בעולם המודרני, מידע רב חשיבות מסתתר לעיתים במקומות שלא היינו חושבים לבדוק. הרשתות החברתיות מתעדכנות מדי יום בדעות, חוויות ורעיונות של מיליוני משתמשים מרחבי העולם, ואם נבחן אותם לעומק נוכל להפיק מסקנות חשובות ואולי אף לקדם את המדע. לחוויה של אנשים שמקבלים טיפול מסוים יכול להיות ערך רב: לא פעם תיעוד תופעות לוואי, או דיווח מקרי עליהן, לימדו אותנו שתרופה שמיועדת למטרה אחת יכולה לשמש למטרה נוספת. לדוגמה, התגלה שבופרופיון, תרופה לטיפול בדיכאון, עוזרת לגמילה מעישון סיגריות; והוויאגרה, שמשמשת לטיפול באין-אונות, נועדה במקור להרחיב את כלי הדם כדי להתמודד עם בעיות לב וכלי דם. ברוח זו, חוקרים באוניברסיטת וירג'יניה טק בארצות הברית השתמשו לאחרונה בגישה חדשנית שמציתה את הדמיון – הם בדקו את השערתם על השפעות תרופתיות כאלה על ידי ניתוח תגובות שהתפרסמו בפורומים מקוונים.
המחקר התייחס לחומרים שמחקים את ההורמון GLP-1 (קיצור של Glucagon-like peptide-1). זה הורמון שמופרש במוח ובמעי אחרי האכילה ומוריד את רמת הסוכר בדם, אך פעולתו אינה נגמרת שם. באזורים במוח שמשפיעים על תחושת התגמול בעקבות האכילה, יש קולטנים שמזהים את GLP-1, והפעלתם משפיעה על הכמיהה שלנו למזון.
כובעיו הרבים של GLP-1
חומרים דומים ל-GLP-1 שמפעילים את הקולטנים שרלוונטיים לו משמשים מזה זמן מה לטיפול בסוכרת, אך עם השימוש בהם נמצא שיש להם גם פוטנציאל לסייע לרדת במשקל. ה-FDA אישר אחד מהחומרים האלה, סמגלוטייד (semaglutide), לטיפול בסוכרת מסוג 2 ואף בעודף משקל. סמגלוטייד נמכר בשם אוזמפיק (Ozempic), ובישראל הוא מותווה לטיפול בסוכרת, אך בפועל משמש גם לטיפול בהשמנת יתר.
הכתבה פורסמה במקור באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
ניסויים על מכרסמים וקופים מצאו שמעבר להרזיה, לחומרים שמפעילים את הקולטנים להורמון GLP-1 יש השפעה נוספת שאולי תועיל לחלק מהאנשים: הפחתה של צריכת אלכוהול יתרה שנובעת מהתמכרות. שימוש מופרז באלכוהול הוא בעיה כלל-עולמית שמעסיקה מומחים רבים ופוגעת באיכות חייהם של המשתמשים ובני משפחתם. עם זאת, ולמרות הצורך בטיפולים שיסייעו למכורים לאלכוהול להיגמל, ה-FDA אישר רק תרופות בודדות לכך ולמרבה הצער נראה שהן לא מאוד יעילות. לאור הממצאים מהניסויים על בעלי החיים, ומשום שחומרים דמויי GLP-1 כבר אושרו לשימוש בבני אדם, אולי GLP-1 יכול לעזור לטפל במכורים לאלכוהול.
גם כשיש השערה, לא קל לגלות אם היא נכונה. כדי לבחון אותה דרוש בדרך כלל מחקר מעמיק שבו ישתתפו נבדקים רבים. אך במקרה הזה החוקרים השתמשו בקיצור דרך, ובמקום לגייס נבדקים פנו לאינטרנט. הם ניגשו לאתר "רדיט" (Reddit), שבו אנשים מרחבי העולם משתפים את מחשבותיהם וחוויותיהם במגוון נושאים. החוקרים סרקו את רדיט וחיפשו פוסטים שבהם אנשים מספרים איך השתמשו בתרופות שמפעילות את הקולטנים ל-GLP-1. בעזרת בינה מלאכותית הם מיינו את הפוסטים וסיווגו אותם לנושאים. באופן לא מפתיע, הם מצאו שרוב הפוסטים דנו בתופעות לוואי של התרופה ובירידה במשקל. בדיקה מעמיקה גילתה ש-962 אנשים העלו לרדיט 1,580 פוסטים שהיו קשורים גם לצריכת אלכוהול, ושכ-72 אחוזים מתוכם דנו בצריכה מופחתת של אלכוהול או בירידה בהיבטים שליליים אחרים שנובעים מצריכת אלכוהול. לפי הפוסטים, אולי תרופות מהסוג הזה יכולות לסייע לגמילה מאלכוהול.
לשתות פחות, בלי להתכוון
כדי לבחון את ההשערה, החוקרים ערכו ניסוי וגייסו אליו מהרשתות החברתיות 153 נבדקות ונבדקים בעלי עודף משקל בסביבות שנות הארבעים לחייהם, כ-90 אחוזים מהם נשים. הנבדקים חולקו לשלוש קבוצות: שתי קבוצות נטלו במשך שלושים יום לפחות תרופות שמפעילות קולטני GLP-1, וקבוצה שלישית לא נטלה אותן. כל הנבדקים הזדהו כצרכני אלכוהול. הם מילאו שאלונים שעסקו בהרגלי השתייה שלהם לפני ואחרי שהחלו לקחת את התרופות.
החוקרים בחנו את השאלונים וגילו שהנבדקים שנטלו את התרופות צרכו בממוצע פחות אלכוהול מקבוצת הביקורת, ופחות גם בהשוואה לצריכה הממוצעת שלהם-עצמם לפני שהחלו ליטול את התרופות. החוקרים זיהו גם שינויים במדדים נוספים, כמו ירידה בכמות המשקאות ששתו הנבדקים בכל פעם, וירידה בנטייה שלהם לשתיית בינג' – צריכה של למעלה מארבעה משקאות אצל נשים וחמישה אצל גברים ביום אחד.
המחקר מציג את הפוטנציאל שגלום בתרופות כמו אוזמפיק להפחתה בשתיית אלכוהול בקרב אנשים שמתקשים להיגמל ממנו. הגישה שנקטו החוקרים כדי להגיע למסקנתם מרתקת אף היא, ומעלה תהייה באשר למידע הרפואי שטמון בפורומים ונגיש לחוקרים. מעבר לבדיקה של השערות קיימות, ייתכן שבעתיד נוכל להשתמש במידע כזה כדי לחפש קשרים בין גורמים שלא ידענו שמשפיעים זה על זה. עד שיהיו מחקרים נוספים בתחום, אנחנו יכולים לחזור בינתיים לרדיט כדי לכתוב על זה פוסט.