מחלות אוטואימוניות הן נפוצות יותר ממה שאולי נדמה לכם. הן פוגעות ביותר מחמישה אחוזים מהאוכלוסייה, בעיקר נשים. "מערכת החיסון בנויה מאיברים ומתאים רבים והמידע על מה שקורה בגוף עובר מתא לתא. כשאנחנו בריאים תאי מערכת החיסון 'רגועים', עד שמגיע אות ומתריע שמשהו לא בסדר. האות יכול להתריע מפני חיידקים, פטריות ווירוסים, כמו וירוס הקורונה. האות גורם למערכת החיסונית לעבור למצב של כוננות גבוהה ולהתחיל לפעול במטרה להגן על הגוף - זה מצב נורמלי", מסביר פרופ' גלב סלובודין, מנהל היחידה הראומטולוגית בבית החולים בני ציון. "הבעיה מתעוררת כאשר המערכת החיסונית מקבלת אותות מוטעים ואז מתעוררת להגן על הגוף, אבל במקום להגן על הגוף היא יוצרת מחלות. למשל פסוריאזיס, קרוהן, קוליטיס כיבית ומחלות מפרקים, שמאופיינות בתגובה דלקתית מוגזמת של מערכת החיסון".
לרגל יום האימונולוגיה הבינלאומי, שמצוין בארץ ובעולם ב-29.4.21 ביקשנו לחקור מה מדליק את הדלקת?
בישראל חיים כיום כ-240,000 חולי פסוריאזיס, כ-140,000 חולים במחלות מפרקים דלקתיות וכ-46,000 חולים במחלות מעי דלקתיות (ממ"ד), מהם כ- 25,000 חולים בקרוהן וכ-21,000 חולים בקוליטיס כיבית.
מחלות אלה מאופיינות בדלקת והן אפילו חולקות "מסלולים דלקתיים" משותפים ותרופות ביולוגיות שמטפלות ביעילות בשלושתן. פסוריאזיס, למשל, היא לא מחלה של העור בלבד. בין 5-30% מהחולים מפתחים דלקת מפרקים פסוריאטית, שמופיעה ברוב המקרים אחרי הפסוריאזיס, אבל לפעמים לפני או ביחד עם הפסוריאזיס. אחד משני חולים במחלות מעי דלקתיות יסבול ממחלות נוספות מחוץ למערכת העיכול. מחלות דלקתיות נוספות יותר ששכיחות בחולי פסוריאזיס, בד"כ בדרגת חומרה קשה, הן קרוהן, המתבטאת בדלקת במערכת העיכול, התסמונת המטבולית (יתר לחץ דם, השמנה, נטייה לסוכרת) וגם מחלות לב וכלי דם, בגלל הדלקת בדפנות כלי הדם.
"דלקת היא מנגנון הגנה של הגוף שנועד לחסל פתוגן (גורם זר שחודר לגוף), אבל לפעמים הדלקת יוצאת מכלל שליטה וגורמת לנזק. דוגמא אקטואלית היא וירוס הקורונה, שחלק מהנזק הגדול שהוא גורם לריאות למשל, נובע מסערת ציטוקינים, ביטוי שמעיד על עירור חזק של מערכת החיסון. הדלקת היא זו שגורמת לנזק ברקמת הריאות", מוסיף ד"ר רוני ויסהוף, רופא בכיר, במכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי רמב"ם.
כשמערכת החיסון "מתבלבלת": הגורמים למחלות אוטואימוניות
"בפסוריאזיס למשל, מערכת החיסון 'מתבלבלת' ועובדת ביתר שאת", מסביר ד"ר חמאייסי זיאד, רופא בכיר במחלקת עור ומנהל יחידת הטיפול בלייזר במרכז הרפואי רמב"ם. "הנטייה לחלות בפסוריאזיס היא קודם כל נטייה גנטית; ל-30-70 אחוזים מהחולים בני משפחה נוספים שחולים במחלה. אם אחד ההורים חולה בפסוריאזיס הסיכון לילד חולה עומד על 16% ואם שני ההורים חולים, הסיכון עולה ל-50%. אבל ישנן גם סיבות נוספות העלולות לגרום להתפרצות המחלה, למשל: תרופות לטיפול ביתר לחץ דם (חוסמי בטא), זיהומים כמו זיהום בגרון מחיידק הסטרפטוקוקוס. סטרס ומצב נפשי ירוד שיכול להיגרם כתוצאה ממוות של אדם קרוב, פיטורין, גירושין, או תקופת בחינות. טראומות כמו: כוויות, פציעות ותאונות, בשילוב נטייה גנטית, עלולים להוביל להתפרצות של פסוריאזיס. המחלה מאופיינת בתהליך דלקתי, שמביא להתרבות תאים ולרבדים של פסוריאזיס על גבי העור".
"מחקרים מראים שעישון עלול להוות גורם סיכון הקשור להופעת מחלות מפרקים דלקתיות, או להאצת ולהחמרת מחלות מפרקים, כמו דלקת חוליות מקשחת ודלקת מפרקים שגרונתית. הסביבה החיידקית במעיים (המיקרוביום) מקבלת את צורתה הסופית בילדות: מחקרים מעידים, ששימוש נרחב באנטיביוטיקה בילדות עלול לגרום למחלות הקשורות למערכת החיסון. הנטייה לפתח מחלות אימוניות היא נטייה גנטית, שלא נסמכת על גן אחד, אלא על שילוב של גנים רבים ולכן אדם שמפתח מחלה אחת נמצא בסיכון לחלות במחלות נוספות, בשל נטייתו הגנטית", מוסיף פרופ' סלובודין. לדברי ד"ר ויסהוף, "עישון מעלה את הסיכון להופעת קרוהן, ולסיבוכים כמו אשפוזים וניתוחים. אצל מעשנים תופענה גם יותר התלקחויות, בהשוואה ללא מעשנים. יש קשר בין לחץ נפשי למחלה פעילה יותר ולהתלקחויות.
"מחלות אימוניות מאופיינות בתגובה לא תקינה של מערכת החיסון. מצד אחד מערכת החיסון נמצאת בערנות יתר ומעודדת דלקות, מצד שני, הגורמים במערכת החיסון, שאמורים לדכא את הדלקת, עובדים בחסר. ייתכן כי ישנו גם קשר בין מזון לסוגיו השונים לבין עירור של תגובה דלקתית, והלוואי והיינו יודעים איזה סוג של מזון יעורר אצל אדם מסוים את הדלקת", מסביר ד"ר ויסהוף. "גורמים קשורים נוספים הם חיידקים, וירוסים ופטריות שמצויים במעיים ויכולים לעורר אצל אנשים, עם נטייה גנטית מובנית, מחלת מעי דלקתית שלא היתה מתעוררת אצל אחר. גם גורמים סביבתיים, חשיפה לסוגי אנטיביוטיקה וזיהומים מהילדות נמצאו קשורים להיארעות של מחלת מעי דלקתית. כ-200 גנים נמצאו כקשורים להופעת מחלת מעי דלקתית אולם רק במיעוט מהחולים נמצא בני משפחה דרגה ראשונה עם מחלה. ככל הנראה הסיבות להתפרצות המחלות מורכבות משילוב של סביבה, גנטיקה ומערכת חיסון.
החולים החדשים
לפי ד"ר ויסהוף, "היסטורית, יהודים אשכנזים נמצאים בקבוצת סיכון לחלות בקרוהן, אבל בעשורים האחרונים, עלתה שכיחות מחלת קרוהן בישראל גם בקרב יוצאי אתיופיה ובאוכלוסייה הערבית. בעולם, בדרום מזרח אסיה קצב העלייה בהופעת מחלות מעי דלקתיות דרמטי. קשה לומר מה בדיוק גורם לעלייה זו; האם מדובר בחשיפה למזון מערבי, ההיגיינה שהשתפרה, או זיהומים בגיל צעיר וחשיפה לאוכלוסיית חיידקים שונה כשנוסעים ממקום למקום".
"הקשר לתזונה אינו חד משמעי ומוכח. אנחנו לא יודעים לומר אם מזון מסוים מביא להופעה, או אפילו להתלקחות של המחלה. בזמן התלקחות, מאכלים מסוימים עלולים לגרום לכאבי בטן, שלשולים וגזים. בין אילו למשל: מזונות שומניים, מטוגנים, ומזונות שמכילים סיבים רבים, כמו פירות וירקות טריים, או לחם מלא, שהם בריאים בד"כ, אולם בזמן שהמחלה פעילה מחריפים את התסמינים", מוסיף ד"ר ויסהוף.
עוד ב-mako בריאות:
>> נגמרה הקורונה והתחיל הצינון: למה כולם חולים?
>> מצחצחים שיניים אחרי הקפה של הבוקר? טעות
>> 10 כללי האכילה שיגרמו לכם להרגיש מעולה
מנגנונים משותפים ותרופות ביולוגיות משותפות
מחלות אימוניות כמו אלה המוזכרות בכתבה זו, חולקות מנגנונים משותפים וגם תרופות שעוזרות להתמודד איתן. "דלקת היא תופעה שהרבה גורמים שונים תורמים להופעתה, וכל גורם עושה זאת בדרכו. מתל אביב לחיפה אפשר לנסוע בדרכים שונות, בכביש 6, 2, 4. תרופות הביולוגיות חוסמת מסלול אחד והבעיה היא לבחון איזה מסלול הוא המשמעותי. בגלל המסלולים של הדלקת וחוכמתו של הגוף, חשוב שיהיו באמתחתנו הרבה תרופות ביולוגיות כדי שנוכל להתאים לכל חולה את התרופה המתאימה לו", מסביר פרופ' סלובודין.
"בגלל שהמסלולים הדלקתיים דומים ישנן תרופות ביולוגיות שיעילות גם כטיפול בפסוריאזיס וגם בקרוהן. מצד שני, ישנן תרופות לטיפול בקרוהן שעלולות לגרום לפסוריאזיס בצורה פרדוקסלית (סותרת את המצופה). מדובר בין היתר בתרופות מקבוצת נוגדי TNF. אם כי, חשוב לציין שבקרב אנשים אחרים אותה תרופה יכולה לגרום להטבה", מוסיף ד"ר ויסהוף. "בבואנו לבחור טיפול אנחנו מביאים בחשבון הרבה מאוד שיקולים, בהם: מחלות נוספות, גיל החולה, מאפייני המחלה, היכן ממוקמת במערכת העיכול, דרגת חומרתה ומידת הסיכון שלה לגרום לנזק עתידי במעיים. חשוב גם לשקול את הסיכון לפגיעה מחוץ למערכת העיכול, במפרקים, או בעור כמו גם את מידת החשיפה לתרופות קודמות, או תגובה לתרופות קודמות שיכולה לנבא כיצד יגיב המטופל לטיפול הבא. אחרי כל זה חשוב לזכור, שלא תמיד יש לנו דרך טובה לנבא תגובה לטיפול התרופתי. היכולת שלנו לנבא סיבוכים, מי יהיה המטופל שיפתח סיבוכים, ואיזה תרופה תתאים לאיזה חולה, נמצאת כיום בחזית המחקר".
"מידת ההיענות לטיפול תרופתי משפיעה על הדלקת בקרוהן ובקוליטיס כיבית", מסביר ד"ר ויסהוף. "כאשר מטופל שהיה מאוזן תחת טיפול תרופתי, ששומר עליו בהפוגה ומונע התלקחויות, מפסיק טיפול או משנה את המינון, הדלקת עשויה להתעורר. סיבה נוספת היא, שמשהו השתנה בפעילות המחלה אצלו ואותה תרופה שהתאימה בעבר אינה מתאימה עוד. ישנן גם תרופות שיכולות לגרום להחמרת הדלקת, למשל תרופות מקבוצת נוגדי הכאבים (NSAIDS) כגון אדוויל, נורופן ועוד".
"בדרגות קלות יותר של מחלות מעי דלקתיות, גם פורמולות מזון רפואי (כמו מודולן), יכולים להביא למצב של רגיעה מהמחלה (רמיסיה). אפשרות תזונתית נוספת היא דיאטת ה-Crohn's disease exclusion diet שנמצאת היום בחזית המחקר בישראל ובעולם. במסגרתה ניזונים מתפריט מאד ספציפי המגביל בעיקר מזונות שעלולים להחמיר את המצב הדלקתי. בין היתר נמנעים ממזונות שמכילים חומרים משמרים ומתחלבים, ממתיקים מלאכותיים, ועוד. במעקב הדוק אחר החולים, עם מחלה קלה עד בינונית, נמצא כי הדיאטה עשויה להביא להפוגה מהמחלה. הדיאטה פותחה בישראל ע"י פרופ' אריה לוין מבי"ח וולפסון, ונמצאת בהמשך מחקר במבוגרים ובילדים. באשר למנגנון הפעולה של הדיאטה, אחת האפשרויות היא שהיא משנה את הרכב החיידקים במעיים, ומביאה את אוכלוסיית החיידקים במעיים למצב שמעודד 'השתקה' של הדלקת", מספר ד"ר ויסהוף.
לטובת מניעת מחלות נוספות מספר ד"ר חמאייסי, כי הוא נוהג לשאול כל חולה פסוריאזיס האם הוא סובל מנפיחות במפרקים ומכאבים, במטרה לגלות מחלת מפרקים בשלב מוקדם. "לעיתים מחלות מפרקים מתבטאות בתחילה בדלקת גידים, ואם אנחנו מטפלים בהן, אפשר לנסות למנוע התפרצות של מחלת מפרקים".
איך ניתן למנוע החמרה של הדלקת?
- לא להפסיק טיפול על דעת עצמי.
- לא לשנות מינון ללא המלצת הרופא.
- להפסיק לעשן.
- לרדת במשקל.
- להתמיד בפעילות ספורטיבית.
- לגלות ערנות לתסמינים נוספים, כמו כאבי בטן או כאבי מפרקים.
- לקרוא, להבין ולדעת על המחלה שלי.
כחלק מאירועי יום האימונולגיה הבינלאומי יתקיים ביום רביעי 5/5, 20:30, וובינר לחולים בנושא: "מה מדליק את הדלקת". פרי שיתוף פעולה של אגודת הפסוריאזיס הישראלית, העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית בישראל ועמותת מפרקים צעירים. בפאנל המומחים ישתתפו: ד"ר עופר בן בסט, מנהל היחידה למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי ברזילי, דר אלינה לוזינסקי, מומחית לפסוריאזיס, מביה״ח תל השומר, ופרופ׳ שי קויתי, מנהל השירות הראומטולוגי במרכז הרפואי מאיר.