אחת הבעיות הרפואיות המוכרות ביותר בעולם היא מחלת האסתמה. שכיחות המחלה נפוצה וחוצה גילאים ומדינות: כ-315 מיליון איש מושפעים ממחלה זו, אך נדמה שהמודעות הגבוהה למחלה ניזונה גם מתפיסות שגויות, והעובדות לעיתים מפתיעות במיוחד. יום האסתמה הבינלאומי המצוין ב-2 במאי הוא הזדמנות לשבור כמה מיתוסים על המחלה.
המחלה קלה וחולפת כשמתבגרים
אסתמה שכיחה יותר בקרב ילדים אבל זו לא מחלת ילדות והיא לא עוברת עם הגיל, ומצד שני היא בהחלט יכולה להיות שקטה ולא פעילה למשך שנים רבות. בניגוד לדיעה הרווחת, המחלה יכולה להיות מאובחנת גם בגיל מבוגר - אם בשל התעוררותה לאחר שנים רבות של שקט או משום שטריגר מסויים הוביל להופעתה, גם ללא סיפור עבר. יש לאסתמה קשר לגנטיקה למרות שלא נמצא גן יחיד אשר גורם למחלה.
עוד ב-mako בריאות:
>> השקרים שמספרים לכם על אורגזמות ובגידות
>> את האימון הזה תוכלו לעשות גם כשאין לכם זמן
>> שאלון: האם אתם חולי ניקיון או סתם מסודרים?
גורמים נוספים המיוחסים לאסתמה הם חשיפה לטריגרים סביבתיים כגון אלרגנים שונים, זיהומים סביבתיים או תעסוקתיים. באשר לחומרת המחלה, אצל חלק מהחולים המחלה אכן קלה ומאוזנת ואינה משפיעה על חייהם, כך שאינם צריכים כל טיפול תרופתי קבוע. אחרים חיים בשלום עמה הודות לטיפולים אפקטיביים - בעיקר משאפים. קבוצה שלישית וחשובה מאד של המטופלים הסובלים מאסטמה קשה. כ-10 אחוז מכלל חולי האסתמה סובלים מהתקפי אסתמה רבים ומגיעים לעיתים קרובות לטיפול בבית החולים. לצערנו, אסתמה חריפה שאינה מטופלת כראוי עלולה אף להסתיים במוות. חשוב לציין כי חולה אסתמה יכול לעבור מקבוצה אחת לאחרת, כך שיתכן שמטופל יסבול תקופה ממושכת מאסטמה קשה, אך לאחר טיפול נכון, הימנעות מחשיפה לאלרגנים, שינוי אורחות חיים וניהול נכון של מחלתו יעבור לחומרת מחלה הרבה פחות קשה.
חולי אסתמה צריכים לנוח ולהימנע מפעילות גופנית
האמת הפוכה לחלוטין. פעילות גופנית חשובה לחולים במחלות נשימה לרבות אסתמה. היא משפרת את היכולת התפקודית, מפחיתה את תחושת קוצר הנשימה, מפחיתה התקפים חריפים ואף משפרת את תפקודי הריאות. ישנם אף מחקרים אשר מצביעים שחוסר בפעילות גופנית מעלה את הסיכון להתקף אסתמטי. כמובן שמומלץ להיוועץ ברופא המטפל מהי הפעילות המומלצת בהתאם לחומרת המחלה ורמת השליטה בה.
"הכל בראש"
אז זהו שלא. אחד המיתוסים הבולטים המשויכים לאסתמה הוא שמדובר במחלה פסיכוסומטית, שנובעת ממצב נפשי ולא פיזיולוגי. אמנם סטרס יכול להיות טריגר, אחד מיני רבים (אלרגנים, עשן, זיהום אויר, וירוסים נשימתיים), להתקפי אסתמה אבל הוא אינו גורם המחלה. אסתמה היא בראש ובראשונה מחלה דלקתית כרונית של דרכי הנשימה המובילים אוויר אל הריאות.
אסתמה היא מחלה אחת
כמו בבעיות בריאותיות רבות נוספות, גם האסתמה מתבטאת באופן שונה מאדם לאדם. הדבר מתבטא בתסמינים השונים ביניהם קוצר נשימה, שיעול מתמשך או צפצופים בנשימה, אך גם במידת ההשפעה שיש למחלה על החולה בהיבטים שונים: שינה, תפקוד יומיומי, פעילות גופנית ועוד. פרמטרים חשובים נוספים הם תדירות ההתקפים וחומרתם, מצב תפקודי הריאה וקיום מחלות נוספות. היום ידועים מספר תת קבוצות של אסטמה- אסטמה אלרגית, אסטמה הקשורה להשמנת יתר, אסטמה אאוזינופילים (תאי דלקת ספציפיים המובילים לדלקת בסימפונות), אסטמה הקשורה לטיפול תרופתי ועוד. לפיכך, לא ניתן לומר שקיים טיפול אחד שמתאים לכולם. כמו בתחומים אחרים, גם בתחום רפואת הריאות קיימת רפואה מותאמת אישית, והטיפול הנכון מותאם למטופל על פי המאפיינים השונים של מחלתו.
כל הטיפולים באסתמה דומים ואין חדש תחת השמש
טעות. כיום קיים מגוון רחב מאד של טיפולים בשאיפה, בעלי טכניקות חדשות ושונות, חלקם מבוססים על סטרואידים וחלקם על מרחיבי סימפונות מסוגים שונים. כמו כן קיימת קבוצה של טיפולים ביולוגיים חדשניים המיועדת לחולים באסטמה קשה שאיננה מאוזנת על אף טיפול במשאפים. תרופות אלו מבוססות על נוגדנים כנגד מרכיבים שונים בתהליך הדלקתי כגון נוגדנים כנגד IgE או כנגד IL-5 שמפחיתות את התהליך הדלקתי בדרכי האויר ומפחיתות באופן משמעותי את תדירות ההתקפים החריפים בחולי אסתמה הקשים. עוד נמצא שנוגדנים אלו גם משפרים את תפקודי הריאות ואת איכות החיים של המטופלים.
לחולי אסתמה מומלץ לגור באזורים עם אקלים יבש
בעבר הומלץ לחולי אסתמה רבים להתגורר במקומות יבשים, ובשנות ה-80 וה-90 חולים רבים נהרו לערד. שנים מאוחר יותר מחקרים הראו שאין בכך תועלת. אז היכן באמת מומלץ להתגורר? כנראה שאין תשובה אחת והכל מאד אינדיבידואלי. בראש ובראשונה, מומלץ להתגורר באזורים עם רמת זיהום אוויר נמוכה וכן בסביבה עם פחות אלרגניים (אבק, פריחות שונות, בעלי חיים, בהתאם לסוג האלרגיה של החולה). ברוב המקרים, הסובלים מאסתמה צריכים לנסות ולבצע התאמות בסביבת המגורים והעבודה שלהם על מנת לשפר את איכות החיים שלהם ולהגיע לאיזון טוב יותר של מחלתם.
ד"ר אמיר בר שי הוא מנהל מערך רפואת הריאות, המרכז הרפואי "ברזילי" באשקלון