המשבר הבריאותי בעולם מסביב לעניין העמידות לאנטיביוטיקה הולך ומחריף. ככל שהזמן עובר, מתפתחים יותר ויותר חיידקים עמידים, והמדענים נמצאים במרוץ תמידי לפיתוחים חדשים בתחום. “יש משבר עולמי של אנטיביוטיקה - גם באירופה, גם בארה"ב וגם כאן, לכן מתחילים קמפיין להשתמש באנטיביוטיקה בצורה מושכלת", אומרת ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבי"ח העמק בעפולה, ויועצת למחלות זיהומיות במחוז צפון, שירותי בריאות כללית. "התגברות עמידות החיידקים גורמת לכך שיש מי שסובל ממחלה זיהומית ומקבל אנטיביוטיקה ומצבו לא משתפר - מדובר בעיקר בחולים מדוכאי חיסון כמו חולי כימותרפיה, סרטן ואיידס. אלה נזקקים לאנטיביוטיקה לעיתים קרובות יותר, ובגלל העמידות, מגיע שלב שכבר שום דבר לא עוזר להם".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
ואם זה לא מספיק מדאיג, יש גם האטה בפיתוח סוגים חדישים יותר של אנטיביוטיקה. "לחברות התרופות לא משתלם לפתח אנטיביוטיקה, כי הרבה לפני שהפטנט פג תוקף התרופה שלהם כבר לא שימושית. בנוסף, אין ארגונים ממשלתיים שמפתחים תרופות ולכן זה משבר באמת קשה".
אבל גם כאשר מפתחים סוגים חדשים, משתמשים במנגנונים ישנים. "מה שברור הוא שהתהליך של יצירת עמידות של חיידקים הוא בלתי ניתן לעצירה ומימדיו מבהילים. יש לנו מצב שבו אין אנטיביוטיקות חדשות, כלומר מנגנוני פעולה חדשים נגד חיידקים. כל האנטיביוטיקות שיש מבוססות על מנגנוני פעולה שמוכרים לנו כבר 40-50 שנה", אומר פרופ' שלמה ל. מעין, מנהל מערך הזיהומים במרכז רפואי "ברזילי". "יתרה מכך, החיידקים מערימים עלינו. ברגע שהחיידק נחשף לכמות תת-תרפויטית, כלומר, כמות שלא מספיקה כדי לנטרל אותו, הוא מיד מפתח עמידות על ידי ייצור מוטציות שמונעות את חדירת התרופה לתוכו, ובהרבה מקרים גורם לכך שתהליך השכפול שלו לא נעצר, והוא ממשיך וממשיך להתרבות".
בכדי להתמודד עם האיום, ארגון הבריאות העולמי ערך סקר שחושף את בורות האנשים בנוגע לשימוש באנטיביוטיקה. תנו לנו להפריך לכם 8 מיתוסים ידועים על אנטיביוטיקה ועמידות:
1. אנטיביוטיקה היא התרופה לצינון ולשפעת
ממש לא. "חשוב מאוד להבין שאנטיביוטיקה היא לא תרופה לווירוסים ולשפעת, והיא לא תרופה לחום", אומרת ד"ר חזן. "יש המון סיבות לחום כמו התייבשות, וירוסים או מחלות שהן לאו דווקא זיהומית. אנטיביוטיקה מטפלת אך ורק במחלה זיהומית חיידקית, ולא בשום מחלה אחרת. אם יש וירוס – צריך לחכות וזה יעבור תוך 48 שעות. הבעיה היא שהורים הרבה פעמים לא מקבלים את דעתו של הרופא וחושבים שרק אנטיביוטיקה תעזור. אז הם הולכים לעוד רופא עד שהם מקבלים אנטיביוטיקה ועושים בה שימוש לא נכון. בינתיים המחלה עברה מעצמה וכולם יצאו ניזוקים, גם הילד וגם הסביבה שלו, כולם יכולים להידבק עכשיו בחיידק עמיד".
אז למה אסור לקחת אנטיביוטיקה כשלא צריך? כי שימוש לא נכון באנטיביוטיקה גם פוגעת בחיידקים הטובים שבגופנו, וגם גורמת לחיידקים עמידים יותר להתפשט מסביבנו. "אנטיביוטיקה היא תרופה חיונית אבל צריך לשמור אותה רק למצבים שבאמת צריך אותה. המיתוס של "אם זה לא יעזור לא יזיק" הוא לא נכון. כשאנחנו עושים שימוש לא אחראי אנחנו בעצם כורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו", אומרת ד"ר חזן. "אנטיביוטיקה שפוגשת בווירוס לא עוזרת לחסל אותו, אבל עצם הטיפול יכול לגרום להאצה של עמידות לאנטיביוטיקה, משום שהחיידקים כבר יכירו את האנטיביוטיקה הזאת ולכן היא לא תעזור בפעם הבאה".
2. אנטיביוטיקה מחלישה את הגוף
"אנטיביוטיקה היא לא מה שמחליש את הגוף, זה לא נכון", אומר פרופ' מעין. "מה שמחליש את הגוף הוא התהליך הזיהומי שעבורו ניתנת אנטיביוטיקה. יש בערך 100 סוגים שונים של אנטיביוטיקה ולכל תרופה יש תופעות לוואי משלה, אך החלשת הגוף אינה אחת מהן".
3. חיידקים לא יפתחו עמידות אם תיקחו את האנטיביוטיקה שלכם כמו שצריך
לחשוב שרק טיפול אנטיביוטי שהופסק באמצע גורם לעמידות זה פשוט לא נכון. "כל יום של אנטיביוטיקה יכול לגרום לעמידות, גם אם מדובר בשימוש מוצדק", אומרת ד"ר חזן. "לכן, אם אין צורך בתרופה, כלומר, אם אין חיידק, צריך להפסיק מיד את השימוש באנטיביוטיקה".
חשוב שתדעו שעמידות לאנטיביוטיקה מפתחת מכורח הברירה הטבעית. במשך אלפי שנים חיידקים למדו איך לייעל את עצמם ולהתמודד טוב יותר עם אנטיביוטיקה. "מה שקורה הוא שכשאנחנו נותנים אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום מסויים, יכול להית שהיא פעילה נגד החיידק הספציפי הזה, אבל היא לא יעילה בפני חיידקים אחרים", מוסיף פרופ' מעין. "הדבר החשוב ביותר לגבי הגוף שלנו הוא שיש בו המוני חיידקים, יותר ממספר התאים שיש בגוף. ורוב החיידקים האלה בזמן טיפול אנטיביוטי הם כאילו עוברי אורח, אבל הם בעצם מפתחים עמידות. ועל אף שיש הרבה חיידקים פרוביוטיים בגוף, יש הרבה מאוד חיידקים במערכת העיכול שהם לא כאלה ויש להם פוטנציאל להיות מזיקים, הם אפילו יכולים להפוך להיות לגורם העיקרי בזיהום".
תחת התנאים המתאימים, חיידקים עמידים יכולים לגרום זיהום גם אצל אדם שמטופל באנטיביוטיקה, וגם לעבור לאנשים במגע או בדרכים אחרות. זו אחת הדרכים הנפוצות בה חיידקים עמידים מתפשטים, במיוחד בבתי חולים, לכן חשוב שהצוות הרפואי ינקוט באמצעים ההגייניים המתאימים. "אכן, הסגל הרפואי הוא מעביר משמעותי ביותר של חיידקים עמידים בבית החולים", מוסיף פרופ' מעין. "איך זה קורה? על ידי כך שהם לא מבצעים היגיינת ידיים נכונה, לא שוטפים ידיים ומחטא אותן במעבר בין חולה לחולה. מעבירים פוטנציאליים – רופאים ואחיות הם הקבוצה הבעייתית ביותר".
4. זה הגוף שלנו שמפתח עמידות לאנטיביוטיקה
אנשים אולי חושבים שהם עצמם עמידים לאנטיביוטיקה, אבל זה לא המצב. החיידקים הם היחידים שיכולים לפתח את המנגנון הזה. אנחנו לא יכולים לשנות משהו בגוף שלנו כדי להתגבר על חיידקים מהסוג הזה. "חיידקים מפתחים עמידות על ידי יצירת מוטציות בתוך הדנ"א של עצמם. יתרה מכך, הם יכולים להעביר חלקיק דנ"א, הנקרא פלסמיד, אחד בין השני מבלי לעבור בתוך התא האנושי בכלל", אומר פרופ' מעין, "חלק מהחיידקים האלה שיכולים להעביר פלסמיד מאחד לשני נמצאים אפילו על העור, מה שגורם לכך שהם עוברים בקלות בין אנשים".
עוד ב-mako בריאות:
>> האם חזייה תורמת לבריאות השד? ומה גורם לנפילת השדיים?
>> שכחו מקלוריות: מה עדיף שוקולד או קרמבו?
>> מרגיש רגישי? מזל טוב, אתה במחזור
5. אם אני מרגיש יותר טוב, אפשר להפסיק לקחת אנטיביוטיקה
אחרי שכבר הבנו שנגד וירוס אסור לקחת אנטיביוטיקה, חשוב להבין שאם מדובר בזיהום חיידקי, זה קריטי להשלים את הטיפול שניתן לכם על ידי הרופא. "זה מאוד תלוי במחלה, היום הגישה היא ללכת על טיפול קצר ככל האפשר באנטיביוטיקה", אומרת ד"ר חזן. "את הטיפול שקיבלתם כדאי לסיים כי אחרת אין ודאות שחיידק אכן הושמד, והמחלה בדרך כלל חוזרת. עם זאת, יש מחלות שעדיין דורשות טיפול ארוך, לדוגמה, בדלקת גרון עם סטרפטוקוקוס ההמלצה היא טיפול ארוך של 10 ימים כדי להימנע מסיבוכים". אגב, הסימפטומים הרבה פעמים משתפרים לפני שהחיידקים עצמם מתים, אבל אסור לסמוך על זה.
6. אני יכול לקחת כדורים שנשארו לחברים או משפחה
לא כדאי לכם לעשות את זה משתי סיבות: ראשית, יש סוגים שונים שמתאימים לזיהומים שונים, וחשוב מאוד לראות רופא ולקבל ממנו מרשם לסוג שמתאים לכם. ושנית, יכול להיות שפג תוקפה של התרופה. "יש יותר מדי סכנות הכרוכות בשימוש בתרופות שנשארו לכם בבית, בין אם זו אנטיביוטיקה שלא מתאימה למחלה הספציפית שיש לכם, או לא מתאימה לכם, או שפג תוקפה. אנטיביוטיקה שפג תוקפה תגרום לתופעות לוואי כמו פריחה או שלשולים, והיא אפילו יכולה להפוך לרעילה".
7. רק אם מדובר במחלה חוזרת תתפתח עמידות
לא נכון. עמידות לאנטיביוטיקה יכולה להתרחש בכל פעם שלוקחים אותה, ללא קשר לתדירות. זה יכול להגדיל את הסבירות לכך שזה יקרה, אך זה בכל אופן קורה עם כל שימוש. בנוסף, מספיק טיפול אנטיביוטי אחד בכדי לשנות את הרכב הפלורה, חיידקי המעיים, לחלוטין.
8. חיידק עמיד בהכרח יהיה אלים יותר
לא נכון. חיידקי קהילה, חיידקים הנפוצים בקרב האוכלוסייה שמחוץ לבתי החולים, הם בדרך כלל מאוד אלימים אך גם רגישים לאנטיביוטיקה. לעומת זאת, חיידקים עמידים הם הרבה פעמים פחות אלימים. "חשוב להבין שאלימות ועמידות זה לא אותו הדבר", אומר פרופ' מעין. "החיידקים האלה הם פחות אלימים אבל קשה יותר ויותר לטפל בהם. הבעיה היא שהם מאוד פיקחים והם מעבירים את העמידות מחיידק לחיידק ולעיתים העמידות עוברת באופן עצמאי בין חיידק לחיידק, ללא קשר לאדם. ולמרות זאת, אכן קיימים סוגים של חיידקים עמידים מסוכנים. כיום אנחנו מתמקדים ב-5 סוגים של חיידקים כאלה ביחידה הארצית למניעת זיהומים במשרד הבריאות. מי שמגיע לבית החולים עם אחד מהחיידקים האלה יועבר לטיפול בבידוד כדי שלא ידביק את שאר החולים. הבידוד הזה נעשה בעיקר במחלקות המועדות לזיהומים כמו פנימית, כירורגית וטיפול נמרץ".
"ההנחיות הן חד משמעיות להפחתה במתן אנטיביוטיקה"
אבל העמידות לאנטיביוטיקה לא מתפתחת רק בגלל שאנחנו לוקחים את התרופה לא נכון. "אחד השימושים המשמעותיים באנטיביוטיקה הוא בחקלאות ובווטרינריה, שם מגדלים את הבקר והעופות עם המון אנטיביוטיקה, ועל ידי כך מייצרים חיידקים עמידים. אם לא די בכך - אח"כ אנחנו גם אוכלים את זה", אומרת ד"ר חזן. "הרופאים בקהילה וגם ההורים כבר לא מקבלים את זה שיש למישהו חום וכבר רצים לתת אנטיביוטיקה, כתוצאה מכך יש המון נזק גם במאבק נגד עמידות לאנטיביוטיקה וגם בכך ששימוש לא נכון עלול ליצור תופעות לוואי כמו תגובה אלרגית, שלשולים ופריחות".
"האנטיביוטיקה היא פיתוח משמעותי ביותר ששינה את פני הרפואה ואת איכות החיים המודרנית לחלוטין - בלעדיה לא הייתה כימותרפיה ולא היו ניתוחי לב, אבל בדיוק בגלל זה מאוד חשוב שנשמור עליה אפקטיבית. הממשלה צריכה לפקח על השימוש בה בחקלאות ובווטרינריה, וזו אחריות של הקהילה, הרופאים והאחיות להבין שדווקא לא לתת אנטיביוטיקה זה הדבר הנכון ברוב המצבים", היא מוסיפה.
ואכן נעשים מאמצים רבים בתחום החינוך לשימוש מושכל באנטיביוטיקה על ידי האיגוד למחלות זיהומיות. "ההנחיות הן חד משמעיות להפחתה במתן אנטיביוטיקה בשל המשבר שאנחנו נמצאים בו", אומר פרופ' מעין. "ויש עוד דרכים רבות לצמצם את העברת החיידקים העמידים מאדם לאדם. למשל, אם הסגל הרפואי ישמור על היגיינת ידיים ראויה, כלומר שטיפת ידיים לפני ואחרי הטיפול בכל חולה, ואם נמשיך לבודד את הנשאים של החיידקים העמידים. וכמובן שיש גם את עניין השימוש באנטיביוטיקה בתעשיית הבקר והעוף, זו אחת הבעיות הגדולות ביותר במאבק נגד התפתחות העמידות. בסופו של דבר, הצורך להתמודד עם חיידקים עמידים מתחיל בקהילה, ברופאים ובסגל הרפואי וממשיך בבידוד החולים. התוצאות בשטח מראות שיש תזוזה בכיוון הנכון, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד משאננות".