לאכול, לדבר, ללעוס, לבלוע ולהביע מימיקות שונות בפנים: על כל אלו אחראית, בין היתר, הלסת שלנו, וכשהיא כאובה, מדובר באחד המצבים המתסכלים והמציקים שיש. פתאום כל תנועה הכי יומיומית וטריוויאלית הופכת להיות מחושבת יתר על המידה ומהונדסת. מה הסיבות לכאבי לסת ומה ניתן לעשות כדי להקל את הכאב? הנה כמה דברים שחשוב לדעת.
אתם חורקים שיניים
סיבה ראשונה ומתבקשת היא שאתם בלחץ. "כשאנשים נמצאים במתח או סובלים מחרדה, הם עלולים לפתח הרגלים פרה-פונקציונליים", אומר רוברט ס' גליקמן, פרופסור לכירורגיית פה ולסת במכללת NYU לרפואת שיניים. "זה בעצם אומר שהם משתמשים בפה או בשיניים בדרכים שהן מעבר לתפקודים המיועדים שלהן כמו למשל לעיסת אוכל". חריקת שיניים, המכונה גם ברוקסיזם.
מדובר למעשה בפעולה בלתי רצונית שמתרחשת לרוב בלילה וגורמת לתזוזה של הלסת התחתונה, מה שעלול להשאיר אתכם בכאבים חזקים, לא רק בכאבי לסתות אלא לפעמים גם כאבי ראש וכאבי אוזניים. הרופאים לא לגמרי בטוחים מה גורם לברוקסיזם, אך לחץ הוא גורם סיכון מרכזי, כמו גם נטילת תרופות נוגדי דיכאון.
כאמור, אתם לא בהכרח יודעים שאתם חורקים שיניים בלילה ולכן אם יש בכם חשד שזה אכן קורה, פנו לרופא. הוא עשוי לרשום עבורכם סד לילה, המשמש שכבת מגן בין השיניים העליונות והתחתונות כדי לעזור להקל את המתח הקשור לחריקה.
>> 5 דרכים להפסיק לחרוק שיניים
יש לכם הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה (TMJ)
חשים בקושי בפתיחת הפה? מרגישים שהלסת "נעולה" או קפיצית בעת פתיחת וסגירת הפה? מוגבלים בתנועת הלסת התחתונה? משמיעים "קליקים" כשאתם פותחים את הפה בזמן פיהוק או לעיסה? ייתכן שאתם סובלים מהתופעה. לפי מחקרים שונים, מדובר בהפרעה ששכיחה יותר אצל נשים מאצל גברים ביחס של כ-1:6.
למרבה המזל, הכאב בדרך כלל זמני או לפחות לא מחמיר, על פי המכון הלאומי לחקר השיניים. מה שיכול להקל הוא בעיקר שינויים באורח החיים. כמו למשל: אם אתם לועסי מסטיק סדרתיים, כדאי להימנע מההרגל הזה. אותו דבר לגבי לעיסת נתחי אוכל גדולים שקשים ללעיסה, כל פעולה שמפעילה את הלסת יתר על המידה ובעקביות. כאמור לחץ הוא פקטור מכריע בחריקות ולעיסות ולכן ניתן לתרגל גם טכניקות הרפייה, מדיטציה ונשימות למי שמחובר לרעיון. אבל אם אלה לא עובדים, פנו לרופא השיניים. הוא עשוי לדבר על התערבויות נוספות כגון תרופות, פיזיותרפיה, זריקות או במקרים חמורים גם ניתוחים.
אתם לא לועסים נכון
לעיסה נראית כמו הפעולה הכי טריוויאלית ואיך ניתן לטעות בה? ובכן, לעיסה טובה נחשבת כזאת כאשר כל השיניים, העליונות והתחתונות, מסודרות זו עם זו. לעיסה "לא טובה" היא כזו שבה השיניים, מסיבות מגוונות, אינן נפגשות. זה גם עלול לקרות כתוצאה מחוסר איזון במפרקי הלסתות ואז נוצר מצב של לעיסה חד צדדית, רק בצד אחד של הפה. בשני המקרים, הלסת למעשה לא מתפקדת כראוי וזה הגורם לכאבים בשרירי הפה והמפרקים, אומר ד"ר גליקמן.
הדרכים לטיפול טמונות בטיפול שיניים שישיב את מפרקי הלסת למקומם, טיפול שיניים באמצעות מכשירים אורתודנטיים ותרגילי לעיסה. במקרים קיצוניים ייתכן שיהיה צורך גם בניתוח.
חלל הפה לא מטופל כשורה
רובד (פלאק) הוא הצטברות של חיידקים ידידותיים לגוף שנמצאים בחלל הפה באופן קבוע ואינם מזיקים. עם זאת, כשאנו אוכלים ושותים, אותם חיידקים מצטופפים על השן ומפרישים חומר מסוים שגורם להם להיצמד לשן עוד יותר. וכשהחיידקים פוגשים באוכל ממותק ומסוכר, החגיגה מתחילה שכן פחמימות וסוכרים מייצרים תוצרי לוואי חומציים שמסוגלים להמס את חומר השן ולגרום לדלקת חניכיים, מחלת חניכיים ואובדן שיניים. זה לוקח זמן, אבל אם לא תדאגו לצחצח באופן סדיר, הפלאק עלול לפרק את האמייל המצפה את השיניים. ובום, תתחילו לחוש באי נוחות ובכאבים סביב הלסת.
מה עושים? צחצחו לפחות פעמיים ביום במשך 4-5 דקות, השתמשו בחוט דנטלי, הגבילו צריכה של מאכלים עתירי סוכר ובקרו אצל השיננית.
עוד ב-mako בריאות:
>> זה הגורם הכי משמעותי להתפשטות המגפה
>> סובלים מנשירת שיער לאחרונה? אתם לא לבד
>> תוסיפו את זה לחביתה - ותתחילו לרדת במשקל
גדלה לכם שן בינה עם אישיות
שיני בינה, הידועות גם כ"הטוחנת השלישית", הן אלו שצומחות אחרונות ומתפתחות סביב סוף שנות העשרה ובתחילת שנות העשרים ולכן הן קרויות כך: בשל העובדה שהן בוקעות עם התבגרותנו, והדעה הרווחת היא שהן מביאות איתן גם בינה ושכל ישר. אך בפועל שיני בינה עלולות להביא איתן גם לא מעט צרות. לרוב בוקעות שתי שיניים למעלה ושתיים למטה. אם אין להן מספיק מקום בלסת, הן עלולות לשבש את מבנה השיניים שלנו, לגרום לכאבים בלסת ולנפיחות בחניכיים.
מה עושים? במקרה של דלקת חניכיים, נהוג לתת אנטיביוטיקה. אם כי במקרה של שיניים כלואות, יש לבצע עקירה אצל מומחה לכירורגיית פה ולסת שכן ההליך העדין הזה חייב להיעשות בדיוק כדי לא לגרום לשבר בלסת.