לי קורזיץ, מי שהייתה ארבע פעמים אלופת עולם וזכתה במדליית זהב, הודיעה הבוקר (שני) בחשבון הפייסבוק שלה כי היא מתמודדת עם לוקמיה. קורזיץ היא גולשת רוח בעלת הישגים - ולפני שנה בדיוק היא חשפה לראשונה בריאיון למגזין סוף השבוע של mako את המאבק הממושך שלה בהפרעת מח עצם נדירה.
בפוסט שהעלתה קורזיץ לעמוד הפייסבוק שלה היא כתבה: "מחשבות נכנסות, יוצאות, מתחלפות. מה אני מספרת, למה, איך זה משרת אותי? מה מבינים ממני? וואי, בלגן בראש, ובכל זאת, משתפת".
ההודעה של קורזיץ מגיעה כשבוע לאחר שחשף אריה מליניאק, פרשן הספורט הוותיק ומאמן נבחרת ישראל לשעבר, כי גם הוא מתמודד בימים אלה עם לוקמיה חריפה - אותה המחלה שממנה סובלת קורזיץ.
לוקמיה חריפה: מחלה שמתפתחת מהר
ד"ר אברהם פריש, מנהל שירות לוקמיה, המכון ההמטולוגי ברמב"ם מסביר על המחלה: "מדי שנה מאובחנים כ-500 חולי לוקמיה חריפה חדשים בישראל. לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML) היא מחלה שבמהלכה תאי הדם הצעירים רוכשים תכונות ממאירות, דוגמת כושר שגשוג גבוה, אובדן בקרה על חלוקת התא וחוסר יכולת של מערכות הגוף להכחיד את התאים הממאירים. תהליך חולני זה מוביל למצב שבו מח העצם, האיבר האחראי לייצור תאי הדם בגופנו, מוצף בתאי לוקמיה ולא מצליח לייצר תאי דם רגילים. הדבר מוביל לירידה קשה בייצור בתאי דם אדומים וכתוצאה מכך לאנמיה, למחסור בתאים לבנים וכתוצאה מכך ישנה נטייה לזיהומים קשים ולמחסור בטסיות דם האחראיות על עצירת דימומים בגוף. בנוסף קיימת סכנה של התפשטות התאים הנגועים אל מחזור הדם ומשם אל כל הגוף.
"לוקמיה חריפה (חדה) היא מחלה המתפתחת מהר, תוך ימים עד שבועות, וללא טיפול מתאים החולים עלולים להידרדר למצבים מסכני חיים סמוך לאבחונם. הדחיפות באבחנה והצורך בטיפול מיידי מחייבים מענה ייחודי, אשר מתאפשר רק בבי”ח גדול".
מי בסיכון לחלות בלוקמיה?
לדברי ד"ר פריש, במרבית המקרים אין סיבה ברורה להתפתחות המחלה, אך ישנם כמה גורמים העלולים להעמיד אוכלוסיות מסוימות בסיכון מוגבר לפתח לוקמיה.
גיל מתקדם: AML שכיחה יותר באופן משמעותי בקרב אנשים בני 60 ומעלה - פי 10-5.
חשיפה לקרינה מייננת: גם אם מדובר בקרינה שנעשתה במסגרת טיפול אונקולוגי, היא עלולה לגרום לשינויים במבנה ה-DNA וכך להוביל להתפתחות לוקמיה. הקשר בין הדברים נמצא במחקרים רבים. גם לכימותרפיה השלכה דומה.
מחלות המטולוגיות מסוימות: אלה עלולות להוות מצב מקדים ל-AML, חולים במחלות אלו נמצאים במעקב תדיר מחשש להתקדמות מחלתם ללוקמיה חריפה.
מחלות גנטיות מסוימות: כמו תסמונת דאון, ומחלות המאופיינות בחוסר יכולת של הגוף להגיב בצורה מותאמת לנזקי DNA המתרחשים מדי יום לתאי הדם. חולים במחלות אלה נוטים לפתח AML בשכיחות גבוהה ובגיל צעיר יותר מאשר שאר האוכלוסייה.
שהייה בסביבה של כימיקלים מסרטנים לאורך זמן רב: כגון חומרים הנפוצים בשימוש בתעשיות ייצור פלסטיק, דלק, חומרי ניקוי וחומרים אחרים הנמצאים בשימוש בתהליכי הייצור של נייר, טקסטיל וצבעים.
מה התסמינים שכדאי לשים לב אליהם?
"המחסור בתאי דם תקינים הוא הגורם האחראי למרבית הסימנים המקדימים ללוקמיה חריפה. המחלה יכולה להתפתח במהירות, ולכן יש חשיבות גדולה לאבחון מהיר ולטיפול מרגע שאלו מופיעים. בשלבים הראשונים להתפתחות המחלה הסימנים העיקריים עלולים להטעות ולהזכיר מחלה וירלית כגון שפעת: חום, צמרמורות, כאבי ראש, הזעה ותחושה כללית ירודה. האנמיה, שנגרמת עקב המחסור בתאי דם אדומים, עלולה להוביל לחיוורון, עייפות, סחרחורות ולקוצר נשימה.
"גם דימומים חריגים ומשמעותיים, למשל באזור החניכיים, יכולים להיות אינדיקציה להתפתחות לוקמיה, ובחלק מהמקרים ישנה הופעה של נקודות אדומות. תסמינים נוספים הם הופעה חוזרת של זיהומים, ירידה משמעותית ולא מוסברת במשקל ובלוטות לימפה מוגדלות. תסמינים שכיחים פחות הם כאבי עצמות, תסמינים נירולוגיים או גושים תת-עוריים (אלה הם בעצם הסננה עורית של הצטברות תאי לוקמיה)".
איך מאבחנים?
"תהליך הבירור המהיר כולל בדיקות דם מקיפות ובדיקת מח עצם. במקרים מסוימים יחליט צוות הלוקמיה, שפועל מול המעבדות, לבצע הרחבה של הבירור הגנטי. בסיום האבחון נקבעת תוכנית טיפול ע"י רופאי הלוקמיה ובשיתוף פעולה עם הרופאים של מחלקת השתלות מח עצם".
הטיפול בלוקמיה
ד"ר פריש מסביר כי הטיפול ב-AML מבוסס על כימותרפיה, לרוב אינטנסיבית הניתנת באשפוז ממושך. על בסיס המידע הגנטי המופק בבירור הראשוני ועל סמך מאפייני החולה לעיתים יתווספו תרופות ביולוגיות, דוגמת מעכבי טירוזין קינאז או מעכבי BCL2 לטיפול הכימותרפי. מטרת האשפוז הממושך היא לאפשר מתן רציף של הטיפול הכימותרפי ובעיקר לנטר ולהשגיח על חולה הלוקמיה מחשש לסיבוכים בשבועות הראשונים מעת אבחנת המחלה.
מטרת הטיפול היא להשיג תגובה ראשונית לטיפול, להוריד את מסת התאים הממאירים ולאפשר למוח העצם להתאושש במידה מספקת שתאפשר לו לייצר את הרכיבים הנחוצים. לאחר השגת הפוגה, נדרשים טיפולים שיכחידו את שארית התאים הממאירים בגוף וימנעו הישנות עתידית. טיפולים אלה יכולים להיות כימותרפיים, ביולוגיים או השתלת מוח עצם.
סוג הטיפול הממצק או המשמר נקבע בהתאם למאפייני הלוקמיה והחולה, תוך שימוש במעקב מדויק אחר שארית מחלה מינימלית, דבר המאפשר ניבוי רגישות הלוקמיה לטיפולים ומציאת הטיפול הנכון ביותר. אגב, ברמב"ם, מתקיימים במכון ההמטלוגי מחקרים קליניים רבים המיועדים לחלק מחולי הלוקמיה החריפה בקו ראשון, בהישנות, במהלך ולאחר ההשתלה.
מהו שיעור ההישרדות?
"השיעור תלוי במשתנים רבים, ביניהם גיל המטופל, השלב שבו נמצאת המחלה, רקע בריאותי ועוד. על פי הנתונים, שיעור ההישרדות ל-5 שנים בקרב חולי AML, הנמנים עם אוכלוסייה בוגרת, נע בין 20% ל-45%".
הקשר בין מחלת הדם של קורזיץ ללוקמיה
לי קורזיץ, נולדה עם מחלת דם נדירה שאובחנה בגיל צעיר. זו למעשה הפרעת מח עצם בשם "פוליציטמיה ורה" שגורמת לתרומבוציטוזיס, ריבוי טסיות דם לצד ריבוי בתאי דם בכלל, ולעתים גם לדלקת מפרקים.
היא אובחנה לראשונה בגיל 15 בעקבות קריש דם, ומאוחר יותר התגלה כי המצב נגרם אצלה בעקבות מוטציה גנטית נרכשת בשם JAK2, שמופיעה בכ-0.1%–0.2% מהאוכלוסייה.
ד"ר שירלי צפריר-חבר, המטולוגית בברזילי, מסבירה כי הסיבות לחלות במחלת הדם אינן דווקא גנטיות. "זהו למעשה מצב טרום סרטני. במחלה הזאת, ישנה מוטציה גורמת למח העצם לייצר תאי דם אדומים רבים ללא שליטה, בניגוד למצב תקין שבו הוא מייצר תאי דם בכמות תקינה. 5% מהחולים במחלת הדם פוליציטמיה-ורה, יחלו אח"כ בלוקמיה חריפה, שזו כבר מחלה קטלנית וקשה. סיכויי ההחלמה ממנה נמוכים אך קיימים. מטפלים בה ע"י השתלת מח עצם מגורם זר, טיפולים כימותרפיים או הקזות דם - תהליך שבו מוציאים תאי דם חולים מהגוף".
אנחנו מאחלים ללי החלמה מהירה ובריאות.