קצת יותר מחודש חלף מאז הלכה לעולמה קארין באומן ז"ל לאחר מאבק ממושך במחלת האנורקסיה. מאז הטרגדיה, אמה, יהודית באומן, מתקשה להתאושש. כעת מספרת בת הזקונים נטלי בשיחה עם mako סלבס על מצבה הרפואי ההולך ומחמיר. "זו אי-ספיקת לב קשה מאוד, בצקות סביב הלב והריאות. היא מתגעגעת לקארין מאוד". בעקבות החדשות העצובות, ריכזנו עבורכם מדריך שמסביר על אי-ספיקת לב, הגורמים לה ודרכי הטיפול.
מהו תפקידו של הלב?
הלב הוא איבר חלול שרירי בגודל אגרוף, הנמצא בבית חזה, מתחת לעצם החזה, והוא חלק ממערכת הובלת הדם שבגופנו. למחזור הדם מלבד הלב שייכים גם כלי הדם למיניהם, הריאות והדם עצמו. תפקידו של מחזור הדם הינו להסיע את החמצן לרקמות כדי לאפשר את חילוף החומרים ואת יכולתנו לתפקד. למעשה, הלב משמש כמשאבה העשויה שריר אשר נכנסים ויוצאים ממנה צינורות של כלי דם. תפקיד הלב הוא לספק את הכוח המניע לזרימת הדם בכלי הדם, פעולה הדומה למשאבת מים הדוחפת את המים בצינורות. מלבד השריר יש בלב מסתמים המבטיחים זרימת דם בכיוון הנכון, מערכת חשמלית האחראים להפעלה של הלב בקצב הנדרש וכלי הדם המזינים את הלב עצמו.
אי-ספיקת לב
כ־180 אלף ישראלים סובלים מאי־ספיקת לב, מצב שבו הלב אינו ממלא את ייעודו כראוי. הדבר קורה לרוב בגלל תפקוד לקוי בתפקוד הלב. התכווצות מופחתת של השריר עקב צלקת או חולשה של השריר היא הסיבה הקלסית לאי-ספיקת לב. אי-ספיקת לב קורית גם במקרים שבהם הלב "מתכווץ" היטב, כתוצאה מדליפה או היצרות במסתמי הלב, נוקשות של השריר שלא מאפשרת למשאבה להתמלא או הפרעות בקצב הלב. אי־ספיקת לב יכולה להיות בדרגות חומרה שונות: במקרים הקלים יחסית היא מפריעה רק בעת מאמץ גופני, ואילו במקרים החמורים יותר החולה סובל אפילו בזמן מנוחה. אי־ספיקת לב היא מחלה כרונית שיכולה להיות יציבה שנים רבות או להחמיר עם הזמן. מהלך המחלה מתאפיין בתנודות שנעות בין יציבות קלינית להחמרה בתסמינים ואשפוזים חוזרים.
כיצד היא נגרמת?
כל דבר במערכת הלב שיכול להתקלקל יגרום לאי-ספיקת לב.
- מחלה כלילית והתקף לב: הדבר השכיח הוא התקף לב בו עקב סתימות בעורקי הלב, הלב לא מקבל מספיק חמצן, השריר מצטלק והלב כמשאבה עובדת באופן חלקי בלבד.
- דליפה או סתימה במסתם: הלב מתקשה להזרים דם או מזריק אותו אחורה המאבד מיעילותו.
- יתר לחץ דם: הלב מתקשה בעבודה מול לחץ גבוה. במשך הזמן חלים שינויים בשריר שנהיה מעובה, נוקשה ובהמשך גם עייף.
- בעיות חשמל וקצב לב: מצבים שבהם שריר הלב מופעל בקצב לא סדיר או מהיר מדי או א-סינכרוני, מלווים בירידה בתפוקת הלב ובהמשך גם השריר עצמו מתקלקל.
- מחלות ראשוניות של השריר: בעיות במבנה או בתפקוד של השריר יכולות לנבוע מסיבות גנטיות, דלקת, השפעה רעילה של אלכוהול, סמים ותרופות מסוימות וכן הסננה של השריר בחומר זר שאין מקומו שם. זו יכולה להיות מחלות אגירה בה שוקע סוכר, שומן או ברזל עקב בעיה בחילוף החומרים. מחלה אחרת שקשורה להסננה של השריר היא עמילואידוזיס – חלבון שוקע בשריר הלב ויוצר מן משטחים דמויי פלסטיק שפוגע נואשות בתכונות השריר.
מהם תסמיני אי-ספיקת לב?
התסמינים יכולים להיות שונים ומגוונים. לרוב, ירגישו המטופלים בקושי בנשימה - תחילה במאמץ ואחר כך גם במנוחה (במקרה זה, כנראה כי מדובר באי-ספיקת לב מתקדמת). תלונה נפוצה נוספת היא קושי בנשימה בשכיבה - לרוב נבחין בכך שכאשר אנשים שוכבים על המיטה הם צריכים לשים כריות או לנשום בישיבה בשביל לפנות חלק מהריאות ממים. תלונה נוספת היא בצקת אשר נוטה להופיע תחילה ברגליים, בהמשך בבטן ובמקומות נוספים. אופיינית חולשה שמוחמרת עוד בעקבות לחץ דם נמוך.
כיצד מאבחנים?
האבחון מתבצע לברר את תלונות החולה שהעיקריות שבהם הן: קוצר נשימה או קושי במאמץ וכן בצקת, על בסיס התלונות הרופא יבצע בדיקה גופנית ויפנה, על סמך הממצאים, לבדיקות נוספות כגון אק"ג (רֶלַ"ח – רישום לב חשמלי), צילום חזה, אקו-דופלר של הלב ובדיקות דם. בשלב הבא, במידת הצורך, ינסה הרופא להבין את הסיבה למחלה וימליץ על בדיקות מתקדמות יותר, כגון מיפוי לב, צנתור או MRI.
מהם הסיכונים?
אי-ספיקת לב גורמת לפגיעה קשה באיכות החיים של החולה ושל משפחתו, פגיעה ביכולת לעבוד, עומס כלכלי, אשפוזים חוזרים ותמותה. הנתון המרכזי הינו שלאנשים עם ספיקת לב יש אחוזי תמותה גבוהים יותר – חלק מפתחים הפרעות קצב ומתים באופן פתאומי, חלק בעקבות אשפוזים חוזרים וסיבוכים רב מערכתיים למיניהם (למשל זיהום) או עקב כשל סופני של הלב כמשאבה.
מהם הטיפולים המקובלים?
הטיפולים מתחלקים לטיפולים בתסמינים וטיפול במחלה עצמה. על מנת שהמטופל ירגיש טוב לעיתים יקבל משתנים על מנת לסלק את עודף הנוזלים, טיפולים אחרים שנועדו להרחיק את הגורם למחלה (במידה וידוע) - למשל: טיפול בטרשת עורקים ופתיחה/מעקף לסתימות בעורקי הלב, טיפול בלחץ דם גבוה, הפסקת שתיית אלכוהול ותרופות אחרות שפוגעות בלב. סוג שלישי של טיפולים נועד לשפר פרוגנוזה במנגנון של שמירה על השריר עצמו, ללא קשר למחלה הספציפית. טיפולים אלה כוללים תרופות מסוימות וכן השתלת קוצב ודפיברילטורי. באי-ספיקת לב סופנית ובמצבים קריטיים משתמשים בתרופות ממריצות לב. טיפול זה אינו יעיל לטווח ארוך ואז נזקקים לחלופות ללב הקיים: לב מלאכותי או השתלת לב.
בשנים האחרונות יש מגמה לפתח תרופות ייחודיות למחלות השונות בהתאם למנגנון המולקולרי של המחלה. כמו כן, עם העלייה בתוחלת החיים, ישנה עליה בשכיחות אי-ספיקת לב, בעיקר בגיל המבוגר. כמה אחוזים מחולי אי-ספיקת לב אחרי גיל 70 (כ-10%) הם על רקע עמילואידוזיס. עד לא מזמן, לא היה טיפול ספציפי למחלה קשה ופרוגרסיבית זו. היום, ישנן תרופות חדישות למחלה המונעות את ייצור החלבון בכבד או את ההתגבשות של חלבון העמילואיד. בכך הן מעכבות בצורה משמעותית את התקדמות המחלה תוך הקטנת תמותה ומספר האשפוזים.
הכותב הוא פרופ' מיכאל ארד, רופא בכיר במכון לאי-ספיקת לב ומרכז מרפאת קרדיומיופתיות (חולי שריר הלב) ומחלות לב תורשתיות במרכז הרפואי שיבא תל השומר