נעמה גינדי (השם האמיתי שמור במערכת) עברה תאונת קשה לאחר שהחליקה במדרגות אולם האירועים שבו שהתה. כתוצאה מכך, היא שברה את קרסול רגלה הימנית, מה שגרם לה להתחיל להשתמש בתרופות שנועדו לשכך את כאבי הפציעה. לאחר כמה שנים, במהלך בדיקת דם שגרתית, התברר כי גינדי סובלת מירידה בתפקודי הכבד. מומחה רפואי אישר כי קיים קשר סיבתי בין שימוש בתרופות אלה לבין הירידה בתפקודי הכבד. נוסף לכך, היא מצאה את עצמה מכורה לתרופות המשככות, ונאלצת לעבור תהליך גמילה ארוך וקשה. "אף אחד לא הזהיר את נעמה בפני הנזק העצום שעלול להיגרם לה לבריאות עקב נטילת התרופות", אומר עורך דינה אלי דסה, שמייצג אותה בתביעה שהוגשה נגד אולם האירועים שבו אירעה התאונה.
המקרה של גינדי מעלה את השאלה בדבר הקשר שבין נטילת תרופות לבין פגיעה בכבד. סימה ליבני, רוקחת יועצת, מסבירה מתי עלולה להיגרם פגיעה כזאת, מי עלול לסבול מכך יותר, והחשוב מכול: כיצד ניתן למזער את הסיכון?
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
מינון, מינון, מינון
מסתבר שאחת הסיבות השכיחות ביותר לפגיעה בכבד עקב שימוש בתרופות היא אי הקפדה על מינון מומלץ. עכשיו תתכוננו להלם קל: "אפילו אקמול רגיל שכולנו נוטים ליטול כשעולה החום או כשכואב לנו הראש הוא למעשה גלולה קטנה שטומנת בחובה פוטנציאל מסוכן ביותר", אומרת ליבני. "לא כולם מודעים לכך, אבל למעשה גם שימוש פשוט בפארצטמול (אקמול, דקסמול, אקמול סינוס או קומבינציה שלהם) עלול לגרום לפגיעה משמעותית בכבד, בהנחה שעוברים את המינון המאושר. לכן ההמלצה היא לצרוך לא יותר מ-4 גרם ליום ולא יותר מחמש מנות ליום, וכן לא יותר משלושה ימים רצוף בלי לקבל אישור להמשך הטיפול מהרופא. כשמדובר בילדים ההמלצה היא ל-75 מ"ג לכל קילוגרם משקל ליום, ואם לא יודעים את המשקל, אפשר לחשב לפי טבלה שנמצאת בעלון לצרכן של כל מוצר". ליבני מציינת כי, אי הקפדה על מינון רצוי היא אחת הסיבות השכיחות לאשפוז עקב הרעלה מתרופות.
מעבר לעניין המינון, ליבני ממליצה להיות ערים גם לנזק פתאומי העלול להתרחש, בדרך כלל תוך חצי שנה מתחילת הטיפול באותה תרופה, ללא כל סיבה מיוחדת ובקרב אנשים בריאים: לדוגמה, 'אומפרזול', תרופה פופולרית מאוד נגד צרבת ובעיות עיכול שונות, עלולה לגרום לכך במקרים נדירים.
תרופות נוספות שעלולות לגרום לנזק בכבד לדבריה הן אלה המיועדות לשימוש ממושך. ביניהן: התרופות המיועדות לטיפול בפטרת ציפורניים, תרופות לטיפול בכאבים ממשפחת ה-NSAID (כמו איבוברופן, אדוויל, וולטרן, אטופן), תרופות לטיפול בפרכוסים ואפילו סוגי אנטיביוטיקה שונים - חלקם מוכרים הנמצאים בשימוש נפוץ. "ואולם, במקרים מהסוג הזה, לרוב קל למנוע את הפגיעה בכבד", היא מרגיעה, "זאת מאחר שבשימוש ממושך המטופל נדרש לביצוע מעקב באמצעות בדיקת דם, שנועדה לאתר עלייה של אנזימי הכבד. ברגע שמזהים עלייה כזאת, הוא נדרש להפסיק את השימוש בתרופה. בהנחה שמדובר באדם בריא, הנזק נמנע. הבעיה היא שלא כל מי שנוטל תרופות כאלה תמיד מקפיד על ביצוע הבדיקה בזמן, ואז עולה הסיכון לפגיעה".
עוד ב-mako בריאות:
>> נוטים להשמין יותר באזור הבטן? זה מה שזה אומר
>> חוקרים: המאכל הזה משפר את חיי המין פלאים
>> אתם במרחק של 15 דקות מבטן חזקה וחטובה
תוספי תזונה: 20-10 אחוז מהפגיעות בכבד
עכשיו תחזיקו שוב חזק: מתברר שלא רק תרופות תעשייתיות מאיימות על הכבד שלכם: "גם שימוש בתוספי תזונה ובצמחי מרפא עלול להזיק. כך עולה למשל ממאמר גדול שפורסם ב-2015. מהפרסום עולה כי 20-10 אחוז מהפגיעות בכבד שיוחסו לתרופות סטנדרטיות בספרות המקצועית נבעו משימוש בתוספים וצמחי מרפא. בין השאר הוזכרו במאמר תכשירים לבניית גוף, תכשירים משלשלים ותרופות להרזיה (שהוצאו בינתיים מהשוק). יתרה מכך, התברר שגם צמחים סיניים לטיפול בדיכאון, כמוסות טבעיות לשיפור התפקוד המיני וכן תוספים שמטרתם להקל בעיות עיכול וכאבי פרקים נכנסו אף הם לרשימה. חלק מהתכשירים, בהם כמה מוצרים של חברת הרבלייף, הוצאו מהשוק בעקבות זאת".
בכל מקרה שאתם מתלבטים אם ליטול תרופה או תוסף מסוים או לוותר על העניין, זו העצה של ליבני בנושא: "לפני שנוטלים תרופה או תוסף, חשוב להביא בחשבון את היתרונות אל מול הסיכונים. כשמדובר בתרופות שנועדו לטיפול בבעיות אסתטיות, כמו במקרה של פטרת ציפורניים או פצעי בגרות, הרי שמדובר בבחירה אישית, ופגיעה מסוג זה נחשבת נדירה בהנחה שדואגים לבצע בדיקות דם, וגם ראוי להבין היטב מהן ההשלכות הנוספות ואילו תופעות לוואי אחרות התרופה עלולה לגרום. לעומת זאת, אם נדרש להוריד חום, בעיקר במקרים שבהם מדובר בחום גבוה, בהחלט כדאי להשתמש במשככי כאבים מפחיתי חום, אך כאמור חשוב להקפיד על המינון המצוין. כמו כן, ניתן להיעזר בכלים נגישים כגון אמבט פושר שיכול לשמש כלי נוסף להורדת החום.
ומה לגבי תרופות פסיכאטריות? לעתים רבות תרופות כמו ציפרלקס הן מה שמבדיל בין חיים של סבל לבין חיים איכותיים וטובים. "במקרה כזה התועלת הרבה והשיפור המשמעותי בתפקוד ובאיכות החיים עולים על הסיכון הקטן לפגיעה בכבד, הכרוך בשימוש בהן", אומרת ליבני. באופן דומה, מיותר לציין תרופות לטיפול בסרטן, המצילות חיים או מאריכות אותן, ובמקרה כזה גם אם קיים נזק, הוא לא רלוונטי ביחס לתועלת הרבה מהשימוש בהן".
בכל אופן, ליבני מציינת שכאשר מדובר בתרופות במרשם, הנחיצות נקבעת על ידי הרופא המטפל. ואם לא בטוחים - תמיד ניתן לקבל חוות דעת נוספת".
עוד ב-mako בריאות:
>> נוטים להשמין יותר באזור הבטן? זה מה שזה אומר
>> חוקרים: המאכל הזה משפר את חיי המין פלאים
>> אתם במרחק של 15 דקות מבטן חזקה וחטובה
מה לגבי ההמלצה של רופאי ילדים לשלב בין נורופן לאקמול כדי לאפשר שימוש בתדירות גבוהה יחסית?
"לכל אחת מהתרופות האלה יש תופעות לוואי ואזהרות שונות, שחלקן תלויות במינון. כאשר משלבים ביניהן, המשמעות היא שכל ארבע שעות אפשר לתת תרופה מסוג שונה - פעם פראצטמול ופעם איבוברופן, וכך נוטלים למעשה פחות מכל תרופה ומורידים את הסיכון להרעלה או לפגיעה שתלויה במינון של כל אחת מהתרופות. האפקט משתפר כי בפועל מרוויחים מהיתרונות של שתי התרופות ומהשפעתן החיובית על תסמיני המחלה, ובעיקר יכולים לשלוט טוב יותר בחום הגוף".
מורפינים: עלולים לגרום גם להתמכרות
כשמדובר במחלות או בפציעות קשות, שפי שפורט במקרה של גינדי, לרוב הסובלים מכאב מטופלים בתרופות מסוג נרקוטי – המורפיום הידוע, אוקסיקונטין, פנטניל, וגם טרמדול, ששייך לאותה משפחה ואינו נרקוטי, ותרופות נוספות שיכולות לסייע להקל את הכאב. ואולם, במקרה זה הבעיה כפולה: "בכל העולם כבר הבינו שתרופות נרקוטיות אמנם משפרות את איכות החיים של חולים רבים, אך מנגד עלולות לגרום להתמכרות ולעלייה בתמותה עקב כך", מסבירה ליבני, "התרופות מכילות רכיבים ממכרים, ובשימוש ממושך מפסיקות להשפיע, והחולה דורש מהן עוד ועוד. בסופו של דבר גוברת התלות בתרופה והמינון גדל בהתאם. תופעת ההתמכרות לרוב פוגעת בתפקוד היומי של החולה, ובסופו של דבר כרוכה בשימוש במינונים גבוהים, מה שעלול לגרום לדיכוי הנשימה ואף למוות.
"מסיבה זו ממש נלחמות הרשויות בעולם להפסקת הרישום העודף לתרופות אלה, וכתחליף לכך מכוונות לשימוש בתרופות קלות יותר, פארצטמול, אופטלגין ואחרות, וכשמתאפשר גם מפנות לטיפולים משלימים שעשויים להקל כאב, כגון אקופונקטורה, שיכולה להקל כאבי גב למשל. למרות זאת, למרבה הצער, היד עדיין קלה על ההדק ולא קשה להשיג מרשם לתרופות כאלה".
ואם לחזור לעניין הכבד, לדברי ליבני, התרופות הנרקוטיות עלולות לגרום גם לתופעות לוואי נדירות של פגיעה בכבד, כפי שמפורט למשל בעלון לצרכן של התרופה אוקסיקונטין. לכן מומלץ תמיד לקרוא היטב את העלון לצרכן המצורף לתרופה, להבחין בתופעות הלוואי ובאזהרות רלוונטיות לגבי פגיעה אפשרית בכבד.