"יש לי כבר בית מרקחת שלם בבית", "את נותנת לי שתי תרופות לכאב, אני בקושי מוכן לקחת תרופה אחת", "אם זה לא מרפא את הכאב אז מה הטעם לקחת כל החיים?" - משפטים כאלה ורבים אחרים אני שומעת מדי יום ממטופלים המגיעים אל מרפאת הכאב, בעוד שאותם המטופלים יקחו תרופות רבות למחלות כרוניות אחרות כמו יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה וסוכרת, מבלי להסס לרגע. כאשר מדובר בכאב, התגובה שונה.
17 אחוז מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל סובלים מכאב כרוני. כאב הוא הסיבה העיקרית לפנייה של מטופלים לקבלת עזרה רפואית. 90 אחוז מהאנשים יסבלו בשלב מסויים בחייהם מכאב גב ו-40 אחוז מכאב ראש.
בניגוד לכאב החריף, הנחשב לסימפטום של מחלה אשר עתידה לעבור עם חלוף המחלה, "הכאב הכרוני" הוכרז על ידי איגודי כאב בארץ ובעולם כבר בשנת 2001 כמחלה כרונית העומדת בפני עצמה ולה סימפטומים אופיניים כמו- דיכאון, הפרעות שינה, הגבלה פיזית בתפקוד והפרעות חברתיות. והתוצאה - איכות חיים ירודה ביותר.
תפיסת הכאב הכרוני כמחלה העומדת בזכות עצמה ולה "זכויות" משלה עדיין לא הופנמה בקרב המטפלים הרפואיים והפרה רפואיים וכתוצאה ישירה מכך גם בקרב המטופלים הכואבים. בעוד שהטיפולים למחלת הכאב הכרוני, כמו לכל מחלה כרונית אחרת, צריכים להיות ממושכים, הם ניתנים לרוב לפרקי זמן קצרים בלבד.
בשל המורכבות שבכאב הכרוני, הטיפול בו צריך להיות רב תחומי ולכלול התייחסות לצד התפקודי-שיקומי, הרגשי-סוציאלי והביולוגי במקביל. לטיפול התרופתי מקום חשוב כחלק מהטיפול הרב תחומי בכאב הכרוני ומקום חשוב ומרכזי עוד יותר כאשר אנו מדברים על כאב חריף. טיפול בתרופה משככת כאב מסוג אחד, פעמים רבות, אינו מספיק או מצריך מינון גבוה במחיר של תופעות לוואי.
האם יש הגיון לתת שני משככי כאב שונים ביחד?
שילוב של משככי כאב בעלי מנגנון פעולה שונה היא שיטה מקובלת בעולם הכאב. השיטה מתבססת על הרעיון שניתן להגיע ליעילות גבוהה יותר בשיכוך הכאב כאשר אנחנו תוקפים במספר נקודות במקביל את מסלול הולכת הכאב מהפריפריה ועד למערכת העצבים המרכזית.
בנוסף ליעילות הגבוהה יותר המתקבלת, שילוב של משככי כאב בעלי מנגון פעולה שונה מאפשר לנו לתת מינונים נמוכים יותר מכל תרופה ועדיין להגיע ליעילות גבוהה בשיכוך הכאב ובכך להפחית את הסיכוי לתופעות לוואי והגעה למינונים רעילים.
שילוב של מספר חומרים הפועלים במנגנונים שונים למען השגת מטרה משותפת קיים גם בטיפול במחלות נוספות, כמו לדוגמה בטיפול ביתר לחץ דם ובאסטמה. ולצד האפשרות לתת שתיים או יותר תרופות משככות כאב במקביל, ישנן תרופות המכילות בטבליה אחת מספר משככי כאב.
דוגמה נוספת לשילוב יעיל של משככי כאב ניתן למצוא בטיפול התרופתי בכאב עצבי (נוירופתי). כאב אשר נגרם כתוצאה מנזק או מחלה למערכת העצבים התחושתית המרכזית או ההיקפית. דוגמה שכיחה לכאב עצבי הוא הכאב במחלת הסוכרת המתואר לרוב כתחושת שריפה ו/או נימול בכפות הרגליים ולעיתים גם בכפות הידיים. פעמים רבות טיפול תרופתי מסוג אחד לא יספיק ונצטרך לשלב מספר תרופות הפועלות על כאב אשר מקורו עצבי ובכך נשפר את יעילות הטיפול. לעיתים, השילוב יאפשר לנו להשתמש במינונים נמוכים יותר מכל תרופה ולהפחית את תופעות הלוואי, לצד פעמים אחרות בהן נשתמש במינונים גבוהים של התרופות לטובת השגת יעילות גבוהה יותר שלא הושגה על ידי שימוש בתרופה אחת בלבד.
ישנם מצבים של כאב חריף, לדוגמה, כאבים שלאחר ניתוח, בהם יש יתרון לשילוב משככי כאב הפועלים במנגנון שונה. סקירת ספרות נרחבת של קוקריין (גוף בינלאומי המפיץ סקירות על התערבויות רפואיות) משנת 2015 השוותה בין משככי כאב שונים הניתנים ללא מרשם רופא, לטיפול בכאב בינוני עד חזק לאחר ניתוח. נמצא יתרון לתרופות המשלבות איבופרופן (נוגד דלקת שאינו סטרואידלי) ופרצטמול כמו גם איבופרופן בשיחרור מהיר.
סקירה נוספת של קוקריין, גם כן מ- 2015, השוותה בין יעילות משככי כאב שונים לטיפול בכאב לאחר ניתוח וכללה גם משככי כאב המצריכים מרשם. נמצאה יעילות גבוהה לתרופות נוגדות דלקת שאינן סטרואידים כמו אטוריקוקסיב, דיקלופנק ואיבופרופן כמו גם שילובים של משככי כאב כמו פרצטמול ואיבופרופן ופרצטמול ואוקסיקודון.