אגיסטן היא חלק מתרופות OTC (תרופות הניתנות ללא מרשם) החוסכת את הצורך לגשת לרופא ולקבל ממנו מרשם. נשים רבות הסובלות מגרד בנרתיק מדלגות על שלב הבדיקה אצל הגינקולוג ונוטלות על דעת עצמן אגיסטן בצורת נרות לטיפול בנרתיק. האם השיטה הזו יכולה להזיק להן?
"אגיסטן היא תרופה אנטי פטרייתית, שיש בה מרכיב פעיל אחד - קלוטרימזול. היא ניתנת ללא מרשם, וכל אישה יכולה לרכוש אותה מבתי המרקחת, מה שחוסך לה את הצורך לקבוע תור, לראות רופא ולקבל מרשם, מצד שני זה יכול להוביל לשימוש יתר בתרופה ולאו דווקא בהתוויה הנכונה, משום שלא כל גרד בנרתיק זו פטרייה. אנו רואים לא מעט מקרים שבהם יש סיבה אחרת לגרד נרתיקי, כמו מחלות של העור בפתח הנרתיק, ואם אישה מחליטה לטפל בעצמה ללא הנחיית רופא, משום שהתרופה זמינה, היא יכולה באופן תיאורטי גם לגרום לעצמה לנזק", אומר ד"ר גיא רופא, מנהל מרפאות נשים בבי"ח ליס לנשים וליולדות, המרכז הרפואי איכילוב.
אגיסטן נמכרת ללא מרשם, כנרות לנרתיק, על מנת להקל על נשים לקבל טיפול ללא צורך בפנייה לרופא. הטיפול שניתן ללא מרשם הוא שלושה נרות במינון של 200 מ"ג כל אחד, למשך שלושה ימים. קיימים גם נרות במינון של 500 מ"ג, אך הם ניתנים אך ורק במרשם רופא. "אגיסטן היא תרופה המיועדת אך ורק לזיהום פטרייתי של הנרתיק", אומר רופא, "המתאפיין בדרך כלל בהפרשה לבנבנה סמיכה, שאותה מתארים כגבינת קוטג', גרד בנרתיק או בעריה, בחלק החיצוני של הנרתיק בשפתיים, ואי נוחות בקיום יחסי מין הנובעת מדלקת בנרתיק. כל זיהום אחר כמו זיהום חיידקי הנובע ממחלות המין לא יטופל נכון אם יינתן אגיסטן. בדיקה גופנית של רופא מומחה מספקת לאבחנה, אך אם יש ספקות עושים משטח נרתיקי".
עד כמה ניתן להשתמש באגיסטן שימוש חוזר?
"תרופות הניתנות באופן קבוע דרך הפה למשך זמן ארוך עלולות לגרום לנזק בכבד, אך לתרופה שניתנת דרך הנרתיק אין את אותו הדין. לרוב, נשים לא ייקחו את התרופה פעם אחר פעם בלי לפנות לרופא. ברוב המקרים, אם התרופה לא עוזרת, הן באות לרופא כדי להיבדק. במקרה של גרד חוזר או גרד כרוני יש לאבחן את הבעיה בבדיקה גופנית אצל מומחה. אם יש ספק לגבי האבחנה נעשית תרבית נרתיקית, על מנת לאפיין אם זו פטרייה וגם את סוג הפטרייה. רוב הפטריות הן קנדידה אלביקנס אך יש זנים נדירים יותר שדורשים לפעמים טיפול שונה וממושך מאשר אגיסטן, לכן כל מי שיש לה פטרות חוזרות צריכה להיבדק אצל רופא".
טוב לדעת כי במינון של שלושה ימים לא אמורות להיות תופעות לוואי לתרופה, אלא אם כן אישה רגישה לחומרים שבתרופה עצמה, עם זאת, מוסיף ד"ר רופא כי "עדיף שנשים יפנו לבדיקה במקום לרכוש את התרופה על דעת עצמן. אם ניקח כדוגמה את השירות הצבאי, שבו זמינות רופא הנשים מצומצמת מאוד, והרבה בנות מקבלות אגיסטן ללא בדיקה משום שלרופא היחידה אסור לבדוק נשים, והרבה פעמים בכלל לא מדובר בפטרייה".
אלו עזרים אחרים מועילים לפטרייה בנרתיק?
"כל תרופה שהיא אנטי פטרייתית, הניתנת במרשם רופא, כמו לדוגמא פלוקונאזול, הניתן דרך הפה ולרוב מספיק טיפול חד פעמי".
עוד ב-mako בריאות:
>> איך הרסנו את המערכת החיסונית של הילדים שלנו
>> מגפה? בשבועות האחרונים נרשמה התפרצות שעלת
>> הסלפי שהסעיר את הרשת וחולל שינוי בעולם
צריך גם להבין את שורש הבעיה
"אגיסטן היא תרופה שעוזרת לחלק מהנשים ואולי פותרת את הבעיה אך לא את הסיבה והשורש לבעיה. בהנחה שמדובר בפטרייה היא יכולה לעזור ויכולה גם לא לעזור", אומרת הנטורופתית נעמה סוויסה, ומעניקה לכן גם כמה פתרונות טבעיים:
נטילת פרוביוטיקה
יש לתמוך במערכת החיסון, בפלורה של הוואגינה, על ידי פרוביוטיקה וגינלית, או דרך הפה. כשיש פטרייה עיקשת, פרוביוטיקה יכולה לעזור. במקרה של נטילת אנטיביוטיקה, שגורמת לפטרייה אצל נשים רבות, כדאי לתמוך במערכת במקביל על ידי פרוביוטיקה טובה, ולהמשיך לחזק את פלורת המעיים במשך שבועיים. יש כל מיני סוגים של פרוביוטיקות טובות בשוק. ההמלצה היא על פרוביוטיקה שיש בה יותר זנים ויותר פרטים מאותו זן, כך בהתאם הפרוביוטיקה יותר חזקה, ולא בהכרח פרוביוטיקה שמיועדת לנשים בלבד.
טיפול נקודתי
למרוח שמן קוקוס עם כמה טיפות שמן אתרי גרניום ושמן אתרי פלמה רוזה. לחלופין, ניתן להשתמש בנרות וגינליים משמנים אתריים ושמני נשא (ניתן לקנות בחנויות טבע ובתי מרקחת) ולעשות שטיפות חומץ – למהול כף חומץ תפוחים בכוס מים.
מניעה
עדיף לא להשתמש בשטיפה אינטימית, ללבוש אך ורק תחתוני כותנה, ללא צבע. יש נשים שהולכות ללא תחתונים כדי לאוורר את האזור הלח. במקרה של פטרייה חוזרת, רצוי לבדוק אם יש מקומות לא פתורים מבחינה רגשית באינטימיות או ביחסי מין.
הימנעות מסוכר
במקרים שבהם הפטרייה חוזרת, כדאי לעבור משטח נרתיק ולראות אם לא מדובר בחיידק. ברמה המערכתית כשיש פטרייה חוזרת, רצוי למנוע מהפטרייה את מה שמזין אותה, לכן כדאי להימנע מסוכר, על כל נגזרותיו.
תזונה
ככל שאוכלים יותר סיבים מסיסים הנמצאים בירקות ופירות, תומכים באוכלוסיית החיידקים של פלורת המעיים (החיידקים הטובים).