סרטן הלבלב הוא מחלה קטלנית במיוחד. הוא "מתהדר" בטייטל הזה, בעיקר בשל כך שלא ניתן לגלות אותו עד לשלב מאוד מתקדם של המחלה. ברוב המקרים, ברגע הגילוי כבר לא נותר הרבה מה לעשות למען הצלת חייו של המטופל, לכן חוקרים רבים מחפשים את המענה לגילוי מוקדם יותר של המחלה.
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
"סרטן הלבלב הוא אחד הסוגים הקטלניים ביותר של סרטן. יש בעיה בגילוי הסרטן הזה, הוא מתפתח 10-15 שנה בגוף בלי לתת שום תסמינים", מסביר פרופ' רון אפלבוים, מנהל המערך האונקולוגי ברמב"ם הקריה הרפואית לבריאות, מומחה לסרטן הלבלב. "התסמינים מגיעים רק כאשר הגידול כבר ממש גדול. רק 10-15 אחוזים מהחולים שאנו מוצאים אצלם גידולים יכולים לעבור ניתוח".
מהם הסימפטומים?
"הסימפטומים של המחלה לא מאוד בולטים בתחילה", אומר פרופ' אפלבוים. "אך לרב מופיעים כאב בבטן או בגב, חולשה וירידה במשקל. לפעמים מיקום הגידול בראש הלבלב יכול גם לגרום לצהבת. במקרה כזה לעתים מדובר במזל, שיכול להיוביל לגילוי מוקדם יחסית של הגידול הסרטני ולאפשרות להסירו בניתוח".
אבל חדשות טובות בפתח. במחקר שפורסם השבוע במגזין מוביל לחקר הסרטן נמצא כי התגלו שלושה מרקרים שהשילוב ביניהם יכול להעיד על תחילת גידול סרטני בלבלב. המחקר ניתח דגימות שתן מ-488 משתתפים, 192 מהם היו חולי סרטן הלבלב, חלקם היו חולים במחלות כבד ו-87 משתתפים היו בריאים לחלוטין. מתוך אלפי החומרים שנמצאו בבדיקות השתן, שלושה חומרים חזרו על עצמם בקרב חולי סרטן הלבלב. לדעת החוקרים, שלושת המרקרים הללו יוכלו לזהות את המחלה בשלב מוקדם שלה ב-90 אחוז מהמקרים.
"זו מחלה קשה מאוד והיא בדרך כלל מתגלה בשלב מאוחר. לכן, רוב החולים המאובחנים לא מתאימים לניתוח ואז, ניתן אמנם להאריך את חייהם בעזרת כימותרפיה, אך לא ניתן לרפאם", אומר ד"ר רונן ברנר, מומחה באונקולוגיה, רופא בכיר מנהל תחום גידולי מערכת העיכול במרכז הרפואי וולפסון. "לסרטן הלבלב אין בדיקת סקר שתורמת לגילוי מוקדם. פה נתנו כיוון לכלי שאם הוא יצליח לעבור את הבדיקות הנוספות יהיה ניתן לגלות את סרטן הלבלב בשלב מוקדם ולהציל חולים. כך יהיה ניתן לנתח יותר אנשים".
מה שכן, הבדיקה עוד רחוקה מאוד משלב היישום שלה. "ממצאי המחקר אכן פורסמו בעיתון מכובד, אבל כל החכמה היא לעבור מעבודה מדעית טובה שנעשתה לבין היישום הפרקטי שלה", אומר פרופ' אפלבוים. "דיווחים על גילוי מוקדם של סרטן הלבלב בדם ובשתן יש כבר כמה שנים, העניין הוא שבכל העבודות האלה יש מספר נבדקים קטן, וחסרים מחקרים רחבי היקף, שאכן מוכיחים שהבדיקות האלה יוכלו לשפר את תוחלת החיים של החולים".
עוד ב-mako בריאות:
>> משהקים בלי הפסקה? כך תעצרו אותם אחת ולתמיד
>> מתי המציאו את הקונדום? ומה עשינו עד אז? ההיסטוריה המאויירת של אמצעי המניעה
>> התימנים צדקו: מה שיותר חריף גם יותר בריא
הקשר בין סרטן השד לסרטן הלבלב
הגילוי המאוחר של המחלה הוא לא הפקטור היחיד שמציב את סרטן הלבלב כמסוכן. גם הביולוגיה שלו מאוד אגרסיבית, היות והוא לא מגיב לטיפולים כימיים וביולוגיים. "הגידול של הלבלב - גם כשהוא מקומי - לא מגיב לטיפולים, אפילו אם מזהים אותו מוקדם", אומר פרופ' אפלבוים. "זו אחת הסיבות שיהיה קשה להוכיח שהטיפול החדש הוא גם מועיל. זה סרטן שמאוד קשה להיפטר ממנו – לרוב החולים הוא חוזר, מפני הוא בדרך כלל שולח גרורות. מתוך 10-15 אחוז שעוברים ניתוח, רק 20 אחוז חיים אחרי חמש שנים, ורק חלקם נרפאים".
ולגבי החולים שלא יכולים לעבור ניתוח, קיים טיפול שמטרתו להאריך את חייהם. "לשאר החולים נותנים טיפול כימי שאמנם לא מרפא, אבל מאריך את החיים", מוסיף ד"ר ברנר. "היום יש טיפולים כימיים שמאפשרים הארכת חיים טובה יותר. הם עדיין לא נכנסו לסל, וצריך להכניס אותם כי הם ממש תורמים להארכת החיים. והטיפול הזה גם מקל על הסימפטומים".
מהם סיכויי הריפוי לאחר הניתוח?
"הסטטיסטיקה של ריפוי מהמחלה היא מאוד עגומה, מדובר בערך ב-4 אחוזים מכלל החולים", אומר ד"ר ברנר, "אבל היום יש לנו טכניקות להארכת החיים של חצי מהחולים במשהו כמו חצי שנה-שנה - שזה אולי נשמע מעט, אבל מדובר בהתקדמות משמעותית מהמצב שהיה בעבר".
מי בסיכון?
יש כל מיני גורמים שקשורים לסרטן הלבלב כמו עישון, סוכרת, השמנת יתר, צריכת אלכוהול ותזונה מסוימת - כמו אכילת בשר אדום בעיקר. "הגורמים האלה כנראה קשורים לסיכון להופעת סרטן הלבלב", אומר פרופ' אפלבוים, "אך אין די בהם לבצע בדיקות מוקדמות, אלו גורמים כלליים מדי שיכולים להתאים לרוב האוכלוסייה. לכן, כשנרצה לבדוק אנשים בסיכון, נתמקד בעיקר שאנשים שיש להם סיפור משפחתי של סרטן הלבלב".
מלבד זאת, גם המוטציה הגנטית בגן ה-BRCA יכולה להעלות את הסיכוי לחלות במחלה. "יש המלצה לקבוצות בעלות סיכון גבוה לעשות בדיקות לזיהוי מוקדם. בעיקר אם ידוע על המוטציה במשפחה, או שהיו מקרים של סרטן השד והשחלות או הלבלב". מוסיף פרופ' אפלבוים.
"בישראל יש הרבה יותר BRCA מאשר בעולם משום שזה גן ששכיח אצל יהודים אשכנזים", מסביר ד"ר ברנר. "זה שכיח פי 10 אצלם מאשר באוכלוסייה הכללית. וחוץ מזה שהוא גורם סיכון לסרטן השד והשחלות הוא גם מהווה סיכון לסרטן הלבלב – אמנם הרבה פחות מסרטן השד והשחלות, אבל הוא עדיין מסוכן.
"הציבור צריך להיות מודע לכך שאם במשפחה אחת יש גם סרטן השד בגיל צעיר וגם סרטן הלבלב, זה יכול להיות קשור לקיום אותה מוטציה של BRCA שעוברת במשפחה. חשוב להכיר את הקשרים בין המחלות הללו. מחקר שאנו עורכים כעת עוסק בהגדלת היעילות של איתור גנים סרטניים משפחתיים".