מוגש מטעם האיגוד הקרדיולוגי בישראל בשיתוף חברת אסטרה זניקה
כ-100 אלף ישראלים סובלים מאי ספיקת לב - שני אחוזים מהאוכלוסייה הכללית ו-10 אחוזים מקרב אנשים מעל גיל 65. "אי ספיקת לב זו מחלה או אוסף של מספר תסמינים שנובעים מכך שהלב לא מתפקד בתור משאבה בגוף", מסביר פרופסור טל חסין, מנהל יחידת אי ספיקת לב בבית החולים שערי צדק.
"כשהלב נכשל בתפקידו להזרים את הדם, מתפתחים מספר תסמינים: קוצר נשימה, אי סבילות במאמץ, חולשה ועייפות, בצקות ונפיחות ברגליים ובבטן. התסמינים הללו יכולים לגרום לאשפוזים. הרבה אנשים טועים ולא מבדילים בין אי ספיקת לב להתקף לב, אך מדובר בשני מצבים שונים. אי ספיקת לב זו מחלה כרונית שבאה בגלים ויכולה להחמיר עם הזמן. התקף לב הוא מחלה חריפה הנגרמת מפגיעה באספקת הדם ללב. התקף לב עלול להוביל לאי ספיקת לב אם חלק מהלב נפגע בצורה בלתי הפיכה".
"קשה להחלים לגמרי מאי ספיקת לב, אבל אפשר לחיות חיים יפים וטובים במגבלות של המחלה"
מחלת אי ספיקת לב שכיחה יותר בקרב מבוגרים, אבל יכולה לתקוף בכל גיל. גיא ישראל, שנמצא בשנות ה-20 לחייו, מתמודד עם המחלה מאז שנולד. הוא סובל ממום בלב שהתגלה כשהיה תינוק. צלקת בחדר השמאלי שהביאה לשינוי במבנה הלב ופגמה ביכולת של הלב להתכווץ. "אני לא מסוגל למאמץ פיזי כמו אדם רגיל ומתעייף ומתנשף יותר מהר", הוא מספר, "זה בעיקר בא לידי ביטוי במאמצים של סיבולת לב ריאה. בבית הספר לא יכולתי לרוץ ולשחק כדורגל עם כולם וזה הציק. אני מרגיש שוני ביכולת הפיזית, אבל יחד עם זאת, מקפיד על פעילות ספורטיבית שכוללת הליכות ארוכות ואפילו ריצה קלה. כל עוד אני לא מגיע למצב של מאמץ פיזי, הטיפול התרופתי היום יומי עוזר לי לקיים שגרת יום רגילה ללא תסמינים בכלל".
גם ששון מינה, שנמצא בשנות ה-50 לחייו, סובל מאי ספיקת לב. הוא גילה על המחלה לפני כמה שנים כאשר הרגיש קשיי נשימה כשעלה במדרגות, נפיחות ברגליים ועייפות בשעות המוקדמות של היום. בדיקת אקו לב גילתה שחדר שמאל שלו מתפקד ב-25 אחוז בלבד. הוא אושפז, עבר הוצאת נוזלים ובזכות הטיפול התרופתי, חזר לעבוד ולתפקד. "אני עושה הכול, עובד ומרגיש חי. עם זאת, יש קשיים בעמידה ממושכת ובמאמץ פיזי, הליכות ארוכות גורמות לי להתנשף ובקיץ קצת יותר קשה לי כי החום גורם לקשיי נשימה. בנוסף, מצבי מחייב ביקורת אצל קרדיולוג ועוד ביקורים דו חודשיים אצל רופאת המשפחה שבודקת שהסימפטומים לא חוזרים, אך בסך הכול אני חי חיים מלאים".
"הטיפול שקיבלתי שיפר את המצב והעלה את ספיקת הלב ב-10 אחוזים", מוסיף מינה, "יש אנשים שלא מודעים לחשיבות הנושא, לא בודקים ולא מטפלים בבעיות ואז המצב מידרדר. יש לשים לב לסימנים, ללחץ הדם, לא להכביד על הלב, במיוחד בקבוצות הגיל שלנו".
מטופל נוסף שסובל מאי ספיקת לב הוא תומש גרטנר, ניצול שואה בשנות ה-80 לחייו. גרטנר עלה לישראל מהונגריה בשנת 2000, אחרי שכבר עבר שני התקפי לב וניתוח מעקפים שהורידו את אחוזי הספיקה ל-30. הטיפול באדם בגילו, שסובל גם מבעיות רפואיות נוספות, הוא מורכב. ב-2017, נזקק גרטנר לניתוח כריתה חלקית של הפרוסטטה, אבל מצבו לא אפשר זאת. הוא אושפז, עבר הוצאת נוזלים והשיל ממשקלו 15 ק"ג וקיבל טיפול תרופתי. המצב השתפר במהרה ואפשר לו גם לעבור את הניתוח. "הטיפול עוזר לו לתחזק איכות חיים ומצבו השתפר פלאים", מספרת בתו יהודית. "הוא חופשי יותר, הולך ביותר קלות ויכול לצאת מהבית לבד. אין לו כבר קוצר נשימה והוא חזר להיות אדם מתפקד. הוא מבקר במרפאת אי ספיקת לב וזה משמר את מצב. נכון שאי אפשר להחלים מאי ספיקת לב, אבל אפשר לחיות חיים יפים וטובים במגבלות של המחלה".
הטיפולים שמשפרים את איכות החיים של החולים
סיפוריהם האופטימיים של גיא, ששון ותומש הם רק חלק ממספר רב של חולים שנהנים בשנים האחרונות מחידושים טכנולוגיים רפואיים ותרופות פורצות דרך שעוזרים להם לשפר את איכות חייהם. "כדי לחיות באיכות חיים טובה עם אי ספיקת לב, חשוב לטפל מבעוד מועד בגורמי הסיכון – לחץ דם גבוה, הימנעות מעישון וקיום אורח חיים בריא", מדגיש פרופ' חסין. "אם נתקלתם בתסמינים, קריטי לזהות אותם בזמן, לא לחכות ולא למשוך. חולים שסחבו קוצר נשימה במשך שבועות או חודשים, התעלמו והגיעו לבית החולים במצב רפואי דחוף. אפשר לעצור את ההידרדרות בשלב מוקדם ולכן צריך לשים לב לתסמינים בזמן אמת".
"כמעט בכל בית חולים ובכל קהילה יש מרכזים שמתמחים בטיפול באי ספיקת לב", הוא מוסיף, "הטיפול דורש התמדה מצד המטפלים ומצד המטופלים כי מדובר בחולים שדורשים יותר תשומת לב מחולה ממוצע במרפאה. יש כיום מגוון די גדול של תרופות מצילות חיים שמי שמקבל אותן כמו שצריך במינונים הנכונים יוכל לחיות חיים טובים וארוכים יותר. המרכזים מספקים ייעוץ תזונתי, ייעוץ שיקום, פעילות גופנית ואורח חיים בריא. החולים בסך הכול נהנים מתשומת לב נכונה. אין ספק כי זו מחלה קשה, אבל יש טיפולים שעובדים ולכן חשוב לפנות לטיפול בזמן".
לרגל שבוע המודעות לאי ספיקת לב, האיגוד הקרדיולוגי יקיים בנושא שני מפגשים וירטואליים (בזום), שיכללו סדנת בישול בריא עם השף אבי ביטון וסדנה לפעילות גופנית בריאה. פרטים והרשמה דרך אתר האיגוד הקרדיולוגי או עמוד הפייסבוק 'האיגוד הקרדיולוגי בישראל'. המפגש הראשון יתקיים ביום שלישי, 11.5, בשעה 16:30.