הגישה האימונותראפית לטיפול בסרטן, שמבוססת על מערכת החיסון, רושמת ציון דרך נוסף בדרך לביסוסה. ניסוי קליני שנערך בחולי סרטן דם מסוג לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL) העלה ממצאים יוצאי דופן: נסיגה והיעלמות של כל הסימפטומים של המחלה בקרב 94% מהמשתתפים בניסוי. על ממצאי המחקר דיווח ה"גרדיאן" הבריטי לאחר שהוצגו על ידי חוקרים אמריקאים בכנס השנתי של האגודה האמריקאית לקידום המדע. לדברי מקורות בתחום, בחודשים הקרובים צפויים להתקיים ניסויים קליניים בשיטה גם בשני מרכזים רפואיים לפחות בישראל.
לפי הדיווח ב"גרדיאן", בניסוי השתתפו 35 חולי ALL שטופלו באמצעות תאי דם לבנים (תאי T) שהונדסו גנטית. תאי המערכת החיסונית, שנשאבו מהחולים עצמם והוזרקו להם מחדש לאחר שהונדסו כך שיוכלו לאתר ולתקוף תאים סרטניים, הביאו לשיפור מרשים במצבם של רוב המשתתפים, מהם עשרות שנמצאו במצב מתקדם של המחלה ושהיו צפויים לשרוד למשך חודשים ספורים בלבד.
"אם להיות כנים, שיעורי תגובה כאלה לטיפול הם חסרי תקדים ברפואה כאשר מדובר בחולים בשלבים מתקדמים כל כך", הצהיר מוביל המחקר, ד"ר סטנלי רידל ממרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן במדינת וושינגטון. המאמר המדעי שיתאר את הניסוי בחולי ה־ALL טרם פורסם בכתב עת מדעי, ולפי הדיווח הוא מצוי כעת בשלבי ביקורת העמיתים לקראת פרסומו.
הצוות בראשות רידל דיווח על טיפול זהה שניתן בניסוי גם ל–40 חולי לימפומה שאינה הודג'קין (NHL) והוביל גם הוא לתוצאות מרשימות, אם כי פחות מאשר בחולי ה-ALL — הוא הביא להפוגה במחלה אצל מחצית מהמשתתפים ולהפחתת הסימפטומים בקרב 80% מהם. "ישנן סיבות להיות אופטימי וסיבות להיות פסימי", אמר רידל. "אלה חולים שכל הטיפולים בהם כשלו. בעבור רוב החולים בניסוי שלנו צפי תוחלת החיים הוא בין חודשיים לחמישה חודשים". חוקרת אחרת מצוות המחקר, קאירה בוניני, טענה כי לא נחשפה לשיעורי הפוגה כה גבוהים זה יותר מ–15 שנה והוסיפה: "זו באמת מהפכה".
הטיפול בתאי T מבוסס על נוכחותו של חלבון בשם CD19 בחלק מהתאים שמאפיינים מחלות דם (המטולוגיות). בעת הטיפול מתוכנתים תאי ה־T "לצוד" תאים סרטניים באמצעות זיהוי החלבון. "הנדסת התאים מעניקה להם כלי שיכול לזהות תאי לוקמיה על ידי זיהוי CD19, חלבון שהוא למעשה קולטן שנוכח באופן מוגבר מאוד בתאים של סרטני דם מסוגים שונים", אומר פרופ' סיריל כהן, ראש המעבדה לאימונולוגיה של הסרטן ואימונותראפיה באוניברסיטת בר־אילן.
לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL) היא הסרטן הנפוץ ביותר המאובחן בקרב ילדים, אם כי היא מופיעה גם אצל מבוגרים. מדובר במחלת סרטן שבה מח העצם מייצר יותר מדי תאי דם לבנים (לימפוציטים) שאינם תקינים. לרוב המחלה מחמירה במהירות ללא טיפול ועלולה להפוך קטלנית בתוך חודשים, ולכן נודעת חשיבות עליונה לתחילת הטיפול בחולים מיד עם אבחונם. באוגוסט 2014 העניק מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) סיווג "פורץ דרך" (breakthrough therapy) לטיפול המיועד לילדים ולמבוגרים הסובלים מלוקמיה לימפובלסטית חריפה העמידה בפני טיפולים קיימים.
הבקשה לקבלת הסיווג הוגשה על ידי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת פנסילבניה, המחזיק בהסכם בלעדיות עולמי עם חברת התרופות "נוברטיס בנוגע למחקר בטיפולי תאי T בהתאמה אישית ולפיתוח ומסחור של הטיפולים הניסיוניים הללו במחלות סרטן. ה־FDA החליט להעניק לשיטה מעמד של טיפול פורץ דרך לאחר שניסויים בטיפול הראו הצלחה של כ–80% בקרב חולים שגססו מלוקמיה לימפובלסטית חריפה ושכל טיפול קונבנציונלי לא גרם לנסיגה בה אצלם. המקרה הבולט אז היה של ילדה אמריקאית שגססה מלוקמיה, ובמשך שנתיים לאחר הטיפול לא הופיעו אצלה סימני מחלה. חוקרי אוניברסיטת פנסילבניה, בראשות החוקר קארל ג'ון, אינם היחידים שנמצאים בשלבים הקליניים של מסחור הטיפול. רידל, שהוביל את המחקר הנוכחי, עומד בראש קבוצת חוקרים מתחרה הנתמכת על ידי חברת התרופות ג'ונו. קבוצת מחקר שלישית, שבראשה החוקר סטיב רוזנברג ממכוני הבריאות האמריקאים (NIH) הנחשב לאחד מאבות האמונותראפיה, נתמכת על ידי חברת התרופות קייט.
אולם אף שהטיפול בסרטן באמצעות תאי T הוא כיום בעיקר נחלתם של תאגידי תרופות אמריקאיים, הצלחת השיטה נזקפת בראש ובראשונה לזכות חוקרים ישראלים: פרופ' זליג אשחר, חוקר מהמחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן למדע וחתן פרס ישראל, ופרופ' גידי גרוס, דיקן הפקולטה למדעים וטכנולוגיה במכללה האקדמית תל חי ובעבר דוקטורנט של אשחר. כבר בסוף שנות ה–80 של המאה הקודמת פיתחו השניים שיטה חדשנית לטיפול בסרטן שהתבססה על תאי T. הרעיון נשמע אז דמיוני כמעט: שימוש בתאים לבנים שצוידו באמצעות הנדסה גנטית בקולטנים בעלי יכולת לזהות תאים סרטניים והפעלת מערכת החיסון כדי להילחם בהם.
במשך כשני עשורים התבשל הרעיון בקהילה המדעית שעסקה בחקר הסרטן בלא התקדמות של ממש, אך ההתקדמות הטכנולוגית של העשור האחרון בתחומים כגנטיקה, ננו־טכנולוגיה, ביו־פיזיקה ועוד, הובילה לכך שבחמש השנים האחרונות מצטברות אט אט הוכחות ליעילותה של השיטה. סנונית ראשונה נרשמה באוגוסט 2011 — אז דווח בכתב העת New England Journal of Medicine כי חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה הצליחו ליישם את שיטתו של אשחר ולטפל בשלושה חולי לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL) באמצעות תאי T שנלקחו מגופם, הונדסו והוחזרו.
אף שהמחקרים הטריים אינם חפים מסימני שאלה, העדויות בדבר יעילות הטיפול הולכות ומתרבות. הממצאים של רידל וצוותו מצטרפים לאלה של מחקר שפרסם בינואר השנה צוותו של ג'ון בסרטני דם (CLL ו־ALL) — שיעורי תגובה לטיפול של 55% מהמשתתפים, ונסיגה מוחלטת אצל 28% מהם; פרסום אחר הצביע על שיעור הצלחה של יותר מ–90% אצל ילדים הלוקים ב-ALL; ניסוי אחר, שממצאיו פורסמו גם הוא בתחילת השנה, מצא כי שימוש בתנאי T מהונדסים במקביל להשתלת מח עצם הוביל אצל כשליש מהמשתתפים לנסיגה מלאה — ואף שעוד מוקדם לקבוע זאת, ייתכן שאף לריפוי מלא. בניסוי ראשוני שעליו דווח אשתקד עשו חוקרים שימוש בשיטה בחולי לימפומה של תאי B מפושטת (DLBCL), סוג תוקפני במיוחד של המחלה התוקף כ–40% מהמבוגרים הלוקים בה. ארבעה מתוך שבעה חולים חוו רגרסיה מלאה לתוקפה ממושכת — במקרה אחד של 22 חודשים.
לאור הנתונים הללו נראה שהטיפול בתאי T והאימונותראפיה באופן כללי יעסיקו בשנים הקרובות את חוקרי הסרטן ואת העולם הרפואי כולו. עם זאת, בשלב השיטה נחשבת למוצא אחרון בלבד. גם המחקרים האחרונים מותירים מידה לא מבוטלת של חוסר ודאות באשר ליתרונות הקליניים של הטיפול, הסיכונים הכרוכים בו והשפעתו המקיפה על מערכת החיסון. תכנות מחדש של המערכת מלווה את החולים לכל אורך חייהם וכפי שהראו חלק מהניסויים, הוא עלול לעורר תופעות לוואי — משחרור צטוקינים (חלבונים המקשרים בין תאי מערכת החיסון ובין תאי רקמות הגוף) ועד לרעילות במערכת העצבים. שניים מהחולים שהשתתפו בניסוי של רנדל מתו כתוצאה מתגובה חריפה מדי של מערכת החיסון, תופעה שהחוקרים מקווים להתמודד עמה באמצעות הנמכת המינונים המשמשים בטיפול.
אופטימיות זהירה: פיתוח הטיפול לסרטן מתקדם לאט
המחקר והפיתוח בתחום הסרטן מספקים בשנים האחרונות לא מעט סיבות לאופטימיות, גם אם זהירה. לפני פחות מחודש התייצב בחזית המאבק נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, שהציג את הנושא כאתגר מרכזי השקול לכיבוש החלל בימי המלחמה הקרה בנאום מצב האומה שנשא. הוא הצהיר על כוונתו להפוך את ארה"ב למדינה ש"תביא לריפוי המחלה אחת ולתמיד" והטיל את המשימה על סגנו, ג'ו ביידן, שבנו בו מת לפני פחות משנה מסרטן.
תחת השם הכולל "סרטן" מתקבצות כ–400 מחלות בעלות מאפיינים שונים, שיחד מהוות אחד מגורמי התמותה המובילים בעולם, והמוביל בישראל. אובמה השמיע את הצהרותיו הנחושות בתקופה שבה מושגים כמו "אימונותרפיה", "טיפול ביולוגי" או "רפואה מתואמת אישית" מופיעים בתדירות גוברת והולכת בדיווחים מחזית חקר הסרטן. פריצות הדרך המחשבתיות שנרקחו במעבדות מוסדות המחקר לפני שני עשורים ויותר התפתחו, השתכללו והחלו להניב פירות בשנים האחרונות. הן נשענות על יכולות טכנולוגיות מתקדמות ועל הבנה מעמיקה של תהליכים פיזיקליים וביולוגים של התא ושל מסלולי ההתקדמות של המחלה.
הטיפולים החדישים אינם מצליחים עדיין לעקור את שורש המחלה, שמקורה בהיווצרות מוטציות גנטיות. אבל הם בהחלט חושפים מנגנונים ונקודות תורפה שעד לאחרונה היו סמויים מהעין המדעית. המחקרים מהשנים האחרונות מציגים, לפחות בחלקם, ממצאים ושיעורי הצלחה שלא נראו ברפואת הסרטן זה שנים רבות ומבחינה הזו ישנה הצדקה להתרגשות שאוחזת ברופאים ובמטופלים בכל פעם שמחקר כזה מתפרסם.
עם זאת, הגישה האמונותראפית נמצאת עדיין בשולי פרקטיקת הטיפול המקובלת, שרובה הגדול מבוסס עדיין על טיפולים כימותראפיים ורדיולוגיים קשים וכואבים. פיתוח טיפול המבוסס על התערבות חיצונית במערכת החיסון (או מערכות אחרות בגוף) מתבצע באטיות ובצל חששות כבדים מתופעות לוואי בלתי צפויות ובלתי הפיכות. לכן, מעריכים רופאים וחוקרים, תקדיש רפואת הסרטן חלק ממשאביה לימוד המינונים והשילובים היעילים ביותר של הטיפולים.
במקביל, ממשיכים המדענים וחברות התרופות להפתיע ובשנים האחרונות הפכו כנסי המדע והרפואה היוקרתיים למבשרי העתיד של רפואת הסרטן. כך, בוועידה השנתית של האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית (ASCO) בקיץ האחרון הוצגו לא פחות מ–13 סוגי סרטן כמגיבים, ברמה כזו או אחרת, לטיפולים המבודדים על מערכת החיסון. כבר ביומה הראשון של הוועידה הוצג הישג יוצא דופן, שעלה לראש הכותרות בכל העולם, חוקרים גילו כי שילוב בין התרופות "ירבוי" ו"אופדיבו" הצליח לכווץ באופן משמעותי גידולים סרטניים אצל 58% מתוך אלף חולים שהשתתפו במחקר. הממצאים הללו זכו את מרב תשומת הלב, אבל בימים שלאחר מכן התברר כי תרופות אימונותראפיות וביולוגיות זכו להצלחה גם במקרי סרטן ריאות, סרטן הוושט, סרטן ראש־צוואר, סרטן המעי, סרטן השחלה וסרטן צוואר הרחם.
כאמור, מבחינה רפואית ומדעית הממצאים אכן מלהיבים, אבל יש מן ההפרזה בדרך שבה הם מוצגים לציבור הרחב. רופאים אונקולוגים מספרים כי באווירה שנוצרה חולים רבים מבקשים לקבל תרופות בזמן שיעילותן טרם הוכחה לחלוטין ולא ברור לגמרי מה תופעות הלוואי שלהן. כאשר מוסיפים לכך את מחירם הגבוה של הטיפולים החדישים, שמגיע לעתים לעשרות אלפי שקלים בחודש למטופל, הופכת שאלת עתיד רפואת הסרטן רלוונטית לכלכלנים לא פחות מאשר לרופאים.
שתי גדות לקפלן: איך יראה החלק האחורי של שרונה?
מה חושבת בר רפאלי על אפליקציית בליינדספוט של אחיה?
>>