רבים נוטים להמעיט בערכו והוא נוטה לקבל פחות כותרות ועדיין הוא מחזיק בתואר 'המפוקפק' – הסרטן השכיח ביותר בקרב בני האדם – סרטן עור שאינו מלנומה.
סרטן עור מתחלק לשתי קבוצות עיקריות: מלנומה וסרטני עור שאינם מלנומה. מקור השם מלנומה הינו מגידול של תאי המלנוציטים, תאים המייצרים פיגמנט בעור ואילו הסרטן שאינו מלנומה מקורו בשגשוג בלתי מבוקר של תאי הקראטין שקיימים בשכבה החיצונית של העור – באפידרמיס. הקבוצה של מחלות הסרטן שאינן מלנומה נחלקת גם היא לשני סוגי סרטנים עיקריים: הראשון נקרא BCC- וזהו למעשה סרטן של תאי הקראטין היושבים בשכבה הכי עמוקה באפידרמיס (שכבה באזלית) וה-SCC – המתייחס לגידול של תאי קשקש בעור בשכבות היותר עליונות באפידרמיס.
1 מכל 5 אנשים בעולם יפתח סרטן עור שאינו מלנומה, לרוב מסוג הקרוי BCC. שכיחותו באוכלוסייה גבוהה יותר משכיחות סרטן השד, סרטן המעי הגס וסרטנים נוספים ומוכרים יותר. החדשות הטובות הן שמדובר בסרטן בעל פוטנציאל אלימות נמוך מאוד. הסיכוי שהוא ישלח גרורות למקומות מרוחקים הוא קטן ובדרך כלל המשמעות שלו מתבטאת בנזק מקומי לרקמה – דימום, התכייבות, התרחבות מקומית.
לאחר הקמפיינים המפורסמים באמצע שנות ה-80 בהם נראו על המסך אנשים "המטגנים" עצמם בשמש הפכו סרטן העור ומלנומה למעין שמות נרדפים בעבור האוכלוסייה - אולם, אין זה מדויק. מלנומה ידועה כסרטן העור האלים ביותר אולם, למזלנו, בהחלט אינה השכיחה ביותר. ישראל, כמדינה שטופת שמש, ממשיכה לככב ברשימת המדינות הסובלות במיוחד מסרטני עור ומלנומה – ודווקא סרטן העור שאינו מלנומה הינו בעל קשר חזק יותר לחשיפה הכרונית לשמש מאשר מלנומה אשר לה יש גם גורמים גנטיים המעלים את שכיחותה.
איך נגן על עצמנו?
- הימנעות מחשיפה לשמש בשעות החמות בימות הקיץ – בין 10:00 ל-16:00.
- לבישת ביגוד מגן וחבישת כובע – חשוב לזכור כי הרבה מסרטני העור שאינם מלנומה מתפתחים על הקרקפת שחשופה מאוד לשמש. הדבר רלוונטי פי כמה וכמה לגברים בעלי קרחת חשופה –ולכן מאוד חשוב לבעלי קרחות לחבוש כובע באופן שגרתי. לצדו של הכובע יש חשיבות ללבישת חולצות עם שרוולים שיעברו במקצת את גובה המרפק ויגנו על אזור האמות במיוחד בזמן נהיגה ושמירה על אזור המחשוף גם הוא מועד לפורענות.
- מקדמי הגנה - עדיפות למקדמי הגנה גבוהים יותר, למשל 50 SPF; עבור אנשים הנמצאים בסיכון דוגמת ילדים/אנשים בעלי עור בהיר ומנומש נמליץ להשתמש במקדם הגנה 50 לפחות, אם כי אין הרבה הבדל במקדמים 50 ומעלה. ההבדל בין התכשירים השונים אינו מתייחס רק לשוני בדרגת מקדם ההגנה אלא לבסיסים שלהם המשתנים בין בסיס קרמי/שומני/אלכוהולי ואותם חשוב להתאים לאדם המשתמש בהם (דוגמת פעוטות, עור אטופי וכו').
למי חשוב להיות במעקב וכמה?
לכולם. לכלל האוכלוסייה מומלץ להיבדק פעם בשנה לבדיקה מלאה מכף רגל ועד ראש על ידי רופא עור, כולל בדיקה של האיברים המוצנעים. חשוב לזכור כי סרטני עור מכל סוג יכולים להתפתח גם באזור הגנטיליה והריריות. אנשים בקבוצות סיכון (ג'ינגים, בעלי היסטוריה אישית או משפחתית של סרטן עור, חשיפה רבה לשמש בזמן הילדות או במסגרת העבודה) מומלץ שיערכו מעקב צמוד יותר הנע בין 2-4 פעמים בשנה אצל רופא העור.
על אף שנראה כי בבדיקות אלו בודק הרופא רק אחידות, גבולות ומרקם של נקודות חן (שומות) חשוב להבין כי במהלך הבדיקה נבדקים כל הנגעים המופיעים על העור. בנוסף לבדיקת השומות מתייחס הרופא גם לפצעים ונגעים שלא מחלימים, כיבים שלא מתרפאים יפה, אזורים ורודים מחוספסים שיכולים להעיד על שלב מקדים להתפתחות SCC ועוד. כמו כן, במהלך הבדיקה שם דגש הרופא על אזורים בגוף שיש להם יותר סיכון לפתח סרטן עור שאינו מלנומה דוגמת קרקפת, אפרכסות, אף, גבול השפתיים וגב כף היד – כל אלו אזורים הנוטים לצבור נזקי שמש לאורך השנים והסיכוי שיפתחו גידולי עור גבוה יותר.
חשוב להבין כי גידולי עור שאינם מלנומה יכולים להיראות מאוד תמימים ולא להעלות חשד - פצע על האף שלא נרפא מספר חודשים, גלד דמי שנוטה לדמם מעט. על כן, נגע שאינו מחלים כראוי אחרי 3 חודשים (ולעיתים אף פחות) מעלה את דרגת החשד ויש חשיבות גבוהה לגשת לרופא ולהיבדק. הכלי באמצעותו בודקים רופאי העור מכונה "דרמוסקופ" – בעזרתו בוחנים את הנגעים ויכולים לזהות מבנים וכלי דם האופייניים לאבחנות השונות, כאשר האבחנה הסופית נעשית על ידי ביופסיה. כיום ניתן גם להציע מעקב מצולם המיועד עבור אנשים בעלי ריבוי נגעים בעור ויכול לעזור לעקוב מבחינה אובייקטיבית על ידי בדיקות תקופתיות אחרי שינויים בנגעים.
מודעות, מודעות ועוד קצת מודעות
מחקרים מראים כי המודעות לחשיפה לשמש עלתה מבעבר ואיתה גם ההתמגנות מהשמש אולם מבחינת ביצוע בדיקות שגרתיות בקרב האוכלוסייה אנחנו עדיין רחוק ממצב אופטימלי יחסית למדינה השמשית בה אנו חיים. מאחר ומדובר בבדיקת עור היא נוטה להיתפס בקרב האוכלוסייה כפחות קריטית ובטעות ואנשים נוטים להגיע אליה, לצערנו, לעתים באיחור.
ה"עור" בקצה המנהרה? טיפול אימונותרפי חדש
רוב הטיפולים בסרטני העור שאינם מלנומה יסתכמו בטיפול מקומי/כריתה מקומית והסרת הנגע. אחת השיטות הכירורגיות נקראת "מיקרוכירורגיה של שם מוהס" המאפשרת להוציא את הנגע בגבולות מאוד מדויקים ומיועדת בעיקר לאזורים בעלי חשיבות אסטטית, בהם אנו מעוניינים לשמר מקסימום רקמה ולהשיג צלקת קטנה יחסית – דוגמת אזור הפנים. טיפולים מקומיים אחרים מתבססים על הרס מקומי של הרקמה ובאים בתצורת משחות המכילות סוג של חומר כימותרפי אותם אפשרי למרוח על סרטני עור שאינם מלנומה בהתאם להתוויה ספציפית להשגת הרס הגידול. טיפולים אלו מיועדים לנגעים מקומיים שטחיים ללא סיכוי להתפשטות.
אולם, בתוך קבוצת סרטני העור שאינם מלנומה ישנה קבוצה קטנה של גידולי SCC עם פוטנציאל אלים יותר וסיכוי להתפשטות לבלוטות הלימפה ולאיברים מרוחקים. במקרים אלה נרצה להוציא את הנגע ולעיתים להציע טיפול משלים להסרתו – דוגמאת קרינה. פוטנציאל האלימות של נגעים אלו תלוי הן במאפייני הגידול (גודל, עומק חדירה, מעורבות כלי דם ועצבים) והן בקבוצת הסיכון אליה משתייך החולה (אנשים עם דיכוי חיסוני). מאחר ובעבור הגידולים האלימים יותר הטיפול הסיסטמי היחיד שהיה עד השנים האחרונות היה רק טיפול כימותרפי נוצר חוסר עצום במענה לקבוצת אוכלוסייה זו.
בשנים האחרונות נכנסה לתחום האונקולוגיה - האימונותרפיה - המתבססת על העצמת מערכת החיסון שלנו ועידוד היכולת שלה לתקוף את תאי הגידול , בניגוד לכימותרפיה הפועלת לדיכוי מערכת החיסון והרס גורף של תאים. ככל שלגידול יש עומס מוטציות גדול יותר (עומס טעויות ב-DNA), הגידולים מגרים עוד יותר את המערכת החיסונית, ועשויים להגיב טוב יותר לטיפול האימונותרפי. מאחר וSCC- הינו סוג הסרטן בעל עומס המוטציות הגדול ביותר ניתן בהחלט לראות תגובה מרשימה לטיפול האימונותרפי הראשון שאושר בשנה שעברה על ידי ה-FDA בעבור חולים עם מחלה מקומית מתקדמת או גרורתית.
מרבית החולים ב-SCC מקומי מתקדם או גרורתי הינם חולים מבוגרים מאוד, אשר לרובם סבילות נמוכה לטיפול הכימותרפי הקלאסי, בשל תופעות הלוואי, ולכן האימונותרפיה מהווה בשורה בתחום, היות ופרופיל תופעות הלוואי שלה הינו שונה, ולרוב קל יותר.
לעמוד הפייסבוק של העמותה הישראלית לסרטן עור – הנגשה מידע ותמיכה לחולי מלנומה וסרטני עור אחרים ולאתר העמותה הישראלית לסרטן עור.
ד"ר מור מיודובניק היא רופאת עור בכירה במערך העור באיכילוב במרפאה לאבחון מוקדם של סרטן עור; מתמחה במערך האונקולוגי איכילוב