סרטן צוואר רחם הינו ממאירות הנגרמת בעקבות הדבקות בנגיף הפפילומה האנושי (HPV). נגיף זה נחשב כמזהם השכיח ביותר המועבר במגע מיני בעולם והמחולל העיקרי של שינויים טרום סרטניים, סרטן צוואר רחם ושל יבלות וירליות חרוטיות (קונדילומות) באיברי המין. ההדבקה העיקרית היא בקיום יחסי מין למיניהם.
כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
ל- HPV מעל 150 זנים מוכרים. כ- 20 מהם קשורים להתפתחות שינויים טרום-ממאירים ולסרטן צוואר הרחם, וכן לממאירות באזור הפה והלוע, כאשר הדבקה היא דרך יחסי מין אוראליים. קיימים שני זני HPV עיקריים 16 ו-18 שיחד אחראים לכ-70 אחוז ממספר החולות בסרטן צוואר הרחם. זנים 6 ו-11 גורמים לכ-90 אחוז מהיבלות החרוטיות (Condyloma Acuminata) באברי המין, וכן לנגעים טרום ממאירים בדרגה נמוכה.
רוב הנשים והגברים נדבקים ב- HPV בשנים הראשונות לקיום יחסי מין. חשוב לדעת כי שיעורי ההדבקה הגבוהים בנשים ובגברים זהים. לזיהום ב- HPV אין תסמינים ומערכת ההגנה הטבעית של הגוף מתגברת עליו באופן טבעי, בדרך כלל תוך שנה-שנתיים. היות והנגיף שכיח מאוד באוכלוסייה, הסיכוי המצטבר של אישה להדבק בנגיף במשך החיים הינו כ-80 אחוז.
בחלק קטן מאד מהנשים שנדבקו הנגיף אינו נעלם מהגוף ונותר באופן קבוע בתאי אפיתל צוואר הרחם. זיהום מתמיד עם HPV קורה במיוחד אם נדבקים בזני HPV שיכולים לגרום להתפתחות שינויים טרום סרטניים וסרטן צוואר רחם ולא בזנים שגורמים ליבלות. גורמי סיכון נוספים להתפתחות ממאירות בצוואר הרחם בנוכחות זיהום מתמיד בוירוס הם עישון ונטילת גלולות למניעת הריון.
אבחון, טיפול ומניעה
לפני התפתחות מחלת הסרטן, חלים שינויים מוקדמים בתאי צוואר הרחם. ישנם 3 שלבים בהתפתחותו: זיהום HPV מתמיד או ממושך, התפתחות לא תקינה של תאים (Progressive dysplasia) – מה שנקרא גם שינויים טרום סרטניים, והתפתחות ממאירות פולשנית (Invasive).
עוד ב-mako בריאות:
>> מתאפקים לפיפי: האם השלפוחית שלכם בסכנת התפוצצות?
>> פירות יבשים זה בריא? לא תמיד. המדריך השלם
>> שוקולד עושה לכם חצ'קונים? יש עוד כמה דברים שאתם צריכים להכיר
השם הניתן לשינוי ברקמת צוואר הרחם, הוא ניאופלזיה תוך-אפיתלית של צוואר הרחם (CIN). חלק מהרופאים מכנים שינויים אלה "שינויים טרום-סרטניים", כלומר תאים העלולים להתפתח לסרטן אם לא יטופלו כראוי. חלק מהנשים שידבקו בנגיפי HPV יפתחו זיהום מתמיד וימצאו בסיכון מוגבר לפתח נגעים טרום סרטניים מתקדמים ועד גידול ממאיר. עם זאת, חשוב לדעת שאצל הרוב המכריע של הנשים המאובחנות כסובלות מ-CIN לא מתפתח סרטן.
כ-90 אחוז מכלל הזיהומים הינם תת-קליניים, כלומר סמויים. גם כשכבר התפתחו שינויים טרום סרטניים, לרוב, לא יהיו לכך תסמינים בכלל. לכן יש חשיבות רבה לביצוע בדיקות סקר לסרטן צוואר רחם – על ידי ביצוע בדיקת פאפ. בדיקה זו מזהה שינויים בתקינות התאים. התסמינים שיכולים להופיע בנוכחות שינויים סרטניים בצוואר הרחם כוללים: דימום נרתיקי לאחר קיום יחסי מין, דימום לא סדיר בין מחזורים חודשיים או דימום נרתיקי לאחר מנופאוזה (גיל הפסקת הווסת). כמו כן, ייתכנו הפרשות וגינאליות, כאב אגני או כאב בזמן קיום יחסי מין. תסמינים נוספים כוללים ירידה במשקל, חוסר תיאבון ועייפות.
הבדיקה שתציל אתכן
ביצוע משטח מצוואר הרחם, משטח הפאפ, כבדיקת סקר, מאפשר גילוי מוקדם לשינויים טרום ממאירים ועל ידי כך מפחית משמעותית את התפתחות סרטן צוואר הרחם ואת התמותה ממנו. ההמלצות העולמיות הן להתחיל לבצע בדיקות פאפ החל מגיל 21 שנה, אחת ל- 3 שנים. במדינת ישראל ההמלצה של האיגוד הישראלי לקולפוסקופיה ומחלות צוואר הרחם היא להתחיל את בדיקות הפאפ החל מגיל 25. הפסקת בדיקות הסקר לסרטן צוואר הרחם מומלצת בגיל 65-70, במידה ושלוש בדיקות פאפ עוקבות קודמות היו תקינות.
היות והשינויים הטרום סרטניים והסרטניים בצוואר הרחם קשורים להדבקה ב- HPV במקומות רבים בעולם משלבים יחד עם בדיקת הפאפ בדיקה לנוכחות הוירוס בצוואר הרחם. ביצוע שתי הבדיקות (co-testing) מבוצע החל מגיל 30 שנה. אם אין עדות לנוכחות וירוס והפאפ תקין ניתן לחזור על הבדיקה המשולבת אחת ל- 5 שנים.
מניעה
סרטן צוואר הרחם הינו סרטן הניתן לגילוי מוקדם ולמניעה, ועל כן החשיבות הגדולה בהעלאת המודעות לבדיקות הסקר ולאפשרויות הטיפוליות בשלבים הטרום ממאירים. נגד נגיף ה-HPV קיים חיסון שיעיל נגד חלק מסוגי הפפילומה: 6 ו 11 שגורמים לכ-90 אחוז מהיבלות הוירליות בדרכי המין ו ו- 16 ו- 18 שגורמים לכ-70 אחוז ממקרי סרטן צוואר הרחם. מנהל המזון והתרופות אמריקאי (FDA) אישר שני חיסונים שקיימים היום באופן מסחרי למניעת זיהום ב-HPV. מחקרים הראו כי החיסון נשאר יעיל למשך 10 שנים לפחות.
באופן אידיאלי, רצוי שנערות תחוסנה לפני מגע מיני ראשון, מאחר שלרוב נדבקים בנגיף HPV ב- 3 השנים הראשונות לקיום יחסי מין. ארגוני הבריאות מדגישים כי חשוב שנשים שחוסנו ימשיכו לעבור בדיקות פאפ כסקר חיוני והכרחי לגילוי מוקדם של שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם ולמניעת התפתחות סרטן צוואר רחם.
מדי פעם מתעורר דיון על יעילות ובטיחות החיסון במיוחד בהקשר של הופעת מחלות אוטו-אימוניות בנערות צעירות לאחר קבלת החיסון. עם זאת, מעקבים קבועים אחרי מליוני החיסונים שניתנו ברחבי העולם והשוואות סטטיסטיות במחקרים לא הצליחו למצוא קשר בין השניים.
המחלה ופוריות
הגיל הממוצע להתפתחות השינויים הטרום סרטניים בצוואר הרחם הינו צעיר ולכן נשים רבות מאובחנות עם שינויים אלו כאשר עדיין לא ילדו או עדיין לא סיימו את תכנון משפחה. במצב של שינוי טרום סרטני ניתן לטפל מקומית בצוואר הרחם על ידי חיתוך שטחי של האזור הנגוע או על ידי אידוי שלו בעזרת לייזר, תוך שמירה על הרחם. סיכויי ההצלחה של טיפול זה גבוהים ביותר.
הגיל הממוצע לאבחון סרטן צוואר הרחם הינו כ- 45 שנה. אולם לעיתים מאובחנות במחלה נשים צעירות יותר שבהן יש חשיבות לשמור על אפשרויות פריון. במצב זה, התהליך כולל שאיבת ביציות והקפאתן או הקפאת עוברים ולאחר מכן כריתת צוואר הרחם בלבד תוך השארת הרחם. לא תמיד ניתן לשמר את הרחם. במצבים בהם מדובר בגידול גדול, חדירה עמוקה של הגידול או במצב של פיזור גרורתי יש צורך בטיפול נרחב יותר של כריתת הרחם או של טיפול משולב בקרינה וכימותרפיה.
סרטן צוואר הרחם במספרים
1. סרטן צוואר הרחם הוא הרביעי בשכיחותו בקרב נשים בעולם, והשני בשכיחותו אחרי סרטן שד בנשים מתחת לגיל 45.
2. כ-500,000 נשים מאובחנות עם סרטן צוואר הרחם מדי שנה. מתוכן, למעלה מ-85 אחוז מהמקרים הם במדינות המתפתחות.
3. כ- 260,000 נשים בעולם מתות מהמחלה בכל שנה.
4. לפי נתוני הרישום הלאומי לסרטן כ- 800 נשים בישראל מאובחנות מדי שנה עם שינויים טרום סרטניים בדרגה גבוהה בצוואר הרחם (CIN III).
5. מדי שנה כ-200-230 נשים מאובחנות כחולות בסרטן צוואר רחם בישראל.
6. כ-70-80 נשים בישראל מתות כל שנה מסרטן צוואר הרחם.
7. בישראל כ- 0.5% מהאוכלוסייה סובלת מנגעים של יבלת חרוטית Condyloma Acuminata באברי המין. מצב זה אינו סרטני אולם גורם לאי-נוחות, הפרעה בתפקוד וצורך טיפולים הכרוכים באי נוחות ובהוצאה כספית ניכרת, כגון: טיפולי לייזר, הקפאה, צריבה, משחות וביקורים חוזרים אצל רופאים.
* הכותבת היא פרופ' טליה לוי, מנהלת היחידה לגניקולוגיה אונקולוגית מרכז רפואי וולפסון חולון ויו"ר החברה הישראלית לגניקולוגיה אונקולוגית.