אפזיה היא לקות שקטה, לקות ללא מילים ושפה, לקות שלא שומעים עליה - כי מי שלוקה בה מתקשה להביע את עצמו באופן מילולי, בדיבור ובכתיבה. בארץ נוספים מדי שנה כ-3,000-4,000 איש לקהילת החיים עם אפזיה, ועדיין מעט מאוד יודעים מה עומד מאחוריה.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
אפזיה היא לקות תקשורתית נרכשת שמופיעה באופן פתאומי בעקבות פגיעה מוחית ממוקדת המשפיעה על כל אופני השפה - דיבור, הבנה, שמיעה, קריאה וכתיבה. פגיעה זו משפיעה על יכולתו של האדם לתקשר עם סביבתו והיא ממסכת את היכולות הקוגניטיביות והחברתיות.
מה יכול לגרום לאפזיה? הלקות נגרמת בשל פגיעה באזורי השפה במוח הממוקמים באונה השמאלית, והיא עשויה להופיע אצל אנשים בכל גיל שעוברים פגיעה מוחית מסוגים שונים, בעקבות שבץ מוחי, תאונת דרכים, גידולים או נפילה.
האדם מתעורר אחרי הפגיעה המוחית ומגלה להפתעתו שקשה לו "להגיע אל המילים שלו". הוא רוצה להגיד מילים מסוימות ויוצאות לו מילים אחרות: במקום לפתוח חלון הוא מבקש שיפתחו את הארון, במקום לבקש קפה הוא מבקש מרק, ולפעמים האותיות מתבלבלות והוא שומע את עצמו אומר מילים מוזרות או רק צלילים חסרי משמעות ("רציתי להגיד משהו וכל מה שיצא לי מהפה זה דה דה דה", אומרת ל', חברת מרכז אדלר לאפזיה). התסכול הגדול נובע מכך שהם יודעים מה הם רוצים לומר ומרגישים לעיתים כלואים בתוך עצמם, מתקשים לבטא את רצונותיהם ומחשבותיהם בצורה בהירה.
"אנחנו לא טיפשים"
אנשים רבים שחיים עם אפזיה חשים שהסביבה שלהם חושבת שהם "טיפשים", "מפגרים", "שיש לנו מחלה מדבקת". בגלל התפיסות המועטות הללו, "נמנעים מלשתף אותם בשיחות ולעיתים אף מדברים מעליהם".
עם זאת, חשוב לזכור: על אף הקושי שלהם לתקשר, לאנשים עם אפזיה אין פגיעה באינטליגנציה. כפי שאומר א', חבר מרכז אדלר לאפזיה: "אני רוצה שאנשים יידעו שהמוח שלנו טוב. אנחנו חושבים כמו אנשים רגילים, אנחנו לא טיפשים. רק קשה לנו לדבר".
לרגל חודש המודעות לאפזיה, החל מדי שנה ביוני, שאלנו את חברי מרכז אדלר לאפזיה מספר שאלות לגבי הלקות שלהם.
האם את נפגשת עם חברים?
"עכשיו פחות ופחות. בעיקר עם משפחה ועם קצת חברים, אבל לא הרבה. פעם היה הרבה יותר. אנשים עזבו" (י.ג, בת 50).
האם תשתתף בשיחה עם חברים?
"אם נמצאים כמה חברים, עדיף לי לשבת בצד ולומר כן ולא. הם לא יודעים מה יש לי, בודדים יודעים" (י', בן 70).
מה היית רוצה שאנשים יידעו על אפזיה?
"שיידעו שזה לא מדבק. אני מדברת לאט, קשה לי לכתוב אבל אני משתפרת כל הזמן. הכי חשוב - סבלנות. אני צריך זמן ואז אני יכול להסביר" (א', בן 60).
עוד ב-mako בריאות:
>> מזיעים בלילה? לגמרי לא בטוח שזה בגלל החום
>> למה בעצם הדיאטות שלנו אף פעם לא עובדות?
>> קריעת תחת: תרגילים לישבן מעוצב ומוצק
בלי להגזים, עם סבלנות
כל אחד מאיתנו יכול לעזור לאנשים עם אפזיה לתקשר בצורה טובה ויעילה יותר, להפחית את התסכול התקשורתי שהם חשים במהלך שיחה ולהרחיב את המעגלים התקשורתיים בהם הם יכולים ליטול חלק. לפניכם מספר טיפים לתקשורת טובה ויעילה יותר עם אנשים הסובלים מהלקות:
1. צמצמו כמה שאפשר רעשי רקע בזמן השיחה.
2. שמרו על קשר עין במהלך השיחה.
3. דברו לאט, אך לא לאט מדי.
4. השתמשו באינטונציה ברורה, בתנועות ידיים ובהבעות פנים מתאימות. עם זאת, אל תגזימו בכך - חשוב לשמור על הטבעיות של השיח.
5. השתמשו במילים ומשפטים פשוטים ואל תקפצו מנושא לנושא.
6. השתמשו בטוש ועט או לוח מחיק וכתבו עליו את מילות המפתח של המסר שלכם.
7. כשאתם שואלים שאלה- שאלו שאלות כן/ לא או כתבו מספר אפשרויות לתשובות ובקשו מהאדם לבחור את התשובה המתאימה לכוונותיו.
8. ודאו הבנה: במהלך השיחה עצרו מדי פעם כדי לוודא שהאדם הבין את דבריכם ושאתם הבנתם נכון את כוונותיו.
9. עודדו את האדם עם האפזיה להשתמש באמצעים לא מילוליים - תנועות ידיים, הצבעה או עזרי תקשורת חלופיים (פנקס תקשורת, אייפד, תמונות באייפון ועוד).
10. מעל לכל - פנו זמן לשיחה והיו סבלניים.
דפנה אולניק היא קלינאית תקשורת, מנהלת מרכז אדלר לאפזיה במכללה האקדמית הדסה י-ם. רון דר, קלינאי תקשורת, הוא מתנדב במרכז