כ-19 אלף מקרי שבץ מוחי חד בשנה, שהם כ-50 אירועים מוחיים מדי יום, מתרחשים בארץ, כך עולה מנתוני רישום השבץ הלאומי במרכז לבקרת מחלות של משרד הבריאות לשנת 2018 ונתוני הביניים למחצית הראשונה של שנת 2019.
דו"ח הרשם הלאומי חושף כי כמעט חמישית מהמקרים קורים אצל בני פחות מ-60, לעומת כ-31% מהמקרים אצל בני 80 ומעלה. גברים לוקים בשבץ מוחי יותר מנשים (כ-55%), וערבים יותר מיהודים. רישום מקרי השבץ המוחי החל בשנת 2014, כדי לאפשר מעקב אחר שכיחות המקרים, סיוע באפיון אוכלוסיית החולים וקביעת מדיניות רפואית. זהו הדו"ח השלישי שמנופק על ידי משרד הבריאות. המידע נאסף מ-18 בתי חולים בארץ.
"אני מברך על איסוף המידע באופן מסודר במסגרת רשם השבץ הלאומי של משרד הבריאות", אומר פרופ' דוד טנה, יו"ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה ויו"ר הוועדה המייעצת לרשם השבץ הלאומי, "הדו"ח ממחיש את השכיחות הגבוהה של אירועי השבץ המוחי, ומנגד, מספק תמונה קשה לגבי חוסר המענה בתשתיות רפואיות בתחום, לגביהן אנחנו בפיגור עצום מול כלל מדינות העולם המערבי. נוכח התחזיות, שמדברות על כך ששיעור מקרי השבץ המוחי בארץ צפוי להכפיל ואף לשלש את עצמו על רקע הזדקנות האוכלוסייה, אפשר להכריז על כך שאנחנו במשבר גדול".
מהדו"ח עולה כי רק 39% מהחולים אושפזו במחלקות נוירולוגיות. הרשם אינו מאפשר זיהו של מטופלים שאושפזו ביחידת שבץ ואולם מוערך שמדובר בשיעור בישראל זעום, העומד על פחות מ-20 אחוז, בעוד ההמלצה של גופים מקצועיים בינלאומיים עומדת על אשפוז של 90 אחוז ביחידות שבץ מוח.
>> אירוע מוחי: בדקנו אם העצות למניעת שבץ ברשת נכונות
היכן אושפזו היתר? כמחצית אושפזו במחלקות הפנימיות! לרבות במסדרונות ועוד כעשרה אחוזים נותרים במחלקות בתי חולים אחרות (גריאטריה למשל). משך האשפוז הממוצע עמד על 7.5 ימים.
לגבי דרך הגעת הלוקים בשבץ מוחי לבתי החולים, הדו"ח חושף כי יש מגמת שיפור מתונה בשיעור החולים שהגיעו לאשפוז באמצעות אמבולנס. מעט יותר ממחצית הגיעו באמבולנס, והיתר בדרכים חלופיות עצמאיות, וזאת בעקבות מסעות הסברה של משרד הבריאות, שמעודד הגעה באמבולנס, כדרך המהירה ביותר לבתי החולים, כאשר כל דקה קובעת.
מחלות הרקע וגורמי סיכון באוכלוסייה
הדו"ח חושף כי השכיחות הגבוהה ביותר היא במקרים של יתר לחץ דם (כ-67%), יתר שומנים בדם (כ-47%), סוכרת (38%) ומחלת לב איסכמית (כ-22%). אצל בני 80 פלוס ניכרה גם תופעת של פרפור פרוזדורים בלב (כ-28%) שבה עלול להיווצר תסחיף שישתחרר לזרם הדם, יגיע למוח ויגרום לארוע מוחי.
שכיחות מרבית גורמי הסיכון ומחלות הרקע גבוהה יותר בקרב ערבים לעומת יהודים, ובייחוד בלטו באוכלוסייה הערבית שכיחות מחלות הסוכרת, השמנת היתר והשומנים בדם.
"הדו"ח מציג שיפור במדדים מסוימים, כגון: גידול במספר הטיפולים בהמסת קריש הדם ובצנתור לשליפת הקריש מהמוח, בשבץ מוח חד, ומצד שני, מדגיש את המחסור הבולט בתשתיות שבץ מוחי מסודרות בארץ, ובהכשרת צוותים ייעודיים, המתמחים בתחום", מסביר פרופ' נתן בורנשטיין, יו"ר החברה הישראלית לשבץ מוח ומראשי האיגוד הישראלי לנוירולוגיה, "יחידת שבץ מוחי ייעודית בכל בית חולים היא בסיס למהפכת הטיפול המודרני. באירופה קובעות ההמלצות כי 90% מחולי השבץ יאושפזו ביחידות שבץ ייעודיות, אלא שאנחנו רחוקים שנות אור מהיעד הזה, עם פחות מ-20% מאושפזים. קל וחומר, שהלוקים בשבץ מוחי לא צריכים להגיע למחלקות הפנימיות, הגריאטריות ולמחלקות אחרות".
לא רק מבוגרים:
>> אירוע מוחי: אתם חייבים להכיר את התסמינים
מה קורה במדינות העולם המערבי?
בשבדיה למשל, מערכת הבריאות מגיעה לתקן האירופי עם 90% אשפוזים ביחידות שבץ מוחי ייעודיות, בהן מבוצע ניטור קבוע אחר החולים וטיפול מיטבי, הן תרופתי, והן באמצעות טיפולים מותאמים כמו: צנתורי מוח או המסות קרישי דם, כדי להפחית סיבוכים. באוסטריה, בגרמניה, באנגליה, באוסטרליה, בקנדה וברוב מדינות העולם המערבי, הנתון הוא 80%-60% אשפוזים ביחידות שבץ מוחי ייעודיות.
"שבץ מוחי הוא נטל גדול על מערכת הבריאות מבחינת היקף התחלואה, הסיכון לתמותה ולנכות קשה", אומר פרופ' טנה. "90 אחוז מאירועי השבץ ניתנים למניעה וניתן לחסוך נכות, סבל רב ומשאבים. כמדינה, אנחנו לוקים מאוד בחסר, גם בהקשר לחוסר בכוח אדם מיומן לטיפול במקרי שבץ מוחי ולמניעת אירועים חוזרים. בכל המדינה יש פחות מ-30 רופאים נוירולוגים, המתמחים בשבץ מוחי. מספר זה צריך להיות מוכפל, לכל הפחות. על הנהלת המשרד החדשה להגדיר יעד לאומי של אשפוז לפחות 60% מהמטופלים בישראל ביחידות שבץ מוח ייעודיות, ולהשתמש בנתוני הרשם כדי לנטר הגעה ליעד כבר בשנים הקרובות. אין לי ספק שמדינה שיכולה להיערך ולהקים מחלקות קורונה ביעילות רבה כל כך, יכולה וגם צריכה להקים יחידות שבץ מוח, בהיקף מספיק למגפת שבץ המוח בישראל ומסוגלת לצמצם את היקף הנכות והסבל כתוצאה מכך".