ד"ר גוגל המופלא יכול לספק לנו מידע עצום בקליק. אך מידע כזה עלול, במקרה הטוב, לא לשפר את מצבכם ובמקרה הפחות טוב - לגרום נזק בריאותי.
אם נתקלתם לאחרונה בהמלצות למניעת שבץ "המוכחות מדעית" כפי שמתחייב הכותב המזדהה כ"קרדיולוג ועוזר רפואי", כדאי שתיקחו אותן בערבון מוגבל. מאוד.
חוק החצי וחצי?
במקרה זה, מומלץ ללמוד את "החוק למשך דקה וחצי", שיכול "לחסוך
כשאתה מתעורר ללכת לשירותים, עליך תחילה: "לשכב במשך 30 שניות אחרי שאתה מתעורר", ואז "לשבת במיטה עוד 30 שניות", להוריד את הרגליים בשקט "לשבת על קצה המיטה. שב עוד 30 שניות ואז קם ללכת לשירותים.
בצעדים אלה, הסיכוי להימנע משבץ מוחי פתאומי גדול, ללא קשר לגיל...
אז נכון או לא נכון? ובכן, ד"ר יונתן קוגן, מומחה לקרדיולוגיה, מסביר כי טענה זו בהחלט אינה מדויקת: "באופן כללי, אני לא ממליץ לאנשים מבוגרים לקום מיד ממצב של שכיבה לעמידה, אולם אין קשר בין המלצה זו לבין הסיכון לשבץ. ככלל, בכל מצב של שינוי מנח גוף, עורקי הגוף צריכים 'להתאים' את זרימת הדם הנדרשת למוח, ולאדם מבוגר זה עשוי לקחת זמן רב יותר.
במילים אחרות: בעת שינוי מנח הגוף המהיר, כוח המשיכה למעשה 'מושך' את כלי הדם כלפי הגפיים התחתונות, וכתוצאה מכך מופחתת כמות הדם המגיעה למוח. באופן טבעי ונורמלי, כלי הדם יודעים לפצות על כך ולהזרים דם כנדרש, אך בגיל מבוגר המנגנון הזה עלול להשתבש וזמן הפיצוי מתארך, מה שעלול להוביל לאובדן הכרה ולנפילה. כמו כן, ישנן תרופות שעשויות להשפיע על הגוף באופן דומה, בייחוד כאלה המיועדות לטיפול ביתר לחץ דם.
מאחר שאובדן הכרה הוא מצב שבהחלט כדאי למנוע, אכן מומלץ לאנשים מבוגרים לקום למצב של ישיבה בהדרגה, כלומר - להניח את כפות הרגליים על הרצפה ורק אז להתרומם בנינוחות".
הסיכון לשבץ מוחי, לעומת זאת, מסביר ד"ר קוגן, נובע מכמה גורמים: רקע משפחתי, מחלות רקע כמו סוכרת עישון או תזונה לקויה. "שבץ נגרם כאשר מתרחשת חסימה בעורק המוביל דם למוח, הנוצרת משכבת פלאק טרשתי, או לחלופין מקריש דם החוסם אותו. כך או כך, סיכון זה אינו מושפע כאמור ממנח ישיבה כזה או אחר".
נוסף לכך, מסביר ד"ר קוגן, כי אמנם ייתכן ששתיית מים חיונית לבריאות הכללית, אך גם במקרה הזה אין כל קשר בין פעולה זו לבין שבץ: "שתיית מים אינה מסייעת למנוע שבץ וגם לא תורמת לאיזון לחץ הדם".
לגבי הטענה כי היא "מפעילה את האיברים הפנימיים", הד"ר תוהה למה התכוון כותב הדברים, שכן האיברים הפנימיים אמורים לפעול מעצמם וכשמדובר באנשים בריאים אין כל צורך בהפעלתם.
לגבי מדדי לחץ הדם שצוינו, הוא מסביר כי אינו מכיר המלצה כזאת, ובאופן כללי המדדים מותאמים לכל אחד בהתאם לגילו ולמצבו הגופני. המלצתו בעניין היא להתייעץ עם רופא.
עוד ב-mako בריאות:
>> מטריד: כך מומחים משערים שניראה עוד 20 שנה
>> התמונה שהצילה לאישה אחת את החיים
ומה הקשר לשתיית מים?
שתיית מים בזמן הנכון ממקסמת את היעילות של גוף האדם; כוס מים לאחר היקיצה מסייעת בהפעלת האיברים הפנימיים, כוס מים 30 דקות לפני הארוחות עוזרת לעיכול. כוס מים מול המקלחת עוזרת להוריד את לחץ הדם. כוס מים לפני השינה נמנע משבץ מוחי או מהתקף לב.
ומה לגבי הטענה ששתיית מים 30 דקות לפני הארוחה תסייע בעיכול? ובכן, צר לנו אך גם במקרה הזה לא מדובר בהמלצה רלוונטית, כפי שמסבירה רוני ברוך, דיאטנית גסטרו במכבי שירותי בריאות ובבית החולים איכילוב: "שתיית מים מסייעת להניע את מערכת העיכול בדיוק כפי שכל מזון אחר מסייע בכך. העיקרון פשוט: ברגע שנכנס מזון לקיבה היא עובדת. מעבר לכך, אין כל יתרון לשתיית נוזל כזה או אחר דווקא 30 דקות לפני הארוחה".
גם מוות מתוך שינה הוא תופעה מצערת שאינה קשורה כלל לטיפים שהוזכרו: "מוות המתרחש בזמן השינה נובע בדרך כלל מהפרעות קצב שקשורות לאוטם לב, או לחלופין מתסמונות שנובעות מפגם גנטי שבסופו של דבר גורמות להפרעת קצב ולמוות. ישנם חולים מסוימים הנמצאים בקבוצת סיכון לכך, כמו למשל אלה הסובלים ממחלת לב איסכמית".