התרופה omalizumab, אושרה כבר בשנת 2003 תחת השם המסחרי Xolair עבור סרפדת כרונית ואסטמה אלרגית, אך מחקר גדול, שתוצאותיו פורסמו ביום ראשון בכתב העתNew England Journal of Medicine ובימים אלה מוצגות בפני הקהילה המדעית בארה"ב, מצא ראיות כי אותה תרופה בדיוק יכולה להגן גם מפני תגובות אלרגיות למזון.
האם אכן יש פה הבטחה גדולה עבור הציבור האלרגי? "אני מאוד מאמין בתרופה הזו" אומר ל-mako בריאות פרופ' ארנון אליצור, מנהל המכון לאלרגיה, אימונולוגיה וריאות ילדים במרכז הרפואי שמיר. "אני לא יודע אם היא תיכנס לשימוש קליני, אבל זו תוספת מבורכת, לפחות עבור חלק מהמטופלים". פרופ' אליצור, שמשמש גם כיו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, מדגיש כי לא מדובר בתרופה חדשה. "Xolair היא תרופה ביולוגית, הנוגדנים שמוזרקים לגוף, מכוונים נגד הנוגדן IGE שקיים בגוף בצורה טבעית ומעורב במחלות אלרגיות. במהלך השנים טיפלנו עם Xolair במטופלים שסבלו, במקביל לאסתמה, גם מאלרגיה למזון וראינו את השפעת סף התגובה שלהם למזון האלרגני. אצל רוב המטופלים התרופה מגבירה את סף הסבילות למזון האלרגני, כך שהם יגיבו לכמות גדולה יותר, אך יהיו גם כאלה שהמצב לא ישתנה אצלם כלל", הוא מבהיר.
"לא פוטרת את מי שסובל מאלרגיה למזון מלהקפיד להסתובב עם מזרק אפיפן"
פרופ' אליצור מציין כי כ-2% מהישראלים בישראל מתמודדים עם אלרגיה, ביניהם כ-4,000 ילדים שמאובחנים עם אלרגיה למזון בכל שנה. "ישנן אלרגיות שלעיתים חולפות עם הגיל, כמו אלרגיה לחלב וביצים", מציין הפרופ'.
את הניסוי הקליני שבעקבותיו הרחיב ה-FDA את אישור התרופה גם עבור טיפול באלרגיה למזון, ערכה ד"ר שרון צ'ינטרג'ה, פרופ' לרפואה ורפואת ילדים, ומנהלת בפועל של המרכז "שון פרקר" לחקר אלרגיות ואסטמה באוניברסיטת סטנפורד. יחד עם הצוות, גייסה צ'ינטרג'ה 180 משתתפים בני שנה עד 55 שמתמודדים עם אלרגיה לבוטנים, ולפחות לשני מזונות נוספים כמו קשיו, חלב, ביצים, אגוזי מלך, חיטה או אגוזי לוז. 118 מהמשתתפים קיבלו מנה חודשית או דו שבועית של Xolair - השאר קיבלו פלצבו. לאחר 4 חודשים, כ-80% מאלה שקיבלו את התרופה, הצליחו לאכול כמויות קטנות של אחד מן המזונות שאליהם היו אלרגיים, בלי שתתעורר התגובה שבדרך כלל היו חווים בעת האכילה. כשני שליש מהמשתתפים הצליחו לאכול שניים עד שלושה בוטנים "שזה הרבה יותר מחשיפה מקרית ממוצעת", מדגישה ד"ר צ'ינטרג'ה בריאיון לכתב העת הNew England Journal of Medicine. עוד נמצא בניסוי כי כמעט 70% מהם יכלו לאכול כמויות קטנות של שניים משלושת המזונות שאליהם הם אלרגיים, ללא תגובה, וכמעט מחצית מהמשתתפים יכלו לצרוך כמויות קטנות מכל שלושת המזונות.
אלא שלמרות הטונים המעודדים, יש גם מקום לזהירות. ד"ר שירה בן אור, רופאת ילדים, מומחית לאלרגיה ואימונולוגיה ומנהלת מרפאת אלרגיה לילדים בבית החולים איכילוב, אומרת בריאיון למדור כי צריך לשים לב שהתרופה אינה יעילה ב-100% אלא ב-67%. "זו הפחתה משמעותית בסיכון, אבל אסור שאנשים יהפכו להיות שאננים, התרופה לא פוטרת את מי שסובל מאלרגיה למזון מלהקפיד להסתובב עם מזרק אפיפן", היא מבהירה. כמו כן, היא אינה צופה שהתרופה תיכנס לשימוש קליני בזמן הקרוב, אך כאשר זה יקרה היא מניחה שהזריקה תתאפשר לילדים ומבוגרים שחווים אלרגיה משמעותית לבוטנים ולמזונות נוספים, בדומה לקבוצה שנכללה במחקר. עבור מטופלים שחווים אלרגיה אנפילקטית, מסכנת חיים או לחלופין - למי שחווה אלרגיה קלה מאוד, הטיפול לא יתאים".
כמו כן, היא מסבירה כי מדובר בזריקה יקרה מאוד, שניתן לקבלה רק במרפאה, אחת לשבועיים או ל-4 שבועות. חיסרון נוסף לדבריה הוא שמדובר בטיפול כרוני, שהפסקתו תוביל לחזרה של סף התגובה הקודמת. "בשלב הזה אין לדעת אם Xolair תיכלל בסל התרופות עבור אלרגיה למזון, אך אם זה לא יקרה אנשים יתקשו לעמוד בהוצאות של אלפי שקלים עבור טיפול שמבטיח להם רק הפחתה בתגובות לאלרגיה".