יום הסרטן הבינלאומי שחל היום נועד להזכיר לכולנו כי חרף הקדמה והפיתוחים הטכנולוגים, וכן למרות עשרות ומאות המחקרים ומיליוני הדולרים המושקעים במציאת תרופות או חיסונים - מחלת הסרטן עדיין קטלנית ויש להקפיד ולהעלות את המודעות למחלה ושלל סוגיה.
על פי נתוני משרד הבריאות, בישראל מתגלים מדי שנה כ-30 אלף מקרים חדשים של המחלה, זאת לצד גידול בשיעור המחלימים.
עם גילויה המוקדם של מחלת הסרטן, היא בהחלט עשויה להפוך למחלה כרונית ולא קטלנית, כלומר, הרפואה המודרנית מאפשרת גילוי מוקדם של אחוז ניכר מסוגי הסרטן. לפיכך, התרחשותם בהחלט עלולה להצביע על רשלנות רפואית, ובוודאי שקיימת הצדקה לבחון את האירוע בעיניים מקצועיות. כך לדוגמה, סרטן צוואר הרחם הניתן לגילוי מוקדם באמצעות בדיקת פאפ אצל רופא הנשים, סרטן שד מפושט הניתן לגילוי בבדיקת ממוגרפיה בשלביו המוקדמים הטרום-סרטניים, וכן סוגים נוספים שבהם נורות אזהרה היו צריכות להידלק מוקדם ולהזהיר את האדם ובעיקר את הרופא הקורא ומפענח את הבדיקות. לצערנו, אלו אינם תמיד פני הדברים.
>> לייק בפייסבוק כבר עשיתם?
אילו המטופל היה נשלח בידי רופאו לבצע את בדיקת הסקר הגנטי, את הממוגרפיה את הביופסיה וכיוצ"ב, מקרים טרגיים רבים היו יכולים להימנע. לא זו בלבד, אלא ישנם מקרים חמורים אף יותר שבהם המטופלים ביצעו כל הבדיקות הנדרשות, אך הגורמים הרפואיים המקצועיים התעלמו מהן, או שלא נעשה פענוח נכון של התוצאות וההשלכות כאמור קשות מנשוא. בעוד המטופל נדרש ללכת לבצע בדיקות שאליהן קיבל הפניה מהרופא המלווה, הרי שבאחריות הסגל הרפואי המקצועי לעקוב אחר המטופלים, וכן לפענח ולטפל כשורה בתוצאות הבדיקות.
מקרי רשלנות רפואית אינם נדירים, אך המודעות והנכונות של חולים או בני משפחותיהם להתמודד עם הסוגיה המשפטית-רפואית-ביורוקרטית לעתים כלל אינה קיימת. דהיינו, אינם מודעים שמדובר ברשלנות רפואית, אינם יודעים כי עליהם להיוועץ בגורם מקצועי ואינם יודעים שייתכן וזכאים לפיצוי כספי על הנזק שנגרם להם.
יחד עם זאת, למרבה הצער, מקרי רשלנות רפואית הקשורים למחלת הסרטן אינם מופיעים רק בשלבי הגילוי המוקדם, דהיינו, אבחנה מאוחרת של המחלה, אלא גם לאחר גילויה. כעורך דין המייצג תובעים בתביעות רשלנות רפואית, אני נתקל במקרים כואבים וקורעי לב בהם ניתנה אבחנה שגויה, ניתן טיפול תרופתי מיותר אשר הסב נזק חמור יותר לחולה, ביצוע ניתוחים רשלניים ועוד אינספור אירועים שאנו מתמודדים עמם במציאות המשפטית והרפואית המורכבת בה אנו חיים.
עוד ב-mako בריאות:
>> זו כנראה תרופת הסבתא הכי הזויה - שבאמת עובדת
>> חלום: איך לאכול מהכול, לרזות ולשמור על המשקל
>> הסיבה המזעזעת שבגללה אסור לכם להחניק עיטוש
קריאת השכמה – נטילת האחריות בידי המטופל
על המטופל, עוד בראשית ההליך הרפואי בו התלונן על כאב או חש בתסמינים רפואיים כלשהם, לקחת את האחריות לידיו. לאנשים יש נטייה (טבעית) לתלות את יהבם ברופאים ולא לפקפק באבחנות הניתנות להם, לא כל שכן השפה והמונחים המקצועיים-רפואיים אינם מוכרים ומובנים לרובנו ואנו מקבלים את הדיאגנוזה מהרופא כעובדה מוגמרת שאין חולקים עליה. אך מה במקרה שהמטופל מרגיש כי מתעלמים ממנו או כי מצוקתו הרפואית אינו מטופלת כשורה? הכאבים נמשכים ואף מחמירים, והרי לא פעם המטופל נשלח לביתו עם תרופות להורדת חרדה, שעה שתאים סרטניים מתפתחים בגופו.
יתרה מזו, חובתו של כל מטופל, בעזרתם של בני משפחתו וקרוביו, לבדוק, לשאול, "להציק" ולהתייעץ בכל שלב ושלב בהליך הרפואי שהוא מוצא לנכון או מרגיש צורך. לדוגמא, קבלת חוות דעת רפואית נוספת, התעקשות על הפנייה לבדיקות נוספות, וכן פנייה לגורמי מקצוע נוספים, לרבות משפטיים, להבנת המצב ולדרכי סיוע.
ביום הסרטן הבינלאומי יש להקדיש משנה חשיבות גם להעלאת המודעות למקרי הרשלנות הרפואית שניתן למנעם ולא פחות חשוב, לעודד את המטופלים והחולים ליטול אחריות ולפעול בראש ובראשונה להחלמתם, אך גם לפיצוי, אם מגיע להם.
הכותב הוא עו"ד דוד פייל, שותף ומייסד פייל ושות' משרד עורכי דין העוסק בייצוג תובעים בתחומי רשלנות רפואית ונזקי גוף.