הכבד הוא אחד מהאיברים החיוניים ביותר בגוף האדם, ומשקלו נע בין 1.2-1.5 ק"ג. לכבד ישנם כ-500 תפקידים חיוניים, ביניהם הפרשת מלחי מרה ההכרחיים לתהליכי ספיגה ועיכול של שומנים, ייצור חלבונים חיוניים לתפקודם של תאים ולתפקוד פיזיולוגי של הגוף, פירוק של רעלנים שונים ותרופות, שמירה על איזון משק הסוכר בדם, יצירת כולסטרול ושומני הדם, אחסון חומרים כגון סוכרים מורכבים ושומנים ואף ויטמינים, תפקיד חיסוני להשראת סבילות חיסונית ועוד הרבה אחרים. פגיעה משמעותית בכבד יכולה לשבש את תפקודו, דבר אשר עשוי לפגוע בתהליכים אלו, ובמקרי קיצון אף להוביל לסכנת חיים.
הגורמים העיקריים לנזק כרוני לכבד הם נגיפי הכבד (הפטיטיס מסוג A, B, D, E), מחלת הכבד השומני (נובעת מעודף משקל, סוכרת ועודף שומנים בדם), צריכת אלכוהול גבוהה, תרופות כגון פרוקור, משככי כאבים ועוד ומחלות מטבליות (גנטיות) ואוטואימוניות.
מחלות כבד הן לרוב א-תסמיניות. במקרים שיש תסמינים, אלו יתבטאו בצהבת, נטייה לגרד מוגבר, שינוי בצבע היציאות, או לחילופין בתסמינים לא ספציפיים של חולשה, עייפות או כאב בטן עמום. במקרים רבים עולה החשד למחלת כבד באופן אקראי - כאשר מתגלים תפקודי כבד מוגברים בבדיקות דם שבוצעו מסיבות אחרות לגמרי. במידה שמדובר בעלייה משמעותית או ממושכת באנזימי הכבד, יש לוודא כי לא מדובר במחלת כבד כרונית. 
מחלת הכבד PBC - דלקת ראשונית של צינוריות המרה
מחלה זו היא חלק מסדרת מחלות שבהן הגוף יוצר תגובה חיסונית כנגד עצמו, כנגד מרכיבי התא בגופנו עקב טעות זיהוי עצמי של המערכת החיסונית. תגובה חיסונית זו בחלקה תאית, ובחלקה נוגדנים. נוגדנים כאלה נגד מרכיבי התא, הנקראים "נוגדנים עצמיים", אחראים להופעת התהליך הדלקתי, שהוא מרכיב בולט במרבית מחלות הכבד. מחלת ה-PBC נקראת דלקת ראשונית של צינוריות המרה (Primary Biliary Cholangitis). זוהי מחלה אוטואימונית המאופיינת על ידי נזק לצינוריות המרה הקטנים בכבד והצטברות של חומצות מרה "רעילות לכבד". פגיעה זו, אם לא מטופלת לאורך שנים, גורמת לנזק ברקמות הכבד, התפתחות של צלקות ושחמת הכבד, מה שעלול להתקדם לכשל בתפקוד הכבד וצורך בהשתלת כבד. תסמיני המחלה כוללים עייפות, גרד ואי נוחות בבטן הימנית העליונה. אך ברוב המקרים, המחלה היא א-תסמינית. כמו כן, המחלה מאובחנת על ידי בדיקות דם שגרתיות שבהן רואים עלייה ברמה של אנזימי הכבד (כוליסטטים, פוספטאזה בסיסית וגם GGT).
נוסף לכך, 90 אחוז מכלל החולים הן נשים בנות 60-40. מבחינה טיפולית קיימה תרופה מאמצע שנות ה-90, "אורסוליט" (או "אורסופאלק") המעכבת את התקדמות המחלה לכיוון שחמת. נמצא כי אם המחלה מתגלה מוקדם, והטיפול ניתן לאורך כל החיים אז המחלה איננה מתקדמת ואף משתפרת. עם זאת, חלק מהמטופלים (25-40 אחוז) מגיבים רק באופן חלקי לתרופה זו. כמו כן, חלק מהמטופלים בתרופה לא יכולים להמשיך ליטול אותה בעקבות תופעות לוואי קשות.
לאחרונה, פותחה תרופה חדשה, "אוקליבה", המתאימה לחולים שאינם מגיבים לטיפול הקיים או מגיבים חלקית או אשר סובלים מתופעות לוואי קשות. התרופה משפרת את הדלקת שנוצרה, את זרימת המרה בכבד ומדכאת את ייצור חומצות המרה "הרעילות" לכבד.
כבד שומני
כבד שומני היא תופעה רפואית שכיחה ביותר בקרב שליש מאוכלוסיית המבוגרים ועד 20 אחוז מהילדים. היא לרוב תולדה של אורח חיים לא בריא מבחינת הרגלי פעילות גופנית וגם הרגלי אוכל ושתייה (כמותית ואיכותית). המחלה מלווה לרוב גם ברמות גבוהות של שומנים בדם, סוכרת ותסמינים מטבולים אחרים. התופעה מתבטאת בהסננה ואחסון של שומן אל תוך תאי הכבד. כאשר הסננה שומנית תופסת 5-10 אחוז מתאי הכבד ומעלה, מתגייסת תגובה דלקתית וצלקתית כנגדם. המחלה לרוב א-תסמינית, אך יכולה להתבטא בחולשה, עייפות, אי נוחות בבטן הימנית העליונה וכאב.
כבד שומני שכיח בקרב אנשים בעלי עודף משקל וחולי סוכרת בשכיחות של פי 3- 4 לעומת אנשים בעלי משקל תקין ללא סוכרת. עם זאת, כבד שומני עלול להתפתח גם אצל אנשים שאינם מאופיינים בגורמי הסיכון. לעתים כבד שומני מתפתח בקרב אנשים בעלי משקל תקין אך בעלי מבנה גוף המאופיין בהשמנה בטנית (כרס) או באנשים שעלו לאחרונה מספר קילוגרמים במשקלם, אפילו 3-4 ק"ג. כבד שומני מסיבות אחרות ניתן למצוא אצל אנשים אשר מגזימים בשתיית אלכוהול (מעל 30 גרם לגברים, מעל 20 גרם בנשים ביום). מטופלים הנוטלים תרופות מסוימות כמו סטרואידים או פרוקור, או טאמוקסיפין עשויים לפתח כבד שומני. כמו כן ניתן להבחין באחוזי שומן גבוהים בבדיקות הנעשות לרקמות הנלקחות מהכבד.
לכבד שומני עדיין אין טיפול תרופתי מאושר ועיקר הטיפול נשען על תיקון תרופתי לגורמי הסיכון יחד עם תיקון של אורח חיים והרגלים, הכולל ירידה במשקל, הקפדה על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית. טיפול תרופתי ייעודי ייחודי לכבד שומני חולה נמצא כיום בפיתוח ואנו צפויים לראות תרופות בעתיד הקרוב.
>> הסודות של האנשים החזקים בישראל
>> "זה הטיפ הכי טוב שלי לחיי מין מושלמים"
>> ירוקה או צהובה? כך תבחרו בבננה הטובה ביותר
הפטיטיס
בשנים האחרונות נגיף הפטיטיס C עלה רבות לכותרות. בישראל ישנם למעלה מ-100,000 נשאים של הנגיף אבל רק 25 אחוז מודעים לנוכחותו. ההערכה בעולם הינה פי אלף מהקיים בארץ. השכיחות עולה בקרב יוצאי מזרח אירופה, מקבלי עירויי דם לפני שנת 1992 ומשתמשי מחטים ללא פיקוח. זו מחלה שעשויה להתקדם למצב של שחמת של הכבד עם כשל בתפקוד הכבד, ואף להתפתח לידי סרטן ראשוני של הכבד. מחלה מתקדמת מסכנת חיים ועשויה להגיע לצורך טיפולי עם השתלת כבד.
דלקת נגיפית כרונית מסוג C לרוב א-תסמינית. אך לעתים מאופיינת בחולשה ועייפות, כאבי שרירים ופרקים או עצמות ועוד. כמו כן, עד שנת 2013 הטיפולים התאימו רק למחצית החולים והניבו תוצאות עד 70 אחוז. בשנים האחרונות נכנסו לשוק תרופות חדשות שפותחו בצורה חכמה, עם השפעה אנטי ויראליות שמביאות בזמן קצר לריפוי מלא מהמחלה ביותר מ-90 אחוז במטופלים, כמעט ללא תופעות לוואי ומתאימות לכלל סוגי החולים. טיפולים אלו הינם זמינים בסל הבריאות בארץ לכלל חולי היפטיטיס C.
פרופ' ריפעת ספדי הוא מנהל היחידה למחלות כבד בבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם