אבחון מחלות על ידי הרופא המטפל יכול להתבצע במגוון אופנים. האבחנה יכולה להתבסס על תיאור תסמיני המחלה, בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה. במקרים רבים, לצורך אבחנה מדויקת ואפיון של סוג המחלה יש צורך בביופסיה. ביופסיה היא למעשה פעולה שבה נלקחת דגימת רקמה מהמטופל. הדגימה הזו נשלחת למכונים לפתולוגיה ושם עוברת תהליך עיבוד ובסופו נבדקת באמצעות מיקרוסקופ על ידי פתולוג מומחה.

מתי צריך לעשות ביופסיה?

מטרת הביופסיה היא לסייע באבחון המחלה. אחת הסיבות העיקריות כיום לביצוע ביופסיות היא בהקשר של אבחון תהליכים גידוליים. קיימת חשיבות גדולה מאוד לדעת אם גוש שנמצא באיבר הוא גידול שפיר או ממאיר. הביופסיה יכולה לתת מענה לשאלה זו וכן לעזור בסיווג הגידול – מידע שהוא בעל משמעות לגבי הבחירה של המשך הטיפול. כמו כן ביופסיות משמשות לאבחון של תהליכים דלקתיים ולמעקב אחרי התגובה לטיפול במחלות אלו. ההמלצה לביצוע ביופסיה ניתנת על ידי הרופא המטפל.

>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?

אילו איברים ניתן לדגום בביופסיה?

למעשה, ניתן היום לדגום כל איבר בגוף. הדגימות השכיחות מגיעות ממערכת העיכול (קיבה, מעי גס), מהעור וממערכת המין הזכרית והנקבית, אולם, מכונים לפתולוגיה מקבלים דגימות מכל האיברים הפנימיים כולל דגימות מהלב ומהמוח. גודל הדגימה תלוי בהתוויה הרפואית ובנגישות האיבר ויכול לנוע בין דגימה של תאים בודדים לדגימה של איבר שלם. בבדיקה ציטולוגית, לדוגמה, משתמשים במחט דקה מאוד ולוקחים תאים בודדים מאיבר או חלל פנימי עם נוזל. ניתן לקחת גם פיסת רקמה באמצעות מחט קצת יותר עבה, כפי שמבצעים בניקורי שד. ביופסיות גדולות יותר נלקחות בניתוח שיכול להתבצע בהרדמה מקומית, כמו ניתוח להסרת נגע בעור. לעתים הביופסיה שמשמשת לאבחנה כוללת איבר שלם שמוסר במסגרת ניתוח כירורגי. תהליך זה מתבצע, כמובן, בהרדמה מלאה.

מי מבצע את הביופסיות?

הביופסיות מבוצעות לרוב על ידי הרופא המומחה בתחום המחלה. ביופסיות ממערכת העיכול, לדוגמה, נלקחות באמצעות אנדוסקופ, שהוא צינור גמיש המאפשר הסתכלות על חלל הקיבה והמעי ודגימה של ממצאים חשודים. באופן דומה, ברונכוסקופ יכול לעבור דרך קנה הנשימה ולאפשר נטילת דגימה חשודה מתוך הריאות. לצורך ביצוע ביופסיה על איברים פנימיים נגישים פחות ניתן להשתמש בבדיקות הדמיה כמו CT ואולטרסאונד. מומחים ברדיולוגיה מזהים את הנגע בצילום ויכולים לדגום אותו באמצעות מחט.

אילו בדיקות מבוצעות על הביופסיות במכונים לפתולוגיה?

הדגימות שמגיעות למכונים לפתולוגיה מתוארות באופן מאקרוסקופי (תיאור מראה הרקמה) ולאחר תהליך עיבוד, חתך דק של הרקמה נצבע ונבחן תחת המיקרוסקופ. הפתולוג קובע את סוג המחלה (תהליך דלקתי, גידול שפיר או ממאיר) וכן מאפיינים נוספים של הנגע. לעיתים הבדיקה המיקרוסקופית מספיקה בשביל לתת אבחנה מלאה, ובמקרים אלו ניתנת תשובה תוך שבוע עד שבועיים מהביופסיה. לעיתים נדרשות בדיקות נוספות כדי לאפיין את המחלה. הבדיקות הנוספות הנפוצות הן אימונוהיסטוכמיה ובדיקות מולקולריות. שתי הטכניקות הללו מאפשרות סיווג מדויק יותר של המחלה. כמו כן, במסגרת בדיקות אלו ניתן לבדוק נוכחות סמנים (ביומרקרים) אשר בעזרתם ניתן לקבוע איזה טיפול יהיה היעיל ביותר למחלה.

עוד ב-mako בריאות:

>> הקשר בין גלולות למניעת היריון לבין דיכאון
>> גילינו שלימון מעביר תופעה בריאותית מעיקה 
>> איזה קופסאות שימורים אתם חייבים להעיף מהבית?

אילו חידושים יש בתחום הביופסיות?

סוג ביופסיה מבטיח שתופס תאוצה בתקופה האחרונה הוא ביופסיה נוזלית לסרטן. כאשר תאי גידול מתים, התוכן שלהם משתחרר לזרם הדם. תופעה זו מאפשרת זיהוי של סמנים גידוליים בזרם הדם ובאמצעותם מעקב אחרי מהלך המחלה, תגובה לטיפול תרופתי והתקדמות. לבדיקה זו חוזק משמעותי משום שניתן לבצעה באמצעות בדיקת דם פשוטה וללא צורך בביופסיה מהרקמה, שלעיתים הינה מורכבת וכרוכה בסיכונים. מחקרים שהתפרסמו לאחרונה הדגימו שבדיקת ביופסיה נוזלית יכולה להיות רגישה יותר מבדיקות הדמיה ולזהות התקדמות של מחלת הסרטן אפילו כמה חודשים לפני הזיהוי בבדיקות ההדמיה.

* פרופ' דב הרשקוביץ הוא מנהל המכון הפתולוגי, המרכז הרפואי איכילוב ת"א