בשנת 1988 ארגון הבריאות העולמי שם למטרה להכחיד את מחלת הפוליו ויצא במבצע עולמי למיגור המחלה. בסופו של דבר המחלה הפכה לנדירה בזכות החיסונים הניתנים אך היא טרם חלפה מהעולם, ומידי כמה שנים אנו מדווחים על התפרצות במדינות שונות בעולם, בעיקר במדינות מתפתחות. השבוע התפרסם כי בירושלים התגלתה ילדה שחלתה במחלת הפוליו, לאחר שלא חוסנה. מה ידוע לנו על המחלה והשפעותיה על הגוף ואיך נוודא שאנחנו בטוחים מפני הידבקות?

מהי מחלת הפוליו?

מחלת הפוליו (פוליומיאליטיס) נגרמת מנגיף הפוליו (poliovirus), נגיף זה ידוע ביכולותיו לגרום למחלה הדומה לשפעת, ובמקרים קשים אף לשיתוק.

כיצד נדבקים?

וירוס הפוליו מועבר בעיקר באמצעות הפרשות ממערכת העיכול (רוק וצואה). תנאיי היגיינה ירודים מעודדים את הפצת הנגיף דרך הצואה. הווירוס מדבק מאד ונדרשות כמויות קטנות לצורך הדבקה. המחלה תתפתח כשבוע עד שבועיים מההדבקה. לאחר כניסת הנגיף למערכת העיכול, הוא נספג ומגיע למערכת הלימפתית, לכבד ובהמשך למוח ולמערכת העצבים.

מהם התסמינים?

חשוב לציין כי רוב הנדבקים אינם מפתחים סימני מחלה כלל, או שיפתחו סימנים קלים ולא ספציפיים כמו: חום, חולשה, חוסר תיאבון וכאבי גרון. במקרים נדירים מתפתחת דלקת קרום המוח ומרבית החולים יחלימו באופן מלא לאחר מספר ימים. ב-1% מחולי הפוליו תתפתח מחלה שיתוקית הנקראית פוליומיאליטיס. מחלה זו תגרור אחריה נזק בלתי הפיך במרבית המקרים.

השיתוק מתפתח בשני שלבים, בשלב הראשון יופיע חום גבוה וכאבי שרירים חזקים. בשלב השני מופיע שיתוק באופן פתאומי וחד, בד"כ באחת מהגפיים התחתונות. השיתוק נוטה להתפשט תוך שעות ספורות לאורך כל אותה הגפה, כאשר מגיע לשיאו לאחר כ-5 ימים מרגע הופעת התסמינים. חלק מהחולים יחוו גם שיתוק באחד מעצבי הפנים.

האם ישנם סיבוכים או מקרים מסוכנים?

אכן כן. שיתוק העצבים האחראיים על שלפוחית השתן יגרום לעצירת שתן, שיתוק באזור פי הטבעת יגרום לפגיעה בפעילות המעי וכו'. פגיעה בעצבים באזור הפנים עלולים לגרום לשיתוק החיך ומיתרי הקול, ולפגוע ביכולת הבליעה מה שיביא לשאיפת מזון לריאות ולדלקת ריאות.

במקרים החמורים ביותר עלולה להיגרם פגיעה במרכזי הנשימה בגזע המוח או שיתוק שריר הנשימה (הסרעפת), זהו כמובן מצב מסכן חיים.

האם ישנן אוכלוסיות בסיכון מוגבר?

אכן. אנשים שמערכת החיסון שלהם חלשה (מי שמקבלים טיפול ביולוגי, מושתלי איברים, חולים אונקולוגיים תחת טיפול, בעלי דיכוי מערכת חיסונית מולדת, חולי HIV/AIDS, נשים הרות) נמצאים ברמת סיכון מוגברת.

בנוסף, רבע עד שליש מאלה שלקו במחלה שיתוקית עלולים לפתח לאחר שנים רבות התלקחות שיתוקית משנית הזהה להתלקחות אותה חוו בפעם הראשונה. מצב זה נקרא 'סנדרום הפוסט-פוליו'.

כיצד מאבחנים?

האבחנה מתבצעת באמצעות תרביות רוק וצואה, ולעיתים מנוזל חוט השדרה.

מהו הטיפול?

הטיפול היעיל ביותר הינו חיסון הפוליו. אולם, לאחר הידבקות, הטיפול העיקרי הינו טיפול תומך בלבד.

מהם סוגי החיסונים בישראל?

ישנם שני סוגי חיסון לפוליו: חיסון חי מוחלש אשר ניתן בטיפות דרך הפה, ואילו החיסון המומת אשר ניתן בזריקה. החיסונים ניתנים במסגרת שגרת החיסונים בטיפות החלב ושירות בריאות לתלמיד במספר מנות בתקופת הינקות (2, 4, 6, 12 חודשים), ומנת דחף נוספת בגיל 7 שנים.

ד"ר עדי מסלטי, מתמחה ברפואת המשפחה, לאומית שירותי בריאות