יום האישה הוא הזדמנות מצוינת להעצמה נשית, לפירגון הדדי ולתזכורת שנשים הן כוח משמעותי כמעט בכל תחום. הפעם, בחרנו לנצל את ההזדמנות כדי לדבר על מה שרובנו לא אוהבות לדבר – מחלות נשיות. מחלות כרוניות שתוקפות בעיקר נשים, על פי רוב בגיל צעיר. ברוב המקרים, עובר זמן רב עד שהחולות זוכות לאבחון מדויק שמאפשר להן לטפל במחלה.
שוחחנו עם ד"ר יובל קאופמן, מנהל המרכז הרב תחומי לטיפול באנדומטריוזיס במרכז רפואי כרמל שהסביר על אנדומטריוזיס; ועם פרופ' דפנה פארן, פנימאית וראומטולוגית בכירה, מנהלת אשפוז יום ראומטולוגי במכון הראומטולוגי במרכז הרפואי איכילוב ויו"ר האיגוד הישראלי לראומטולוגיה, שפרטה אודות דלקת מפרקים וזאבת.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
אנדומטריוזיס
מחלה גינקולוגית כרונית שפוגעת בעיקר בנשים בגיל הפוריות
"מקור השם הוא מהמילה 'אנדומטריום' שמשמעה - תאי רירית הרחם", מציין ד"ר קאופמן. "מדובר בתאים שמצפים את חלל הרחם ואמורים לקלוט הריון - בהנחה שקיים כזה. אם אין הריון, הם נפלטים החוצה עם המחזור החודשי".
ד"ר קאופמן מסביר כי אנדומטריוזיס מובילה להתפתחות תאים הדומים לתאי רירית הרחם, הנמצאים מחוץ לחלל הרחם באזורים שונים בגוף, בעיקר באגן ובבטן. בעקבות זאת נוצר תהליך דלקתי כרוני, אשר נובע מההפרשות של אותם תאים ושפעול של מערכת החיסון".
לדבריו, המחלה מושפעת מהורמונים שונים ובעיקר מאסטרוגן אשר מהווה זרז לפעילות התאים. "כתוצאה מהדלקת נוצרות הידבקויות בין איברים. לתאי אנדומטריוזיס יש יכולות מיוחדות והם מסוגלים אף לחדור לאיברים שונים בגוף, לרבות למערכות העיכול והשתן והעצבים. כמו כן, עלולות להיווצר ציסטות שחלתיות הנקראות אנדומטריומות".
שכיחות
אנדומטריוזיס מופיעה בקרב 8–10 אחוזים מהנשים בגיל הפוריות. השכיחות עולה בקרב נשים עם בעיית פוריות ומגיעה עד כ-70% בקרב נשים עם כאב אגני כרוני. לאשה בעלת קרובת משפחה מדרגה ראשונה הסובלת מהמחלה, קיים פי 7 סיכוי לפתח אנדומטריוזיס.
תסמינים
דימום חריג. הפרשות נרתיקיות חומות, דימום וסתי כבד, דימום בלתי סדיר.
תסמיני מערכת העיכול. שלשול, עצירות, שלשולים ועצירות לסירוגין, נפיחות בבטן, תחושת לחץ בפי הטבעת, בחילות או דימום רקטלי במחזור.
שלפוחית השתן. תכיפות במתן שתן, כאב בבטן התחתונה במהלך התרוקנות, תסמינים הדומים לדלקת שתן ללא הימצאות חיידקים בתרבית.
הפרעות בפוריות. קושי להרות לאחר הפסקה של שנה מאמצעי המניעה, כשכל יתר הסיבות האפשריות לאי פוריות נבדקו ונשללו.
תופעות אחרות. כאבים ודקירות ברגליים, עייפות כרונית, הפרעות נפשיות כגון חרדה ודיכאון.
כאבים. כאבי וסת חזקים, כאבים בקיום יחסי מין, כאב במתן שתן, כאב בהפרשת צואה, כאבים כרוניים באגן, כאב בגב התחתון או בחלל הבטן (עליונה או תחתונה).
השפעות רגשיות. לאנדומטריוזיס נלוות גם השפעות על הנפש שקשורות להתמודדות עם המחלה. נשים הסובלות מסימפטומים משמעותיים עלולות להתקשות לתפקד ביום יום בעבודה ובתחומים נוספים.
תהליך האבחון
האבחון הקליני של המחלה נעשה על פי רוב על ידי תשאול ובדיקה גניקולוגית בעקבות סימפטומים חריגים, הפרעות פוריות או ממצאים חריגים שהתגלו בבדיקות דימות של האגן. אבחון קליני אשר מבוצע על ידי מומחה לאנדומטריוזיס קובע בסבירות גבוהה אם המטופלת סובלת מהמחלה. הדרך היחידה לאבחון וודאי של המחלה היא על ידי בדיקת לפרוסקופיה שגם מאפשרת לטפל במחלה. מדובר בפעולה ניתוחית המתבצעת על ידי ניקוב פתחים קטנים בדופן הבטן, וביצוע ניתוח דרכם באמצעות ציוד אופטי ומכשירים נוספים. לפרוסקופיה מאפשרת אבחנה מדויקת על ידי הסתכלות ישירה בחלל הבטן והאגן וכן באמצעות ביופסיות מנגעים חשודים.
אפשרויות הטיפול
ד"ר קאופמן מציין כי הטיפול באנדומטריוזיס מבוסס בעיקרו על טיפול תרופתי וניתוחי. הוא מסביר כי ישנה חשיבות גם לטיפולים נלווים לרבות: תזונה, רפואה משלימה, פיזיותרפיה ועוד.
נשים עם אנדומטריוזיס מדווחת על שיפור בסימפטומים בתקופת הריון ולאחר הפסקה מוחלטת של המחזור החודשי (אל וסת/מנופאוזה). זאת בשל העובדה כי במהלך ההיריון רמות הפרוגסטרון בגוף הן גבוהות. פרוגסטרון הוא הורמון המייצר אפקט הפוך לאסטרוגן בכך שהוא מדכא את פעילות התאים. מתן פרוגסטרון על ידי גלולות, זריקות או התקן תורך רחמי הורמונלי יכולים לדכא את נגעי האנדומטריוזיס ועל ידי כך לשפר את הכאבים והסימפטומים הנלווים. עם זאת, הטיפול אינו מעלים את הנגעים, ולכן הוא עובד כל עוד ממשיכים בו, אך עם הפסקתו יחזרו בד"כ התסמינים.
במקרה שהקו הראשון לטיפול עם פרוגסטרון אינו מסייע לטפל בסימפטומים בצורה מספקת, ניתן לעבור לקו שני לטיפול התרופתי באמצעות שימו בתרופות ממשפחת ה-GnRH Agonists or Antagonists. אלה גורמות לדיכוי הורמונלי, ולכן בדרך כלל השימוש בתרופת מסוג זה הוא מוגבל.
בשנה האחרונה נכנסה לסל הבריאות תרופה חדשה ייעודית למחלה ממשפחת Antagonists GnRH אשר מסייעת להתמודדות עם תסמיני המחלה במקרים קשים.
ד"ר קאופמן מציין שתחום האנדומטריוזיס הוא אחד התחומים הנחקרים ביותר בעולם הגניקולוגיה. לדבריו, נעשים מאמצים רבים לפתח שיטות אבחון וטיפול חדשות. "נראה כי בשנים הקרובות ניתן יהיה לאבחן את המחלה באמצעים בלתי פולשניים כמו בדיקות דם ורוק, וכך למנוע עיכוב באבחנה שעשוי לקחת אף 8 – 9 שנים. כמו כן, טיפולים חדשים שאינם מבוססים על הורמונים יכולים לשפר את הסימפטומים ולתקוף את המחלה בצורות נוספות.
סביר להניח כי בעתיד הלא רחוק נוכל להציע למטופלות הסובלות מאנדומטריוזיס דרכי טיפול חדשות שיותאמו באופן אישי למטופלת וכך יאפשרו לה לקיים אורח חיים מיטבי", הוא מסביר. אגב, אחד התחומים הנחקרים לדבריו, הוא שימוש בצמח הקנאביס לטיפול בנגעי אנדומטריוזיס ובסימפטומים הנלווים.
זאבת (לופוס)
מחלה אוטואימונית דלקתית, שבה משתבש וויסות המערכת החיסונית
לדברי ד"ר פארן, מדובר במחלה רב מערכתית, כזו העלולה לפגוע במספר מערכות בגוף. בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, הלופוס היא מחלה שבמהלכה הגוף מייצר נוגדנים עצמיים העלולים לשקוע ברקמות שונות, ולהוביל לתהליך דלקתי מקומי. סיבת המחלה אינה ידועה אך כיום ידוע שהן מרכיבים גנטיים והן גורמים סביבתיים תורמים להתפרצותה.
עוד מציינת פרופ' פארן כי ההסתמנות עלולה להיות שונה מאד מחולה לחולה ומהלך המחלה מתאפיין בהתלקחויות ובהפוגות.
שכיחות
המחלה מופיעה בשכיחות של כ-1 ל-2,000 איש באוכלוסייה והיא שכיחה פי תשעה יותר אצל נשים בנות 15 – 40.
תסמינים
במקרים של מחלה קלה יחסית, מעורבות המחלה מוגבלת לעור ו/או למפרקים. אולם במקרים מורכבים יותר תיתכן פגיעה אפשרית בכליות, בקרום הלב, בקרום הריאות ועוד. כשליש מהחולים מפתחים קרישת יתר של הדם על רקע אוטואימוני.
תהליך האבחון
האבחנה נעשית על בסיס מכלול של תסמינים, ממצאי בדיקה גופנית וממצאי מעבדה. התסמינים השונים עלולים להופיע רק במהלך המעקב, כך שלעיתים ניתן לקבוע אבחנה חד משמעית רק לאחר מעקב של שבועות, חודשים ולעיתים רחוקות אף שנים. לרוב, כדי להגיע לאבחנה נדרשת עזרה של ראומטולוג, ולעיתים מתקבלות החלטות טיפוליות על סמך אבחנת עבודה, בהעדר כל התסמינים וממצאי המעבדה.
אפשרויות הטיפול
באופן כללי, מטרת הטיפול היא למנוע ולטפל בהתלקחויות העלולות להתבטא בתהליך דלקתי במערכות שונות ולהוביל לנזק ברקמה או במערכת בה יש דלקת. כיום ישנם טיפולים טובים המאפשרים להשיג הפוגה בפעילות המחלה, מה שמאפשר לחולה לנהל אורח חיים עשיר ומלא.
עבור כל המטופלים עם זאבת מומלץ טיפול קבוע בתרופה נוגדת מלריה המייצבת את השיבוש במערכת החיסון ועשויה למנוע התלקחויות של המחלה. טיפול זה מומלץ גם עבור נשים הסובלות מלופוס במהלך ההיריון.
כאשר ישנה מעורבות דלקתית של מערכות מעבר לעור ולמפרקים, לעיתים יומלץ על טיפול בסטרואידים. כאשר לא ניתן להיגמל מסטרואידים או להסתפק בטיפול זה עקב מחלה פעילה, נדרשת תוספת של טיפול מדכא חיסון הנבחר בהתאם למערכת המעורבת, במטרה להשיג הפוגה ולאפשר גמילה מסטרואידים.
בנוסף, נדרש מעקב ראומטולוגי סדיר. תדירות המעקב תלויה בפעילות המחלה וחומרתה. גם בעת הפוגה חשוב להקפיד על מעקב לפחות אחת לחצי שנה.
כמו כן, יש להימנע מנטילת גלולות המכילות אסטרוגן העלולות לגרום להתלקחות המחלה, יש להימנע מחשיפה לשמש וחשוב להשתמש בקרם הגנה עם מקדם הגנה של SPF-50, היות שחשיפה לשמש עלולה לגרום להתלקחות המחלה הכללית ולא רק של המחלה העורית.
פרופ' פארן מציינת כי מרבית המטופלות עם לופוס יכולות להרות ולהקים משפחה, אך מכיוון שהמחלה עלולה להתלקח בהריון, נדרש ייעוץ טרום הריוני לצורך התאמת הטיפול התרופתי המותר בהריון, וכן על מנת לתכנן הריון בעת הפוגה בפעילות המחלה למשך לפחות חצי שנה. במהלך ההיריון נדרש מעקב קפדני ע״י ראומטולוג ורופא הריון בסיכון.
דלקת מפרקים שגרונית - Rheumatoid arthritis
מחלה אוטואימונית דלקתית כרונית
שכיחות
המחלה פוגעת בערך באחוז אחד מהאוכלוסייה. שיא התפרצות המחלה היא בין גיל 30 - 50, והיא שכיחה פי שלושה בנשים.
תסמינים
הפגיעה העיקרית היא אמנם במפרקים, אך לדברי פרופ׳ פארן יתכנו גם תסמינים חוץ מפרקיים.
דלקת זו שכיחה ביותר במפרקי כפות הידיים וכפות הרגליים, אך תיתכן מעורבות גם של מפרקים גדולים. המפרקים המודלקים הם לרוב תפוחים וחמים למגע. כאבי המפרקים נוטים להיות קשים ביותר בעת מנוחה ומוטבים בעת פעילות. בשעות הבוקר תיתכן נוקשות מפרקים למשך שעה או יותר, ובעת מחלה פעילה כאבי המפרקים עלולים להעיר מהשינה.
אבחון
בדיקות מעבדה המסייעות באבחון המחלה כוללות בדיקה בשם Rheumatoid factor ונוגדן עצמי בשם anti CCP.
אפשרויות הטיפול
פרופ׳ פארן מבהירה, כי ללא טיפול התהליך הדלקתי עלול להוביל להרס המבנה המפרקי ולפגיעה בגידים. ההרס המפרקי מוביל לדפורמציות אופייניות ולהגבלה תפקודית בולטת בפעולות יום יום. מטרת הטיפול היא לדכא את פעילות המחלה לטווח הארוך במטרה למנוע נזק למבנה המפרקים, תוך שליטה בתהליך הדלקתי חלה גם הקלה בכאב.
כיום ישנן תרופות אנטי-דלקתיות לא סטרואידליות או כאלה המבוססות על סטרואידים, המאפשרות להפחית את הדלקת ולהקל על הכאב אך תרופות אלה כרוכות בתופעות לוואי ואינן יעילות במניעת נזק למבנה המפרק.
מבין התרופות עומדות לרשות המטופל מספר תרופות בקו ראשון העשויות להוביל להפוגה בפעילות המחלה ולמנוע נזק מבני. במקרה שתרופות אלה אינן משיגות הפוגה, יומלץ על תרופות קו שני באמצעות תרופות ביולוגיות הפועלות במספר מנגנונים.
במרבית המקרים מושגת הפוגה תחת טיפולים אלה, המאפשרת אורח חיים מלא ובריא תוך מניעת נזק מבני למפרקים.
"לנשים בגיל הפוריות מומלץ לתכנן את ההיריון ולהתאים את הטיפול התרופתי לתרופות המותרות בהריון. חשוב לציין שהמחלה לעיתים פחות פעילה בעת ההיריון אך עלולה להתלקח אחרי לידה", מוסיפה פרופ' פארן.
אם אובחנת עם אחת מהמחלות שצוינו, חשוב שתדעי שישנן עמותות שיכולות לסייע:
- עמותת "אנדומטריוזיס ישראל": בשנה האחרונה, פעלה העמותה להכרה באנדומטריאוזיס כמחלה כרונית, להכללת תרופה חדשה למחלה בסל התרופות, להקמת שדולה בכנסת לבריאות האישה, לשינוי נהלי מימון לשימור פוריות החולות ואף להקמת מאגר הידע הגדול בישראל על המחלה.
- עמותת מפרקים צעירים: העמותה תומכת במתמודדים עם מחלות ראומטיות, אוטואימוניות ואינפלמטוריות, לרבות מחלות נדירות בתחום זה. חברי העמותה הם הורים לילדים מגיל ינקות, ילדים, נוער, בוגרים ומבוגרים.