נפתח בבשורות הטובות: טיפולים בלימפומה מפושטת של תאי B גדולים (DLBCL –Diffuse Large B-cell Lymphoma) מראים שיעורי ריפוי גבוהים העומדים על כ- 50% מהמקרים לאחר קו הטיפול הראשון. בנוסף, ישנן מספר תרופות חדשניות לחולים אשר מחלתם נשנתה וזקוקים לטיפול נוסף. הבשורות הפחות טובות הן שישראל נמצאת במקום הראשון מבחינת תחלואה מסוג זה של סרטן – ולימפומה היא מחלת הסרטן החמישית בשכיחותה בקרב גברים ושישית בקרב נשים בארץ.
לימפומה הוא שם כולל לסרטן שמתרחש בקשריות הלימפה. מערכת הלימפה היא מערכת הובלה שמקבילה למערכת הדם, ומקשרת בין כלי דם לרקמות שונות בגוף. למערכת הזו יש שני תפקידים חשובים: ניקוז נוזלים מרקמות הגוף והחזרתם למערכת הדם, ואחסון של תאי מערכת החיסון בקשרי הלימפה הנמצאים בבתי השחי, בצוואר ובמפשעות, ובמקומות נוספים בחלל הבטן ובבית החזה. צינורות הלימפה מובילים נוזל הדומה בהרכבו לפלסמת הדם המכיל תאים של מערכת החיסון.
מהי לימפומה?
לימפומה נחלקת לשני סוגים: לימפומה מסוג הודג'קין, ולימפומה שאיננה הודג'קין (נון-הודג'קין) – לימפומה מסוג הודג'קין היא בעלת מאפיין אחד, אבל ללימפומה מסוג נון הודג'קין יש סוגים רבים. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-1450 חולים חדשים, מרביתם גברים, והסוג הנפוץ ביותר נקרא לימפומה מסוג DLBCL.
"סוגי המחלה מתאפיינים בהבדלים במידת המהירות והאגרסיביות של חלוקת התאים – לימפומה מסוג DLBCL נחשבת אגרסיבית יותר, כי קצב חלוקת התאים שלה הוא מהיר", מסביר ד"ר דלי נג'יב, מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי זיו בצפת.
כיצד מגלים את המחלה?
"ניתן להבחין בסימני המחלה בשלב מוקדם יחסית, אם קשרית הלימפה שעברה התמרה ממארת נמצאת באזור גלוי לעין כמו בצוואר, בית השחי או במפשעות", מסביר ד"ר נג'יב, "בדרך כלל ניתן להבחין בנפיחות באזור הזה, ולמשש את הגידול. אבל אם מתפתח גידול בקשרית לימפה שנמצאת באיבר פנימי כמו הבטן – המחלה תתגלה רק בשלביה המאוחרים, כשיתחילו להופיע תסמינים נוספים".
התסמינים הנוספים ללימפומה מסוג DLBCL הם תסמינים מערכתיים שמופיעים בדרך כלל בשלבים מאוחרים של המחלה: חום נמוך של כ-38 מעלות, שבדרך כלל עולה בשעות הערב, ונמשך ימים רבים; הזעת לילה משמעותית הגורמת לעתים הפרעות שינה – מעירה מן השינה ומחייבת במקרים רבים להחליף את בגדי השינה או את המצעים הספוגים בזיעה; וירידה משמעותית במשקל.
לכל הכתבות של שבוע ההמטולוגיה 2020 > >
שלבי המחלה ודרכי הטיפול
ישנם ארבעה שלבים למחלה: בשלב הראשון (Stage I) יש קשרית נגועה במיקום אחד בלבד. בשלב השני (Stage II) מתגלות שתי קשריות הקרובות זו לזו, מתחת לסרעפת או מעל הסרעפת. בשלב השלישי (Stage III) יש יותר מקשרית אחת, אבל הן אינן קרובות זו לזו ויכולות להימצא הן מתחת והן מעל הסרעפת. בשלב הרביעי (Stage IV) תאים סרטניים מתפשטים לאיברים נוספים שאינם שייכים למערכת הלימפה.
כיצד מאבחנים לימפומה?
"כאמור, במקרים בהם קישרית לימפה שעברה התמרה ממאירה נמצאת באבר גלוי, חיצוני, ניתן להבחין בה ולמשש אותה. במקרים כאלה המחלה מתגלית בדרך כלל בשלביה המוקדמים (שלב 1-2)", מבהיר ד"ר נג'יב, "אולם, אם ההתמרה הסרטנית מתרחשת בקשריות באבר פנימי, המחלה לרוב תתגלה בשלבים יותר מאוחרים (שלב 3-4)".
האבחנה נעשית באמצעות נטילת ביופסיה מקשרית הלימפה. "מוציאים את הקשרית בשלמותה או נוטלים ממנה דגימה באמצעות מחט עבה. זאת כדי שאפשר יהיה לראות את המבנה של הקשרית, שמשתנה בצורות מסוימות כשהקשרית היא ממארת", מסביר ד"ר נג'יב, "צורת התארגנות התאים, הארכיטקטורה של הגידול, נותנת לנו מידע חשוב וחיוני. הוצאת הקשרית יכולה להיעשות בניתוח על ידי רופא אף אוזן גרון – אם הקשרית היא בצוואר, או על ידי כירורג – אם הקשרית החשודה נמצאת באיבר אחר בגוף".
מי הרופא שאליו יש לפנות במקרה של חשד?
"בדרך כלל התחנה הראשונה באבחון היא אצל רופא משפחה שיפנה לביופסיה", מדגיש ד"ר נג'יב. "לאחר קבלת התוצאות רופא המשפחה יפנה להמשך טיפול אצל המטולוג. לצערנו, אי אפשר לטפל בלימפומה באמצעות ניתוח, כמקובל במחלות סרטניות אחרות. הניתוח הוא רק למטרת האבחנה. על כן, ניהול וטיפול המחלה נעשה על ידי רופאים המטולוגים".
טיפולים חדשניים משנים את גישת הטיפול שהייתה נהוגה עד כה
מאז שנת 2000 קו הטיפול הראשון המקובל בלימפומה מסוג DLBCL הוא באמצעות כימותרפיה בשילוב של אימונותרפיה - נוגדן חד שבטי הנקשר לחלבון ספציפי על גבי התא הממאיר. הטיפול ניתן בעירוי באשפוז יום ואפקטיבי לריפוי המחלה ביותר מ-50% מהחולים. לאחרונה, תוצאות הטיפול במחלה אף הולכות ומשתפרות הודות לטיפולים חדשים שפותחו.
"ועדיין, ישנם חולים שאינם מגיבים לטיפול הקו הראשון או חולים שאצלם המחלה יכולה לחזור", מספר ד"ר נג'יב, "ככל שהישנות המחלה מוקדמת יותר – ביחס לטיפול שקיבלו – המחלה היא אגרסיבית ומסוכנת יותר. זה עלול לקרות כמה שנים לאחר הטיפול הראשון, וזה עלול לקרות אחרי כמה חודשים בלבד מאז הטיפול האחרון".
המחלה חזרה, מה עושים?
כשהמחלה חוזרת יש צורך בקווי טיפול נוספים. אפשרות אחת היא השתלת מח עצם, אבל לא כל החולים יכולים לעבור את הטיפול הזה – בגלל גיל מבוגר, מצב תפקודי וכו'. על כן, ישנם כיום מגוון טיפולים חדשים, שחלקם כבר נמצאים בסל הבריאות, וחלקם – אנחנו מקווים שיכנסו לסל שירותי הבריאות בהקדם. ד"ר נג'יב מפרט על הטיפולים:
"אחד הטיפולים הוא טיפול אימונותרפי. אימונותרפיה היא שיטת טיפול נגד מחלת הסרטן, אשר מסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. לאחרונה נרשמו בארץ ע"י משרד הבריאות טיפולים אימונותרפיים חדשנים ואחד מהם זהו טיפול שניתן בעירוי ומכיל נוגדן חד שבטי הקשור לתרופה טוקסית (רעלן). אחרי שהנוגדן נקשר לחלבון הספציפי על גבי התא הממאיר, הוא מחדיר אליו את הרעלן, על מנת שיחסל את התא הממאיר. טיפולים נוספים כוללים טכנולוגיות של הנדסה גנטית של תאי מערכת החיסון. בטיפולים אלה נאספים תאי מערכת החיסון מסוג T מדם החולה, עוברים הנדסה גנטית במעבדה, ומוחזרים אל החולה במטרה לתקוף את התאים הממאירים ולחסל אותם".
החודש התקיים כנס ASH 2020 שנחשב לגדול מסוגו בעולם ההמטולוגי. מהן הבשורות המעודדות היוצאות מהכנס?
"בכנס ASH דיברו רבות על טיפולים ביולוגיים וטיפולים אימונותרפיים חדשים, מספר ד"ר נג'יב, "הרפואה שיש לנו להציע כיום ובעתיד הקרוב היא מתקדמת ומדויקת יותר. חלק מהטיפולים נמצאים כבר בסל הבריאות, אחרים בדרכם לשם ואנחנו יכולים להציע לחולים שלנו שיטות טיפול המביאות תקווה חדשה".
*יש להדגיש כי בחירת הטיפול האפשרי הינה להחלטת הרופא המטפל הרושם את המרשם בהתייעצות עם המטופל. המידע נכון לדצמבר 2020. למידע נוסף ,יש לפנות לרופא המטפל. שירות לציבור. מוגש בחסות חברת רוש פרמצבטיקה (ישראל) בע"מ.