אוסטיאופורוזיס היא מחלה המתבטאת בירידה במסת העצם ובאיכותה, וכתוצאה מכך עלייה בשבריריות שלה. רקמת העצם נמצאת בתהליך מתמיד של בנייה ופירוק. כאשר פירוק ובנייה מאוזנים, כמות העצם נשמרת. עם זאת, באוסטיאופורוזיס פירוק העצם גובר על בניית העצם, דבר המביא לירידה במסת העצם ובחוזקה. במקרה של אוסטיאופורוזיס העצם יכולה להישבר גם לאחר חבלה קלה יחסית, אירוע שלא היה אמור להביא לשבירה של עצם תקינה.
לרוב מדובר במחלה שקטה, והמטופל יכול להמשיך לחיות איתה בלי לדעת שהוא חולה. שברים יכולים להופיע גם ללא אירוע של כאב קשה (שברים אסימפטומטיים) ויכולים להתבטא באיבוד גובה, עקמומיות של הגב, שינוי במבנה בית החזה, וכתוצאה מכך בעיות בנשימה ובתפקוד הריאות. עלולים להופיע קושי בנשימה בזמן מאמץ והתרופפות של שרירי הבטן. במקרה זה החולה לא ידע להצביע על נקודה בזמן שבה חש בכאב חד שהשפיע על התדרדרות באיכות חייו. השברים הסימפטומטיים השכיחים מופיעים בשורש כף היד, חוליות, ירך, עצם הזרוע, ובקרסול, שבר בצוואר הירך הוא לרוב אירוע דרמטי מאוד. עד 30 אחוז מהחולים עם שבר בירך מתים בשנה הראשונה לאחר השבר, וחלק משמעותי מהחולים מאבד את עצמאותו התפקודית.
הגורמים לירידה במסת העצם יכולים להיות חוסר בהורמוני מין בנשים וגברים, טיפול בסטרואידים במינון גבוה או מצבי דלקת שונים כמו מחלת מפרקים דלקתית או מחלת מעי דלקתית. חשוב להיות ערים גם לגורמים נוספים שמשפיעים על מסת העצם כמו מחסור בוויטמין D ובסידן או מחלות אחרות העלולות להביא לשבריריות העצם כמו מחלות גידוליות, ועל כן באבחנה של המחלה יש לשלול כל סיבה אחרת.
מחלה מרובת מיתוסים
נהוג לחשוב שמדובר במחלה של נשים בלבד. קבוצת הסיכון העיקרית היא אכן נשים בשלב פוסט מנופאוזה, אך אוסטאופורוזיס קיימת גם בקרב גברים. ככלל, ככל שהגיל עולה כך עולה הסיכון לשבר בקרב שני המינים. כמו כן, מי שחווה כבר שבר אוסטיאופורוטי ראשון, נמצא בסיכון גבוה באופן משמעותי לשבר נוסף.
דעה רווחת היא כי אנשים עם עודף משקל מוגנים מפני אוסטיאופורוזיס. אך מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות הראו שנשים וגברים הסובלים מעודף משקל נמצאים בסיכון מוגבר לשברים אוסטיאופורוטים. למעשה, הסיכון לשברים גדל במקרים שבהם המשקל קיצוני לכאן או לכאן, רזון יוצא דופן או משקל עודף.
בעוד שאצל חולים רזים אין די רקמת שומן שתרפד ותגן על העצמות, אצל חולים הסובלים מעודף משקל, רקמת השומן משחררת חומרים מתווכי דלקת שלהם השפעה מזיקה על רקמות רבות כולל העצם. אותם חומרי דלקת יכולים לגרום לסוכרת, מחלות לב והם משפיעים לרעה גם על איכות העצם. בעוד שמסת העצם כפי שהיא נמדדת בבדיקת צפיפות עצם עשויה להיות במקרה של עודף משקל תקינה, איכותה עלולה להיות ירודה. אחוז לא קטן מקרב הסובלים מהשמנה עלולים לפתח סוכרת. סוכרת פוגעת באיכות העצם ומגבירה את שבריריותה. בנוסף, ויטמין D הינו ויטמין מסיס שומן, לכן רמתו בדם נמוכה יותר אצל הסובלים מעודף משקל והם זקוקים למנות גבוהות יותר שלו. גם מטופלים שעברו ניתוחים לטיפול בהשמנה כמו ניתוחי מקף ושרוול, נמצאים בסיכון לחוות שבר אוסטיאופורוטי ועליהם להיות במעקב אחר בריאות העצם לאחר הניתוח.
עוד ב-mako בריאות:
>> חיסון "פייזר" פחות יעיל לאנשים בקבוצה זו
>> זה מה שאוכל חריף עושה לגוף שלכם
>> הסימנים שיכולים לנבא מראש מוות מקורונה
פעילות גופנית, ויטמין D וסידן
פעילות גופנית נושאת משקל ושמירה על אורח חיים בריא, לצד נטילת ויטמין D וסידן, הן הטיפול הראשון לאוסטיאופורוזיס. ירידה במשקל בחולים עם השמנה חשובה מאוד בהפחתת סיבוכים רבים הנובעים מעודף משקל, אך ירידה דרסטית מידי ואיבוד של יותר מ-10 אחוז מהמשקל יכולים לפגוע בבריאות העצם ולכן יש להקפיד פעילות לחיזוק השרירים ובכך להפחית את הסיכון לנפילות ולשברים ובנוסף לדאוג למעקב קבוע אחר בריאות העצם.
עיקר הטיפול התרופתי באוסטיאופורוזיס הוא בתרופות שמעכבות פירוק עצם, אך ישנן גם תרופות בונות עצם. מחקרים מראים שדווקא בקרב חולים עם השמנת יתר וסוכרת תרופות בונות עצם עשויות להיות מתאימות ומועילות יותר, שכן דיכוי יצירת עצם הוא חלק מההשפעות הלא מיטיבות של מחלת הסוכרת על העצם.
ככל שאנשים שנמצאים בסיכון לאוסטיאופורוזיס, לרבות אנשים עם משקל עודף וסוכרת, יהיו מודעים יותר לנושא בריאות העצם, דהיינו, ישמרו על אורח חיים בריא ומאוזן ויבקשו מהמטפלים בהם התייחסות לבריאות העצם, כך הסיכוי שיחוו שבר אוסטיאופורוטי ילך וירד והסיכוי לאיכות חיים טובה ובריאה יעלה.
* פרופ' רבקה דרזנר פולק, מנהלת המחלקה לאנדוקרינולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם ופרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים