביע על תסמונת השחלות הפוליציסטיות – תופעה שכיחה למדי המתבטאת בהשמנה, מחזור לא סדיר, שיעור יתר ובעיות פריון, הבאה לידי ביטוי ברמות גבוהות של טסטוסטרון והורמונים גבריים אחרים. בגברים בהם רמת הטסטוסטרון היא בין 8-12 ננומול לליטר יש לבצע בדיקת טסטוסטרון חופשי בדם.
הנחיות טרם הבדיקה: יש לבצעה בבוקר.
טיפול: תסמונת השחלות הפוליציסטיות מטופלת לרוב על ידי גלולות למניעת הריון. רמות נמוכות של טסטוסטרון בגברים מטופלת ע"י טסטוסטרון שקיים בג'ל או בזריקות, ומטרת הטיפול להביא אותו לגבולות הנורמה (למעט במקרים בהם אסור לתת טסטוסטרון).
PTH
הורמון שמיוצר מארבע בלוטות פרתירואיד, הממוקמות מאחורי בלוטת התריס (תירואיד), ואחראי על איזון רמות הסידן בגופנו.
הנחיות טרם הבדיקה: אין הנחיות מיוחדות.
ערכים: רמה תקינה בין 8-10.5 מיליגרם אחוז (mg/dl). רמות נמוכות הן נדירות למדי ואילו רמות גבוהות מביאות לעלייה ברמת הסידן בדם ובשתן, וכתוצאה מכך לאבנים בכליות ולעיתים רחוקות אף לפגיעה בתפקוד הכליות, בריחת סידן, כאבי בטן, הפרעות במצבי רוח, ולעיתים אף יכולות להוביל למצב של איבוד הכרה (קומה), אולם זה נדיר.
טיפול: במקרים של רמות גבוהות, מדובר כאמור לרוב בהגדלה של אחת מארבע בלוטות, והטיפול הוא ניתוח יחסית פשוט בו מסירים את הבלוטה המוגדלת. מייד בתום הניתוח יש ירידה ברמת ההורמון ורמת הסידן חוזרת לנורמה.
* ייעוץ רפואי: ד"ר רונה לימור, מנהלת מעבדה אנדוקרינית במרכז רפואי תל-אביב, וד"ר נירית אבירן ברק, אנדוקרינולוגית בכירה במכון הסוכרת של מכבי שירותי בריאות, סניף נתניה, המנהלת את פורום אנדוקרינולוגיה באתר מכבי בשיתוף אתר DOCTORS.
השתתפה בהכנת הכתבה: מירב דוסטר