פעם ניסיתם להכניס חוט למחט ושמתם לב שאתם ממש רועדים? או שאולי שיחקתם ב"חדר ניתוח", ולא הצלחתם להוציא איברים קטנים עם פינצטה מבלי לגעת בחולה? החדשות הטובות הן שכולנו היינו שם, וזה באמת קשה. "הידיים של כולנו רועדות, כל הזמן. אם נבדוק את זה עם מכשיר רגיש לרעד, נראה שלכולנו יש רעד פיזיולוגי", אומר ד"ר חן הלוי, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי כרמל בחיפה. "אצל אנשים רגילים מדובר ברעידות בתדירות מאוד גבוהה ובמנעד כל כך קטן עד כדי כך שאנחנו לא שמים לב לזה בכלל".
>> כבר עשיתם לנו לייק בפייסבוק?
הרעד הרגיל שלנו תלוי במערכת העצבים, השולטת על השרירים שאחראיים לייצב את הידיים. מה שקורה כשאנחנו מחזיקים את כפות הידיים שלנו באוויר, לדוגמא, הוא שהשרירים עובדים לשני הכיווניםצ - יש שרירים שדוחפים מטה וכאלה שדוחפים מעלה. "בשביל שנוכל להחזיק את היד שלנו או כל איבר אחר באיזו תנוחה יציבה, אנחנו צריכים שני שרירים שמופעלים בכיוונים מנוגדים", מסביר ד"ר הלוי. "זה לא משהו מכני אלא משהו ביולוגי שמופעל על ידי העצבים שלנו, שבדרך כלל מפעילים אותם בצורה מתוחכמת והרמונית, אבל לפעמים מגיעים לגבול שלהם. וכשהתיאום אינו מושלם בין קבוצות השרירים אז בדיוק מגיע הרעד".
עייפות רק מגבירה את הרעד
אם הרעד שלכם הוא רגיל ולא מפריע לתפקוד שלכם בשום צורה, אין לכם סיבה לדאגה. המבחן הפשוט לראות הוא לשבת ולשים את שתי הידיים לפנים עם כפות הידיים כלפי מטה - חלק מהאנשים יראו שיש רעידה קלה, וזה הרעד הפיזיולוגי שאנו מדברים עליו.
"אלה מצבים מאוד שגרתיים ומאוד שפירים. בסופו של דבר קצת נחים וזה עובר". הוא מרגיע. "זה יכול לקרות מעייפות, שתיית משקה מעורר, כמו קפה או משקה אנרגיה, בכמות גדולה, או נטילת סמים ממריצים".
אבל זה לא הכל. יש גם כמה תרופות שעלולות להגביר את הרעד הטבעי שלנו. "הידועה ביניהן היא תרופה נגד אפילפסיה, שכמעט כל מי שלוקח את התרופה הזאת יש לו דרגה מסוימת של רעד. אבל זה רעד מאוד קל שלא מציק יותר מדי. דבר נוסף הוא נטילת יתר של הורמון בלוטת התריס", אומר ד"ר הלוי.
לא אכלתם הרבה זמן? גם זה יכול להגביר רעד
סיבה נוספת שיכולה להיות לרעד בידיים, היא רמת סוכר נמוכה. הכל קשור למוח שלנו, שאחראי על היציבות. כשהמוח לא מקבל את המזון שהוא זקוק לו, אתם עלולים להרגיש רעד, כך לפי ד"ר מייקל ג.קפליט, המטפל ברעד ומרצה לכירורגיה נוירולוגית. "המוח שונה מאוד מכל איבר אחר בגוף", הסביר ל-Prevention. "הוא לא מייצר בעצמו סוכר, לכן הוא נוטה להיות מושפע (מרמות נמוכות של סוכר בדם) מהר יותר מאיברים אחרים". כשרמות הסוכר שלכם נמוכות, זה יכול לפגוע בתפקודים שונים במוח. אז אם יש לכם נטייה לרעד, ייתכן מאוד שתמצאו את עצמכם רועדים אם לא אכלתם זמן מה.
גם מצב נפשי משפיע
רעד יכול גם לנבוע ממקור נפשי, במקרה זה הוא מכונה "רעד פסיכוגני" (psychogenic tremor). הוא יכול להופיע באופן פתאומי לאחר אירוע שעורר בכם לחץ וחרדה, כתוצאה מהפרעת דחק פוסט-טראומטית או מדיכאון. כיוון שהרעד ממקור נפשי מתבטא באופן שונה בכל אדם, קשה לאבחן אותו ולכן לרוב הוא מאובחן על ידי שלילת גורמים אחרים.
ישנה מחלה שכיחה במיוחד שיכולה גם היא להוביל לרעד בגוף, שלמרות שכיחותה – רבים לא מכירים אותה. היא נקראת "רעד ראשוני" (essential tremor) והיא יכולה להוביל לרעד בידיים, בקול ובראש. "אנשים רבים מעולם לא שמעו על 'רעד ראשוני' ועם זאת המחלה נפוצה פי 5 עד 10 יותר ממחלת הפרקינסון", מסביר ד"ר קפליט. מדובר ברעד שמתרחש לרוב בזמן תנועה ונעלם במנוחה. המחלה יכולה להופיע בכל גיל והיא לרוב לא סימן לבעיה חמורה יותר, אם כי רבים הסובלים ממנה חשים מבוכה רבה. רעד ראשוני נוטה להיות תורשתי והטיפול הוא לרוב תרופתי או ניתוחי.
למה בכל זאת צריך לשים לב?
יש מצבים בהם אנשים רועדים באופן קבוע יותר מהרגיל, המצב הזה נקרא רעד פיזיולוגי מוגבר. "בגלל שמנעד התנועה שונה בחלק מהאנשים, אנחנו נראה את הרעד הזה יותר", אומר ד"ר הלוי, "אבל כל עוד הרעד לא מפריע לתפקוד אין סיבה לחשוש ממנו. המצב הזה יכול להתפתח לרעד מוטמע - במקרה הזה הרעד ילך ויתגבר לקראת גיל 30-40. גם כאן הוא לא אמור להפריע לתפקוד, וזה הרבה יותר בעיה חברתית מאשר בעיה בריאותית".
עוד ב-mako בריאות:
>> אוכלים הרבה עוף? אתם חייבים לדעת את זה
>> הסיבה הכי מפתיעה לשחורים באף
>> המאכלים האלה יכולים להציל חיים
"חשוב שמי שיש לו רעד שהוא יותר מורגש, שילך לראות רופא כדי לשלול מחלות נוירולוגיות קשות כמו פרקינסון", אומר ד"ר הלוי. "אבל גם אם מדובר ברעד שאינו קשור למחלה, יש טיפול. אנחנו נוטים להשתמש מעט מאוד בטיפול הזה, כמובן רק בתנאי שהרעד באמת מפריע, וזה ניתן בעיקר לפני סיטואציות חברתיות מלחיצות, משום שהרעד הזה הוא בעיקר מביך מול אנשים אחרים שמבחינים בו".
ומה עם רעד לא שווה בין הידיים?
"התשובה על אסימטריה היא מאוד מורכבת. כשאני, כנוירולוג, רואה אסימטריה – שאפשר לשים לב אליה בעין בלתי מזוינת - זה מדליק אצלי כמה נורות אדומות", אומר ד"ר הלוי. "כשמדובר על רעד מוטמע, אנחנו מצפים שהרעד יהיה די סימטרי, ואם הוא לא, זה גורם לנו לחשוב שאולי מדובר בבעיה אחרת. לדוגמא, פרקינסון באופן קלאסי מתחיל באסימטריה".
איך מטפלים?
קיים טיפול תרופתי לרעד המוטמע, אך הוא לא מומלץ לרוב האנשים משום שהרעד לא מפריע לתפקוד השוטף ולכן כדאי להימנע מתרופות שיכולות לגרום לתופעות לוואי, כמו עייפות ואפילו הירדמות. מה שמעניין בהקשר הזה הוא שאלכוהול יכול להרגיע את העצבים שלנו. "בניגוד למה שאנשים חושבים, אלכוהול הוא סם מרגיע שעובד על הרגעת מערכת העצבים שלנו. כמובן שיש לו תופעות שליליות רבות אחרות והוא לא מומלץ כשיטת טיפול, אבל העיקרון הוא דומה, אנחנו נותנים תרופות שירגיעו את העצבים כדי למתן את הרעד".
אם מדובר בדרגה מתקדמת של רעד, כזו שגורמת להפרעה תפקודית מאוד קשה, הסובלים ממנו הם מועמדים טובים לטיפול תרופתי, וגם מעבר לזה - טיפול נוירוכירורגי הכולל השתלת אלקטרודות במוח שישלטו ברעד.