טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית - מחלה בה מערכת החיסון אשר אמורה להגן עלינו תוקפת בטעות את הגוף. בטרשת נפוצה מערכת החיסון תוקפת את מעטפת המיאלין במוח ובחוט השדרה. מעטפת המיאלין היא השכבה השומנית אשר מבודדת ומגנה על תאי העצב - כמו הפלסטיק שעוטף חוטי חשמל. משמעות האיבוד של החומר המבודד היא פגיעה ביכולת של העצבים להעביר מידע. בעבר סברו כי המיאלין הוא המרכיב היחיד שנפגע במחלה, אולם כיום ברור כי המחלה פוגעת גם בתאי העצב עצמם.
בגלל התפקוד המרכזי של המוח וחוט השדרה בכל תנועה, תחושה, מחשבה, תפיסה והרגשה, התסמינים שיכולים לנבוע מהמחלה הם אינסופיים ומשתנים מאוד מאדם לאדם וגם מהתקף להתקף באותו אדם - בהתאם למיקום הנזק במערכת העצבים. המחלה לרוב מאובחנת בגילאי ה-20 עד ה-40 והמאובחנים בה חיים לצדה כל חייהם, מכיוון שלא נמצאה עדיין תרופה שתצליח להעלימה לחלוטין. לכבוד יום המודעות העולמי לטרשת נפוצה שיצוין ב-27 במאי, ריכזנו 8 עובדות מעניינות על המחלה ממנה סובלים כ-5,000 אנשים בישראל.
1. המחלה פעמים רבות בלתי נראית
מכיוון שהתסמינים של מחלת הטרשת הנפוצה נובעים מפגיעה במוח וחוט השדרה, רובם "שקופים". ניתן להבחין באלו עם מהלך מחלה מתקדם של המחלה המשתמשים באמצעי עזר כגון הליכון, אך רוב האנשים חווים תסמינים שאינם נראים כגון: קשיי ראייה, הפרעות תחושה או חולשה של גפה, תחושת שריפה, נימולים, כאבים, חולשה, עייפות, בעיות קוגניטיביות, דיכאון ועוד. אין דפוס אחיד של תסמינים - תמהיל וחומרת התסמינים שונים מאוד מאדם לאדם ולעיתים באותו אדם בתקופות שונות.
2. הזמן עד לאבחנה ארוך
כאמור, המחלה יכולה להתבטא באוסף תסמינים רחב באיברי גוף שונים. לכן ברוב המקרים התסמינים מובילים את הסובלים מהמחלה לפנות לרופאים כמו רופאי עיניים, אורתופדים או רופאי אף אוזן גרון, במקום לנוירולוג שמאבחן את המחלה. זהו חלק מהסיבה לעיכוב אופייני באבחנה.
האבחנה של טרשת נפוצה, דורשת הערכה קלינית של נוירולוג, בדיקת MRI, דיקור מותני ובדיקות תומכות נוספות. בנוסף לאלו יש צורך לשלול מחלות אחרות שיכולות לחקות את מחלת הטרשת הנפוצה .מרגע הפגישה עם הנוירולוג יש שונות גבוהה בזמני האבחון’ שתלויה מצד אחד במורכבות התסמינים ומצד שני בזמינות תורים לבדיקות – בעיקר לבדיקת MRI.
במקרים המהירים מדווחים על אבחנה תוך 6 שבועות מהפגישה עם הנוירולוג, אך ישנם גם מקרים בהם אנשים מדווחים על למעלה מעשור שעבר מהופעת התסמין הראשון ועד האבחנה.
3. בעבר המחלה אובחנה בעזרת אמבטיה חמה
בעבר’ אנשים עם חשד לטרשת נפוצה אובחנו בעזרת "מבחן האמבטיה החמה" – אדם עם חשד לטרשת נפוצה הוכנס לאמבטיה עם מים חמים והופעה או החמרה של תסמינים נוירולוגיים נתפסה כעדות לכך שהאדם סובל מטרשת נפוצה. המבחן מסתמך על תופעת אוהטהוף (Uhthoff's phenomenon) – בה תסמינים נוירולוגים נוטים להופיע או להחמיר בקרב אנשים עם טרשת נפוצה כאשר טמפרטורת הגוף שלהם עולה. בגלל התסמונת לאנשים עם טרשת נפוצה מומלץ לנסות להימנע מחום, אך גם במידה והתחממו והתסמינים החמירו, המצב יחזור לקדמותו ברגע שהגוף יתקרר. יש לציין כי התופעה לא קיימת אצל כולם - חלק מחולי הטרשת הנפוצה נהנים משהייה במזג אוויר חמים.
4. בהריון המחלה נוטה להיות שקטה
מטופלות מעידות כי בעבר רופאים היו ממליצים להן לא להרות כלל, אולם ברור כי המצב היום שונה בתכלית. נשים עם טרשת נפוצה יכולות להרות וללדת בדיוק כמה נשים אחרות, ללא סכנה מיוחדת להן או לעובר. יתרה מכך, בתקופת ההיריון השינויים במערכת החיסון בגוף האישה שבאים להגן על העובר מגנים גם מפני התקפי המחלה ולכן ישנה ירידה דרסטית בסיכון להתקף. עם זאת, לאחר הלידה עולה הסיכוי להתקף של המחלה.
>> עוד ב-mako בריאות
האם חלב ובשר באותה ארוחה זה באמת לא בריא?
10 תרגילים מעולים לברכיים
החולה מפיצה ברשת: כך נראה שד עם סרטן
5. פעילות גופנית משפרת את המצב
בעבר היה נהוג לאסור על אנשים עם טרשת נפוצה לעסוק בפעילות גופנית מחשש שעייפות ועליית חום הגוף בעקבות הפעילות יגרמו להחמרה במצבם. ההמלצה הייתה לנוח כמה שניתן. כיום מחקרים מוכיחים כי לא רק שלא צריך לאסור על ביצוע פעילות גופנית, חשוב לעודד אנשים עם טרשת נפוצה לבצעה, מאחר ולפעילות הגופנית והשיקומית יתרונות רבים לתפקוד הנוכחי והעתידי של המטופלים. רופאים רבים אף מתייחסים אל הפעילות הגופנית כתרופה. פעילות גופנית סדירה משפרת את התפקוד היומיומי, משפיעה לטובה על הקוגניציה (החשיבה) וביכולתה להשפיע לטובה על קצב התקדמות המחלה. פעילות גופנית אף משקמת ומחזקת את הקשרים בתוך מערכת העצבים המרכזית.
6. המחלה אינה תורשתית
עדיין לא ידוע בברור מה גורם לטרשת נפוצה, אך ככל הנראה מדובר בתגובה חיסונית לא תקינה, באנשים בעלי מועדות גנטית, cגורם סביבתי - ייתכן ויראלי - שטרם זוהה בוודאות. למרות שככל הנראה בגורמים למחלה קיים רכיב גנטי, המחלה אינה נחשבת למחלה תורשתית. מחקרים הראו כי הסיכון של ילד להורה עם טרשת נפוצה לפתח את המחלה בעצמו גבוה רק במעט בהשוואה לילדים ללא רקע משפחתי של המחלה.
כיום ידועים חמישה גורמים שנמצאו קשורים לסיכון מוגבר לטרשת נפוצה: מגורים באזורים רחוקים מקו המשווה (באזורים צפוניים על פני כדור הארץ שכיחות המחלה גבוהה יחסית), רמת ויטמיןD נמוכה בדם, עישון החל מגיל צעיר, מחלת הנשיקה בגיל בגרות ומעלה וצריכת מלח מוגברת.
7. תוחלת החיים מושפעת רק מעט
מחלת הטרשת הנפוצה אינה מחלה סופנית ולא מתים ממנה. לפי המחקרים הפסימיים, תוחלת החיים של אנשים עם טרשת נפוצה נמוכה ב-10 שנים מתוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה, ואילו המחקרים האופטימיים מראים כי אין הבדל משמעותי בין תוחלת החיים הממוצעת באוכלוסייה לזו של אנשים עם טרשת נפוצה. הניתוחים הסטטיסטיים מראים כי האמת נמצאת באמצע וכי אנשים עם טרשת נפוצה חיים כ-5 שנים פחות מהממוצע באוכלוסייה. הפגיעה בתוחלת החיים נובעת מכך שאנשים עם טרשת נפוצה פגיעים יותר למצבים רפואיים אחרים כמו זיהומים, דלקות ריאה ומחלות קרדיווסקולריות. ככל ששנות המחלה רבות יותר והפגיעה הנוירולוגית חמורה יותר, כך עולה הסיכון למוות ממצב רפואי נוסף.
8. משמעה של המחלה אינו כיסא גלגלים
לא כל אדם עם טרשת נפוצה יגיע לכיסא גלגלים. המחלה פוגעת בכל אדם באופן שונה ולכן ניתן לראות גם מצבים קלים מאוד, בהם המחלה כמעט ואינה מורגשת ומצבים קשים מאוד הדורשים עזרה סיעודית. הממצאים מראים שבין 20-25 אחוז מתוך החולים בטרשת נפוצה יגיעו בשלב כלשהו למצב בו יזדקקו לכיסא גלגלים, לאחר כ-30 שנות מחלה בממוצע. חשוב לציין שממצאים אלו פורסמו בשנת 2003 וסקרו את השנים שקדמו לה. ההנחה היא שהיום, בשל התקדמות הרפואה - בעיקר בתחומי האבחון המוקדם, הטיפול והשיקום - הנתונים אף הרבה יותר טובים.
*ד"ר יובל כרמון הוא נוירולוג בכיר במרכז לטרשת נפוצה בשיבא וממנהלי קהילת טרשת נפוצה ברשת הבריאות החברתית "כמוני"
*ערן ברקוביץ הוא פסיכולוג רפואי מומחה וממנהלי קהילת טרשת נפוצה ברשת הבריאות החברתית "כמוני"