המדריך: כך תפענחו בדיקת ספירת דם

ייעוץ רפואי: ד"ר גילת לבני, סגנית מנהל מחלקת ילדים בבי"ח שניידר, ד"ר קרן דואניס-ברק, מומחית בנפרולוגיה ויתר לחץ דם וברפואה פנימית, נפרולוגית בכירה בבי"ח אסף הרופא.

ספירת דם | ס"ד, Complete blood count- CBC

לדם שני מרכיבים עיקריים: נוזל (פלסמה) המכיל חלבונים שונים, ותאים.
התאים מתחלקים לשלושה סוגים: כדוריות דם לבנות, כדוריות דם אדומות וטסיות דם. שלושת סוגי התאים נבדקים בבדיקת ספירת דם.

ספירת דם הינה בדיקה שגרתית שנעשית לעתים קרובות כאשר יש שינוי במצב הבריאותי, מחלה או חולשה קיצונית. היא נלקחת כחלק מסדרה של בדיקות, לפני ניתוחים רבים, ובאופן רוטיני לנשים בהריון.

תאי דם אדומים | RBC- Red blood cells

מספר תאי הדם האדומים (כדוריות הדם) מצוין באותיות RBC. הערך שבד"כ אנו מתייחסים אליו הוא ההמוגלובין (מצוין באותיות HB, Hg, Hgb).

תפקיד: בתוך תאי הדם האדומים נמצא חלבון (גלובין), שקושר אליו ברזל(heme)  ויוצר את ההמוגלובין. הברזל הקשור אחראי על נשיאת חמצן לתאים ומספק להם אנרגיה.
ערכים תקינים: רמת ההמוגלובין התקינה משתנה לפי גיל. אצל תינוק שזה עתה נולד הרמה מאוד גבוהה והיא יורדת בהדרגה עד סביב גיל 4 חודשים. מגיל זה מומלץ לתת תוספת ברזל עד גיל שנה לערך. כשרמת ההמוגלובין התקינה לתינוק בן שנה היא 11mg%. לנשים בוגרות הערך התקין נע סביב  12-13 מ"ג לנשים, ולגברים 14מ"ג.
ערכים נמוכים: מדד ההמוגלובין נבחן על פי מס הכדוריות, צבען וגודלן. לפי כל המדדים הללו מחליטים אם להמשיך בברור הסיבה ובדרך הטיפול. כשהערך נמוך במקצת, לדוגמא 0.1 או 0.2 מתחת לנורמה, יתכן ואין צורך בברור, אבל כאשר הערך נמוך באופן  משמעותי (לדוגמא המוגלובין 8 במקום 12), יש לבצע ברור במהירות ולתת טיפול בהתאם.
הסיבה השכיחה ביותר להמוגלובין נמוך היא חסר בברזל, חסר בויטמין B12, חסר בחומצה פולית, איבוד דם ועוד.  
ערכים גבוהים: הקבוצה הכי שכיחה בה ערך ההמוגלובין גבוה היא מעשנים. הסיבה היא שיש צורך ביותר המוגלובין על מנת להעביר חמצן לתאים. עליה בהמוגלובין קיימת גם במספר מחלות הקשורות במח העצם ובתאים האדומים.
למי מומלץ להיבדק? אוכלוסיות בסיכון לחסרים אלו כוללות צמחונים ויותר מכך טבעונים, שעלולים לסבול מחסר B12. חסר ברזל אופייני לתינוקות בשלב הגדילה המואצת, ולנשים בהריון בגלל צריכת העובר. פעמים רבות, גם למתבגרות שסובלות הן מתזונה חסרה והן ממחזור וסתי עם דימומים מרובים ואיבוד דם. בנוסף, לאנשים שעברו ניתוח מעי לקיצור קיבה, בגלל השמנת היתר יכולה להיות בעיה בספיגת הברזל.

>> כך תפענחו את בדיקות הכימיה של הדם שלכם

תאי דם לבנים | לויקוציטים, White blood cells- WBC, Leuk

תפקיד: תאי הדם הלבנים נלחמים בפולשים זרים: חיידקים, וירוסים וכו', ויוצרים דלקת כחלק מפעולת מערכת החיסון של הגוף. ישנם  5 סוגי תאים לבנים: 0 נוירופילים, לימפוציטים, מונוציטים, אאוזינופילים ובאזופילים. בסוגים  שונים של זיהום או דלקת, עולים סוגים שונים של תאי דם לבנים.
ערכים תקינים:
ערכים גבוהים: (לויקוציטוזיס ) במצבים שונים של מתח פיזי או רגשי לגוף תתכן עליה בתאי הדם הלבנים, וכן גם לחולים מחלות זיהומיות או דלקתיות.
ערכים נמוכים: חסר של כדוריות לבנות(leucopenia)   יכול אף הוא להצביע על מחלה או כשל חיסוני.

טסיות, טרומבוציטים | Platelets Thrombocytes-  PLT

תפקיד: טסיות דם נחוצות בתהליך קרישת דם, הגלדת פצעים והפסקת דימומים. כאשר מתרחש דימום בגוף, טסיות דם יוצרות מעין פקק,  קריש דם המסייע לעצור את הדימום.
ערכים תקינים: טווח ספירת הטסיות התקין הוא בין 150,000-400,000 תאים למיקרוליטר.
ערכים נמוכים: ערך נמוך מ-50,000 יכול לעלות את הסיכון לדימום בלתי מבוקר. ירידה בערכים עלולה להיגרם, בין היתר, לאחר זיהום ויראלי, נגיפי. בנוסף, זה יכול להצביע על מחלות דם שונות, מולדות או נרכשות, המצביעות על בעיה בייצור או בהרס מוגבר של הטסיות, וכן, מחלות אוטואימוניות.
ערכים גבוהים: אופייניים במקרים של מצבי דלקת שונים, ופעמים רבות אינם מצריכים טיפול אלא מעקב בלבד. לדוגמא: ערך של 450,000 יכול להמצא במצבי שפעת, דלקת אוזניים , זיהום בשתן , ואינו מחייב התייחסות כלשהי. 

HCT

תפקיד: מדד לנפח תאי הדם האדומים מתוך כלל נפח הדם
ערכים תקינים: נשים 36-46%, גברים 41-53%
ערכים נמוכים: בכל מקרה של אנמיה (ירידה בהמוגלובין), מהסיבות שצוינו לעיל יהיה ביטוי גם של ירידה בהמטוקריט.
ערכים גבוהים: במצבים המכונים פוליציטמיה, כלומר עודף של תאי דם אדומים. שכיח במעשנים, בשל ירידה בחמצון יש ייצור מוגבר של המוגלובין על מנת לשפר את צריכת החמצן בפריפריה. פחות שכיח במצבים של מחלת מח עצם וייצור מוגבר של תאים אדומים.
למי מומלץ להיבדק: בחשד לאנמיה. כאשר יש אודם ניכר של הפנים יש לשקול בדיקת המטוקריט.

MCV

תפקיד: מדד לנפח כדורית הדם האדומה. על ידי הרמה ניתן לקבל הערכה לסוג האנמיה. אנמיה מסווגת לשלושה סוגים עיקריים לפי נפח הכדורית. אנמיה נורמוציטית היא אנמיה עם MCV תקין והיא יכולה לנבוע מסיבות של מחלה כרונית, אי ספיקת כליות, המוליזה (מצבים של פרוק תאי דם).
ערכים תקינים: 79-97
ערכים נמוכים: בליווי של ירידה בהמוגלובין, מכונה אנמיה מיקרוציטית, אשר יכולה לנבוע בעיקר מדימום, ותלסמיה.
ערכים גבוהים: בליווי של ירידה בהמוגלובין, מכונה אנמיה מאקרוציטית, השכיחה במצבים של חסר ויטמין B12, חסר חומצה פולית, מחלת כבד והפרעות בבלוטת התריס.

MCH

תפקיד: ממוצע של כמות ההמוגלובין בכדוריות האדומות.
ערכים תקינים: 27-34 ביחידות של pg/cell
ערכים נמוכים: יופיעו לרוב בחסר של ברזל.
ערכים גבוהים: נדיר מאד
למי מומלץ להיבדק: חלק מספירת הדם – על כן בכל המצבים שצוינו לפני.

פריטין

תפקיד: מאגר הברזל בגוף.
ערכים תקינים: נשים 10-120, גברים 20-250
ערכים נמוכים: במצבים של חסר ברזל בגוף, זה המדד הרגיש ביותר, כלומר הראשון שירד.
ערכים גבוהים: פריטין הינו אחד ממדדי הדלקת בגוף, על כן בכל מצב דלקתי ניתן לצפות לעלייה שלו.
למי מומלץ להיבדק: כאשר יש אנמיה, ירידה בהמוגלובין עם ערכי MCV  נמוכים – המכוונת לחסר ברזל יש לבדוק פריטין על מנת לוודא האם אכן האנמיה נגרמת מחסר ברזל.

טרנספרין

תפקיד: חלבון אשר נושא את הברזל בדם. הבדיקה משמעותית כאשר יש חסר של ברזל בדם (IRON).
ערכים תקינים: 160-360
ערכים נמוכים: חסר משמעות, יכול לנבוע מאיבוד כללי של חלבונים בגוף מסיבות שונות.
ערכים גבוהים: כאשר יש חסר של ברזל בגוף רמת ה IRON  יורדת ועל מנת לפצות על כך הגוף מעלה את רמת הטרנספרין.
למי מומלץ להיבדק – במצבים של אנמיה מחסר ברזל.

ויטמין B12

ויטמין B12 חיוני לבניין תאי הדם האדומים, לתפקוד התקין של מערכת העצבים, לבניין ה-DNA ולתיקון נזק בתאים וברקמות. חסר בוויטמין B12 עשוי להסתמן כאנמיה, או בקשת רחבה של הפרעות עצביות- החל בעייפות, בהפרעות תחושה ונימול ועד לירידה בתפקוד הקוגנוטיבי, בלבול ודיכאון. מקורו של הוויטמין הוא במזון, בעיקר מזון מהחי, וספיגתו מתרחשת בקיבה ונפגעת במחלות שונות של מערכת העיכול.
רמה תקיינה של ויטמין B12: מעל 300 מיליגרם לדציליטר.
רמות נמוכות: צמחונות, תת תזונה, גסטריטיס (דלקת של הקיבה).
למי כדאי להיבדק: רמות ויטמין B12 יבדקו במסגרת בירור אנמיה, בצמחוניים (אחת ל-3-5 שנים) כחלק מהבירור לירידה בתפקוד הקוגניטיבי.

חומצה פולית

חיונית לבניית תאי הדם האדומים, להתפתחות העובר ולתפקוד תקין של מערכת העצבים. רמה תקינה חשובה במיוחד במהלך ההריון שכן חסרים בחומצה פולית קשורים בהתפתחות של מומים אופיניים בעובר.
רמה תקינה:
רמות נמוכות: תזונה לא מספקת, גדילה מואצת (בילדים), אלכוהוליזם, במי שנוטל תרופות כגון פניטואין המשפיעות על הספיגה).
למי כדאי להיבדק: בעיקר במסגרת בירור אנמיה.

>> כל מה שצריך לדעת על בדיקות הורמונליות להריון