"את צעירה, אין לך מה לדאוג": אמש (ב') נחשפנו בדרמה הרומנטית המדוברת "חולי אהבה" לפגישתם של ד"ר עמליה לוי (איילת זורר), כירורגית מובילה בתחומה והפוליטקאי המבטיח מיכה חדאד (עמוס תמם) שהגיע לבדיקה דחופה. למעשה, הוא הגיע לבדיקה חצי שנה מאוחר מדי.
"היה כתוב שהרגשת את הגוש לפני שישה חודשים", אמרה ד"ר לוי במהלך הבדיקה ואילו חדאד ענה: "כן, אבל אז נפלה ממשלה ופריימריז, טירוף. הגעתי הכי מהר שאפשר, תאמיני לי - זה סובל דיחוי עד לאחרי הבחירות?". "אני קובעת לך ניתוח בהקדם, ברור לך שהסרטן שלך יכול להרוג אותך לא רק בסקרים? הזנחת אותו במשך שישה חודשים וביזבזת לעצמך זמן מאוד יקר", הבהירה בחדות ד"ר לוי.
אלא שלא רק חדאד נדרש להתמודד עם גוש סרטני בחזה - אלא גם ד"ר לוי שגילתה מאוחר יותר בפרק כי גם היא עומדת לצאת למסע מורכב וככל הנראה לא קצר כלל. הנקודה הזו, שהוצגה על המסך בשיא הפריים טיים הישראלי, מחדדת שגם היום, ואפילו בקרב חלק מהרופאים, נפוצות אמונות שגויות, שאננות יתרה וככל הנראה תסמונת "הסנדלר הולך יחף" לגבי הסיכון לחלות בסרטן השד. אלו סיפורים של נשים שמדגישים את העובדה הפשוטה: אבחון מוקדם של סרטן השד מציל חיים - ואלו המיתוסים שחשוב להפריך:
"את צעירה מדי, אין לך מה לדאוג"
אם אורלי הראל היתה מאמינה למיתוסים המקובלים על סרטן השד, לא בטוח שהיא היתה כאן איתנו היום. הראל היתה בת 36 כשאמה חלתה בסרטן שד ובעקבות כך פנתה לרופאת המשפחה שלה ושאלה אם היא צריכה להיבדק גם כן. "את צעירה מדי. אין לך מה לדאוג", ענתה הרופאה ואילו היא הרגישה: "משהו בבטן אמר לי להתעקש. לחצתי ולחצתי והיא הסכימה ושלחה אותי לאולטרה סאונד. למזלי נמצא לי תור למחרת, ובבדיקה זיהו גוש בגודל של 8 מ"מ. הרופא המליץ לי למהר להוציא את הגוש, בתוך שבוע הייתי בחדר ניתוח. בגלל הגיל הצעיר והאופי האגרסיבי של הגידול, הייתי צריכה לעבור גם כימותרפיה והקרנות לאחר מכן, אבל מאז אני בריאה".
סיפורה של הראל מפריך עוד כמה מיתוסים לגבי מי נמצאת בסיכון לחלות בסרטן השד ומי לא, כמו המיתוס שרק מי שנשאית של גנים מוכרים לסרטן נמצאת בסיכון מוגבר. "עשיתי בדיקה גנטית, ולמרות שגם אמי וגם שתי הדודות שלי חלו, נמצא שאני לא נשאית לגנים של BRCA, לכן אני לכאורה לא בסיכון גנטי", היא אומרת. הראל מספרת שהחוויה אותה עברה ובעיקר החוסר במקור מידע קרוב, כזה שיכול לשתף אותה במה צפוי לה - דחפו אותה להפוך למתנדבת בעמותת "אחת מתשע". לדבריה, עד היום היא שומעת על רופאים שהסבירו כי אין סיכון בגלל הגיל הצעיר או מסיבות כאלה ואחרות.
"הגנים לסרטן השד עוברים רק מהאמא"
מאיה פילר אמר גדלה בידיעה שמרבית הסיכויים שהיא נשאית לגן BRCA1, אחד משני הגנים המוכרים שמגבירים את הסיכון לחלות בסרטן השד. "סבתא שלי חלתה בסרטן שד וסרטן שחלות, ונפטרה עוד לפני שנולדתי ובעקבות זאת אבי נבדק ונמצא שהוא נשא של הגן", היא מספרת.
למרות זאת, כשהיא ביקרה אצל כירורג שד בצעירותה וסיפרה לו, הוא הסביר כי זה לא רלוונטי. "הוא טען שהגן לא עובר מהאב. למזלי, הבנתי שזו טענה לא הגיונית, ולפני שניסיתי להיכנס להיריון ראשון, במסגרת הבדיקות הגנטיות שעורכים בשלב זה, ביקשתי לבדוק אם אני נשאית של הגן", ממשיכה.
התוצאה הייתה חיובית, ובעקבות זאת, פילר אמר נכנסה למעקב קפדני. "בהתחלה נבדקתי כל חצי שנה, ואז עם הכניסה להיריון כל שלושה חודשים. ארבעה חודשים לאחר הלידה הגעתי לאולטרסאונד שגרתי, ומשם הרופא שלח אותי מהר לעשות ממוגרפיה וביופסיה".
פילר אמר מספרת כי הביופסיה העלתה שמדובר בסרטן ועוד מסוג אגרסיבי - והיא נאלצה להפסיק להניק באופן מיידי: "אחד הדברים שהכי הכאיבו לי פיזית בהתמודדות עם המחלה". היא עברה ניתוח מקומי להסרת הגידול, כימותרפיה, כריתה מלאה דו צדדית ושחזור בשני ניתוחים. בשל החשש שהטיפולים יפגעו ביכולת שלה להיכנס להיריון, היא גם עברה הליך של שימור פוריות והקפאת עוברים. "לשמחתי הצלחתי להיכנס להיריון באופן טבעי וללדת עוד שני ילדים", היא מספרת, "לפני שנה, עם שלושה ילדים, הסרתי גם את השחלות. וכיום אני בריאה אבל ממשיכה במעקבים שגרתיים מאחר ואני נשאית".
"אין במשפחתי סרטן שד ולכן אין סיכוי שאחלה במחלה"
הסיפורים של הראל ושל פילר אמר מדגישים את הצורך במודעות וביקורת רפואית במקרים בהם יש היסטוריה משפחתית של מחלות. אולם חשוב להדגיש כי גם מי שאין במשפחתה כל רקע של סרטן שד לא צריכה להיום שאננה. "רק מיעוט מהמקרים הם על רקע משפחתי, ועוד פחות מכך על רקע נטייה גנטית לחלות בסרטן השד", אומרת פרופ' אלוייס, מנהלת מערך השד והמחלקה לכירורגית שד בהדסה ויו"ר החברה לכירורגית שד באיגוד הישראלי לכירורגיה, "הרוב הגדול של מקרי סרטן השד, יותר מ-80 אחוזים, מאובחנים בקרב נשים שאין להן סיפור משפחתי של סרטן השד ונקראים 'סרטן שד ספוראדי'. כל אישה נמצאת בסיכון לחלות - ולכן חשוב לעבור בדיקות תקופתיות לאבחון מוקדם בהתאם להמלצות הרופאים".
"בסרטן שד תמיד מרגישים גוש - והוא בהכרח סרטני"
"לעתים קרובות הממצא הסרטני נמצא רק בבדיקות דימות, אם זה בממוגרפיה או אולטרסאונד, שמטרתן לאבחן את הסרטן בשלב מוקדם ככל האפשר - עוד לפני שאפשר להרגיש גוש", מסבירה פרופ' אלוייס. כך קרה גם אצל הראל וגם אצל פילר אמר. "אני לא הרגשתי כלום, ואפילו כירורגית השד לא הרגישה כלום", מספרת פילר אמר.
חשוב לזכור כי מרבית הגושים שנמצאים בשד הם שפירים - כלומר אינם מסוכנים לבריאות. "כדי לקבוע אם גוש הוא ממאיר או שפיר יש צורך בעריכת בדיקות דימות, ולעתים יש גם צורך בביופסיה של הרקמה", אומרת פרופ' אלוייס ומפריכה את המיתוס שהביופסיה עצמה יכולה להשפיע על הגוש ולהפוך אותו לסרטני או לעודד את התפשטותו, "גוש שפיר יישאר שפיר, וגוש ממאיר לא יתפשט כתוצאה מביופסיה. התהליך של הפיכת רקמה לסרטנית או התפשטות התאים הסרטניים, אינו קשור לדקירה של הרקמה שנעשית במהלך הביופסיה, אלא לתהליכים ביולוגיים מורכבים בהרבה".
"מסרטן שד אי אפשר להחלים"
אבחון מוקדם מציל חיים - ומאפשר החלמה מלאה מהמחלה. כפי שסיפוריהן של פילר אמר ושל הראל מראים, מודעות, הקפדה על בדיקות והשגחה רפואית יכולים לאפשר אבחון מוקדם של גידולים ממאירים בשד וטיפולים יעילים שמביאים להחלמה מלאה מהסרטן. "אכן, כיום יותר מ-90 אחוזים מהנשים שהתמודדו עם סרטן השד מחלימות מהמחלה באופן מלא", מסכמת פרופ' אלוייס.
לקראת יום האישה, עמותת 'אחת מתשע' יוצאת בקמפיין גיוס תרומות הקורא לכל אחת ואחד לתרום 9 ש"ח, כדי לעשות ביחד אימפקט משמעותי להעלאת מודעות לגילוי מוקדם ולהציל חיים.
לתרומות היכנסו לקישור https://give.onein9.org.il/zav-9
* התוכן בערוץ זה אינו מהווה חוות דעת מקצועית, המלצה, תחליף להתייעצות עם מומחה או קבלת ייעוץ רפואי.