אתם מקפידים לא להעמיס על הצלחת ומתאמנים שלוש פעמים בשבוע, אך הקילוגרמים ממשיכים להצטבר. אולי הסיבה לכך היא התרופה שאתם נוטלים. מומחים מעריכים שעד כ-15% מבעיות המשקל קשורות לתרופות, אך רבים לא מודעים לעובדה זו. החדשות הטובות הן שלא כל אחד יושפע באותה המידה מהתרופה ובכל מקרה, ההמלצה לשמור על תזונה מאוזנת ומגוונת נכונה יותר מתמיד.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
* לעוד מדריכים לאורח חיים בריא – היכנסו לפורטל הרפואה Infomed
כיצד התרופות משמינות?
תרופות משפיעות בדרכים רבות על היבטים שונים של חילוף החומרים. יש תרופות שפועלות על המוח ובדרך אגב גם מגבירות תיאבון או משבשות את תחושת השובע. תרופות אחרות מעודדות עלייה הדרגתית במשקל בגלל שהן מאטות את קצב שריפת הקלוריות או גורמות לעייפות ולירידה בפעילות. ישנן תרופות נוספות שעלולות להוביל לצבירת נוזלים. עם זאת, במקרים מסוימים לא ניתן להבדיל בין השמנה עקב הטיפול התרופתי לבין סיבות אחרות, כמו תזונה לקויה.
אז מהן התרופות שיגרמו לכם להשמין? הרשימה המלאה - לפניכם:
1. תרופות נוגדות דיכאון וחרדה
חלק לא מבוטל מהתרופות נוגדות הדיכאון, שמשפיעות על המוח כדי לגרום להרגשה טובה ונינוחה יותר, משפיעות גם על הדרך שבה הגוף מווסת את תחושות הרעב והשובע ושורף קלוריות. זה נכון במיוחד אם לוקחים את התרופות נוגדות הדיכאון תקופה ממושכת, כיוון שישנן תרופות שעלולות לגרום לעלייה של 10 ק"ג בשנה.
בדרך כלל תרופות מהדור החדש לטיפול בדיכאון וחרדה (ה-SSRI, ובעברית מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין) אינן גורמות לעלייה במשקל, למעט פארוקסטין (סרוקסט, פאקסט). לפעמים גם פלואוקסטין (פריזמה, פלוטין) עלול לגרום להשמנה, אם הטיפול נמשך יותר מחצי שנה, למרות שבחודשי הטיפול הראשונים הוא מעודד ירידה במשקל.
מירטזפין (מירו, רמרון), היא תרופה נוספת נגד דיכאון, שיש לה גם השפעה נוגדת היסטמין, ולכן היא עלולה להגביר תיאבון ונטייה להשמנה. הרופאים מנצלים תכונה זו אם המטופל גם בתת-משקל וסובל מחוסר תיאבון.
תרופות נוגדות דיכאון מהדור הישן (נוגדי דיכאון טרי-ציקליים), כמו אמיטריפטילין (אלטרול, אלטרולט) או נורטריפטילין (נורטילין), קשורות אף יותר לעלייה במשקל, בהשוואה לנוגדי דיכאון חדשים. תרופות אלה משפיעות על חומרים רבים במוח, כמו סרוטונין, דופמין וגם היסטמין, שמעורבים בוויסות התיאבון, ולכן גם עלולות לגרום להשמנה. עם זאת, בימינו משתמשים פחות בקבוצת נוגדי דיכאון טרי-ציקליים, בגלל שיש להן יותר תופעות לוואי.
עם זאת, אסור לשכוח, גם הדיכאון משפיע על דפוסי והרגלי האכילה ועלול להגביר תיאבון. אך במקרה שקיים חשש שהתרופה גורמת לכם לעלות במשקל, רצוי לפנות לרופא שיחליף אותה לתרופה אחרת מקבוצה דומה, אך כזו שמשפיעה פחות על המשקל.
תרופות נוגדות דיכאון נוספות שעלולות להוביל להשמנה כוללות גם ציטאלופראם (ציפרמיל, רסיטל), פלובוקסמין (פבוקסיל) וסרטרלין (לוסטרל, סרנדה).
2. תרופות פסיכיאטריות
לתרופות פסיכיאטריות, שנועדו לטפל בסכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית (מניה-דיפרסיה), השפעה נוגדת היסטמין וסרוטונין חזקה, שמגבירה תיאבון ואחראית כנראה לעלייה האופיינית במשקל. תרופות אנטי-פסיכוטיות חדשות, כמו אולנזפין (זיפרקסה, זאפה) וקלוזפין(לפונקס, לוזפין) או ותיקות כמו תיורידזין (רידזין), מגבירות את תחושת הרעב וגורמות להשמנה, במיוחד אצל אלו המטופלים באופן כרוני. לדוגמה, במחקר שהתפרסם כבר ב-2005 נמצא שכשליש מאנשים שנטלו אולנזפין העלו 7% ואף יותר ממשקלם בתוך שנה וחצי.
תרופות פסיכיאטריות נוספות שעלולות לגרום להשמנה כוללות ליתיום, קווטיאפין (סרוקוול) ריספרידון (ריספונד, ריספרדל, ריספרידקס). כדי לפתור את בעיית ההשמנה אפשר להחליף לתרופות אחרות מהמשפחה, כמו זיפרסידון (גאודון) או אריפיפראזול (אביליפיי, אריפליי), או ליטול מטפורמין (תרופה נגד סוכרת) שעשויים למנוע את השמנה שהתרופות גורמות.
3. תרופות נגד סוכרת
תרופות אלה מאזנות את רמות סוכר הדם בצורות שונות. חלקן גורמות לתאים בגוף להיות רגישים יותר לאינסולין (שתפקידו להכניס את הסוכר שבדם לתוך התאים), אחרות מעודדות הפרשה מוגברת של אינסולין אחרי ארוחות. ייתכן שיתווספו מספר קילוגרמים בתחילת הטיפול, כשהגוף מתרגל לתרופה, אם כי חלק מהתרופות הישנות יותר עלולות לגרום להצטברות נוספת של שומנים עם הזמן.
חולי סוכרת מסוג 2, שנוטלים תרופות כאלו, חייבים להיזהר שבעתיים אם הם כבר סובלים מעודף משקל, כדי למנוע החמרה ברגישות התאים לאינסולין. ייתכן שהרופא ימצא תרופות חלופיות שישמרו על איזון הסוכרת מבלי לגרום להשמנה.
תרופות נגד סוכרתכ וללות: גלימפיריד (אמריל), גיפיזיד (גלוקורייט), גליבנקלאמיד (גלובן), אינסולין, רפאגליניד (נובונורם) ופיוגליטזון (אקטוס).
עוד ב-mako בריאות:
>> משהקים בלי הפסקה? כך תעצרו אותם אחת ולתמיד
>> מתי המציאו את הקונדום? ומה עשינו עד אז? ההיסטוריה של אמצעי המניעה
>> התימנים צדקו: מה שיותר חריף גם יותר בריא
4. נגזרות של קורטיזון
נגזרות של קורטיזון (קורטיקוסטרואידים), שקיימות בצורת טבליות, משאפים, זריקות או משחות, משמשות לטיפול בדלקות, אלרגיה חריפה וכאבים. תרופות אלה משפיעות על חילוף החומרים, ולכן טיפול ממושך בהן, במיוחד בתרופות לבליעה, עלול להגביר את התיאבון, להפריע לאיזון רמות הסוכר ולגרום לצבירת שומנים, בעיקר באזור הבטן.
מחקרים מראים שבין 60% ל-80% מהמטופלים, שמקבלים טיפול כרוני, עולים במשקל. מינונים גבוהים יותר, כמו אלו המשמשים לטיפול באסתמה או במחלות דלקתיות של המעיים (מחלת קרוהן או קוליטיס), נוטים לגרום יותר להשמנה מאשר המינונים הנמוכים, שמקובלים בטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. שמירה על דיאטה, פעילות גופנית ובמקרים מסוימים נטילת מטפורמין (תרופה נגד סוכרת) עשויות לעזור להקל על תופעת לוואי זו.
טבליות על בסיס קורטיזון כוללות: מתילפרדניזון (מדרול, דפו-מדרול), פרדניזולון (פרד פורטה, דנלון), פרדניזון, דקסמתזון.
5. נוגדי פרכוסים וייצוב מצב הרוח
תרופות שמפחיתות תדירות התקפי פרכוסים, המשמשות לעתים גם למניעת מיגרנה או ייצוב מצב רוח בהפרעה דו-קוטבית, משפיעות גם על ההורמונים שמווסתים תחושת רעב ומגבירות את התיאבון. הן עלולות להאט את חילוף החומרים ולפעמים גורמות לאצירת נוזלים.
אחת הדוגמאות לכך היא חומצה ולפרואית (דפלפט, ולפורל). לפי מחקר שנערך ב-2007, 24% מגברים ו-44% מנשים חולי אפילפסיה שנטלו אותה עלו 5.5 ק"ג ואף יותר בשנה אחת בלבד. אנשים שמטופלים בתרופה זו מדווחים גם על כמיהה למזון מהיר. לא ברור מדוע זה קורה ומדוע התרופה משפיעה יותר על נשים.
גם ליתיום, שמיועד להפרעה דו-קוטבית, עלול לגרום לעלייה במשקל, אם כי פחות מחומצה ולפרואית.
6. חוסמי בטא
חוסמי בטא משמשים בעיקר להסדרת קצב הלב ולהורדת לחץ הדם. בגלל שהם מפחיתים את תגובת הגוף לפעילות גופנית וגורמים לתחושת עייפות, אנשים שנוטלים אותם עלולים לשרוף פחות קלוריות וכך לצבור משקל עודף, במיוחד בחודשי הטיפול הראשונים. במצב כזה הרופא עשוי להחליף תרופה ללחץ הדם לקבוצה אחרת, שלא גורמת לעלייה במשקל.
תרופות מקבוצת חוסמי בטא כוללות: אטנולול (נורמיטן, נורמלול), מטופרולול (לופרסור, נאובלוק), פרופראנולול (דרלין, פרולול).
7. תרופות נגד אלרגיה
תרופות נגד אלרגיה חוסמות פעילות היסטמין, חומר שמיוצר בגוף ומשתחרר בזמן תגובה אלרגית. היסטמין אחראי לסימפטומים רבים של אלרגיה, כמו נזלת, התעטשויות, גרד בעור או בעיניים. תרופות שחוסמות את פעילות ההיסטמין עלולות לשבש את תחושת השובע ותהליכים אחרים של חילוף החומרים ואף להוביל לעלייה במשקל בעקבות שימוש ממושך.
תרופות נגד אלרגיה כוללות: צטיריזין (זילרג'י, היסטזין), פקסופנאדין (טלפסט) ולורטדין (לורסטין, אלרג'יקס).
8. אינסולין
הזרקת אינסולין לטיפול בסוכרת נוטה לעודד השמנה, בעיקר בחודשי השימוש הראשונים, אם כי אינסולין ארוך טווח משמין פחות. בכל מקרה, חולים המטופלים באינסולין חייבים להקפיד על התזונה, פעילות גופנית ואורח חיים בריא כדי להפחית את התקדמות המחלה והסיבוכים שהיא עלולה לגרום.
9. גלולות למניעת הריון
למרות שאנחנו די רגילים להאשים את הגלולות למניעת הריון בהשמנה, תוצאות המחקרים אינן חד-משמעיות. למעשה, נמצא שרק זריקות פרוגסטרון (מדרוקסיפרוגסטרון) המיועדות למניעת הריון ארוכת טווח וניתנות אחת לשלושה חודשים, היו קשורות לעלייה במשקל באופן עקבי. דווקא הנשים הצעירות, שכבר היה להן עודף משקל, נטו להשמין יותר.
10. תרופות להורדת כולסטרול
תרופות ממשפחת הסטטינים, המיועדות להורדת כולסטרול, הן בין התרופות הנפוצות ביותר בשימוש. מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת של האגודה האמריקאית לרפואה מגלה שעם הזמן אנשים שנוטלים סטטינים נוטים לצרוך כ-10% יותר קלוריות וכ-14% יותר שומן, לעומת אלו שלא מקבלים תרופות. החוקרים סבורים, שאנשים שנוטלים בקביעות סטטינים מרשים לעצמם "לחטוא" כי הם מאמינים שהתרופות מגנות עליהם. אך התוצאה היא שהם עולים במשקל ומגבירים את הסיכון שלהם להתפתחות מחלות הקשורות להשמנה, שדווקא הסטטינים אמורים להפחית.
הרופאים מדגישים שנטילת תרופות להורדת כולסטרול צריכה להיות מלווה בדיאטה מתאימה, וכי אי שמירה על תזונה בריאה יפגע בהגנה שהתרופה מעניקה.
מתי צריכים לפנות לרופא?
כדאי לפנות לרופא אם עליתם במשקל ללא סיבה ברורה, במיוחד אם אתם יש לכם סיכון גבוה ללקות במחלות לב או יתר לחץ דם, או אם חוויתם גם אחד או יותר מהסימפטומים הבאים:
- עצירות, נשירת שיער, רגישות מוגברת לקור (יכולים להיות קשורים לתת פעילות של בלוטת התריס).
- נפיחות ברגליים וקוצר נשימה (יכולים להיות קשורים לפעילות לקויה של הלב).
- רעב בלתי נשלט שמלווה בדפיקות לב, רעד והזעה (יכולים להיות קשורים לירידה חדה ברמות הסוכר בדם - היפוגליקמיה).