לא פחות חשוב: טיפול תזונתי בחולה סרטן

המושג סרטן כולל מספר מחלות שונות, המאופיינות בגדילה של תאים שאיבדו את בקרת ההתחלקות שלהם, ועקב זאת הם מתרבים ומתפשטים. מספר גורמים מהווים מדד מנבא להישרדות מהמחלה. העיקריים שבהם הם: סוג הסרטן, גיל ותורשה. גורם חשוב נוסף הוא משקלו ו/או מצבו התזונתי של החולה, שכן ירידה בלתי רצונית של יותר מ-10 אחוזים במשקל של חולה סרטן, במיוחד באם היא מהירה, הינה גורם לדאגה ומהווה גורם סיכון עצמאי להשרדות החולה.

לתזונה ולמצב התזונתי של החולה השלכות על התפתחות תחלואה, כמו עליה בסיכון לזיהומים ודלקות, עליה באשפוזים חוזרים, רמת התגובה לטיפול, דרגת תופעות הלוואי שלו  וכן השלכה על איכות החיים שלו ושל משפחתו. במצבים רבים, מטופלים מצויים בסיכון לתת תזונה או כבר מצויים במצב של תת תזונה - חסר מתמשך הפוגע במשקל, הרכב הגוף, המאגרים והתפקוד שלו. נתון מדאיג מראה כי כ-20 אחוז מהחולים מתים בגלל תת תזונה וסיבוכיה, ולא מהמחלה עצמה.

הדרגה והשכיחות של תת תזונה תלויה בכמה גורמים: סוג הסרטן, שלב המחלה, האיברים המעורבים, סוג הטיפול והתגובה האישית של החולה. ביסוד הבעיה קיים חוסר איזון בין הדרישות התזונתיות היחודיות של החולה ובין יכולת צריכת המזון. האבחנה העיקרית הראשונה תהיה ירידה בצריכת מזון, שהינה הגורם הראשוני להתפתחות חוסרים אנרגתיים ותזונתיים. הסיבות לירידה בצריכת המזון הינן רבות ומגוונות:

1. סלידה ממזון
2. שינויים בטעם וריח
3. מגבלות מכניות (גידול חוסם)  כמו עצירות
4. פצעים ודלקות  בחלל הפה (בגלל טיפול כימי/ קרינה)
5. מצב נפשי
6. קשיים בהכנת מזון ובחירתו     

לצד הטיפול הרפואי, כגורם מרכזי בחיי היום יום של החולה, הופך המזון ותזונת החולה לנושא מרכזי נוסף המעסיק אותו, את בני משפחתו ואת הצוות המטפל בו. גם גורמים ארגוניים, טכניים ואפילו כלכליים משפיעים על תזונת החולה. מטרתו העיקרית של הטיפול התזונתי, היא תמיכה ככל האפשר במניעת ההתדרדרות במשקל ובמצב התזונתי במטרה לשמור על הרכב גוף תקין ככל האפשר (מסת השריר, מאגרי השומן והחלבונים), טיפול בבעיות נלוות, כגון עצירות, בחילות, דלקות בפה ועוד והעלאת איכות החיים של המטופל ומשפחתו ככל שניתן. 

לעיתים, אין לצפות לשיפור משמעותי במצב התזונתי, אך כל השגה, אפילו אם חלקית או הדרגתית, של אחת מהמטרות הינה הצלחה משמעותית בטיפול בחולה. למרות המחשבה שהצרכים התזונתיים של חולה סרטן הם גבוהים והוא זקוק למזון רב כדי להילחם במחלה, מחקרים חדשים מראים כי העליה בצרכים התזונתיים במצב המחלה אינה משמעותית, וכי הבעיה העיקרית טמונה בכך שהחולה לא מצליח להשיג אף דרישות מינימליות אלו.

מה עושים?

חולה צריך לצרוך, כמיטב יכולתו, תזונה מאוזנת ומגוונת המכילה פחמימות, שומן ובדגש על חלבון, שמקורם ממגוון קבוצות מזון כמו פירות וירקות, דגנים, ביצים, חלבוני בשר ודגים שמנים ועוד. כמו כן, רצוי ככל האפשר, לצרוך מזונות בריאים ולהקטין צריכה של מזונות שאינם בעלי ערך תזונתי כמו סוכרים וממתקים.

יחד עם זאת, יש צורך בגמישות כדי לאפשר לחולה להנות ממזונות אהובים תוך הגבלה מינימלית, שכן, היעד הינו השגה של צריכת מזון מספקת דרך הפה, על אף תופעות הלוואי מהן סובל המטופל. תופעות אילו מציבות בפני הדיאטנית, הצוות המטפל וכמובן החולה ומשפחתו אתגר במתן פתרונות תזונתיים. הנה מה שאפשר לעשות:

שינויים בטעם ובריח: טעם לוואי או טעם מתכתי בפה, רגישות חזקה לריחות, דחייה ממזונות, יובש בפה ועוד, הינם מתופעות הלוואי הנפוצות ביותר בקרב מטופלים. היא קשורה למחלה עצמה ובעיקר לטיפול הכימי ו/או הקרינתי אותו מקבל המטופל. תופעה זו הינה אחד הגורמים העיקריים לירידה בצריכת מזון בקרב המטופלים. המלצות אפשריות לטיפול בשינויים אילו:

1. להעדיף אכילה של מזון קר, או בטמפרטורת החדר, אז הטעמים והריחות פחות חזקים.
2. אם כבר לחמם את המזון – אז במיקרו, כך הריח פחות מורגש.
3. לאכול בכלים מפלסטיק במצבים בהם יש טעם מתכתי בפה.
4. להימנע מאכילה של מזונות היוצרים טעם מתכתי כמו בשר אדום, קפה, תה.
5. להגביר צריכה של מזונות עשירים בחלבון בעלי טעם מתון כמו עוף, מוצרי חלב וביצים.
6. לתבל בתבלינים כמו: וניל, קינמון, כמון, אניס, ועוד במקרה של ירידה בחוש הריח.
7. לשלב מזונות חמוצים ביותר, במצבים של חוסר תחושת טעם וירידה בהפרשת רוק כמו: לימון, סורבה פרי, קרטיב, חומץ , סומק ומנטול.

שלשולים: ניתוח במערכת העיכול, כמו גם טיפול כימותרפי והקרנות יכולים לגרום לשלשולים. חומרתם יכולה להשתנות מאדם לאדם ומתקופה אחת למשניה. שלשולים יכולים לגרום לאובדן נוזלים ומלחים, וכתוצאה מכך לחולשה, עייפות ואף התייבשות. שלשולים ממושכים יכולים לגרום גם לטחורים, פיסורות ואף לעיתים לאובדן שליטה. מצבים אילו גורמים תמיד לירידה בצריכת מזון. ההמלצות התזונתיות במצב זה מטרתם להקטין את תדירות השלשולים במידת האפשר וכן להשיג צריכה תזונתית נאותה:

1. להרבות בשתייה. מים, תה, תה צמחים, מי מרק. מומלץ להמעיט בצריכת קפה שכן קפאין מגביר את פעילות מערכת העיכול.
2. להמעיט בצריכה של מזונות עשירים בסיבים תזונתים כמו: ירקות ופירות טריים, דגנים מלאים ולחם מלא, קטניות ועוד. להעדיף ירקות ופירות מבושלים, לחם לבן וצנימים.
3. להקפיד על אכילה של מזונות חלבונים כמו בשר עוף, הודו, דג וביצים.
4. להעדיף מוצרי חלב כמו קוטג', יוגורט וגבינות צהובות המכילות פחות לקטוז. באם יש שיפור במצב, חשוב לחזור לתזונה מגוונת ומאוזנת ככל האפשר.

   

בחילות והקאות: תופעת לוואי נפוצה בעיקר בטיפול כימותרפי. מומלץ לנסות לשלב את ההמלצות הבאות כדי להקל את הבחילות:

1. לאכול ארוחות קטנות לעיתים קרובות.
2. להימנע ממזונות שמנים ומטוגנים.
3. לאכול מזון קר או בטמפרטורת החדר (ריח).
4. לאכול מנות קטנות.
5. לאכול מזון יבש בעל נפח קטן (קרקר, צנים).
6. לאכול בישיבה בלבד.
7. להימנע מאכילה מספר שעות לפני הטיפולים, באם סובלים מהקאות במהלכן.
8. ניתן להמעיט באכילה במצב האקוטי אך יש להקפיד על צריכה נאותה של נוזלים מכל סוג.
9. רצוי לשתות באיטיות בין הארוחות (כשעה לפני/ אחרי).
10. לנסות לשתות משקאות קרים צלולים כמו: מיץ תפוחים, תה, תה צמחים קר, מי טוניק.
11.  למצוץ קרח או קוביות קרח בטעמים של לימון, ג'ינג'ר.

דלקות וכיבים בפה: דלקות וכיבים בפה הינה תופעת לוואי קשה המתלווה לטיפולים כימותרפיים. הדבר גורם לכאבים בזמן אכילה, לעיסה ואף בליעה, וכתוצאה מכך לירידה משמעותית באכילה. ניתן  להתייעץ עם הצוות ולהקל באמצעות שטיפות פה ותכשירים להקלת כאב. כמו כן, הנה מספר המלצות להקלה על הכאבים:

1. לצרוך מזון קר הגורם להקהיית הכאב.
2. לצרוך מזונות רכים בעלי טעם נייטרלי כמו: דייסה בטמפרטורה פושרת, פירה, גבינה לבנה וכד'.
3. לשלב משקאות סמיכים כמו שייקים על בסיס חלב, שוקו, גלידה, ולא כאלו שהינם חומציים, חריפים או מתובלים.
4. להוסיף לתפריט מזון רפואי כדי לתמוך בצריכת מזון מספקת.

מזון רפואי

למרות זאת, לעיתים קשה מאוד להשיג צריכה מספקת, במיוחד לנוכח האתגרים הנובעים מהמצב התפקודי של החולה, כפי שתוארו עד עתה. לכן, על מנת להימנע ממצב של איבוד משקל, אשר אופייני במצבים אלו ומסכן את  החולה, כדאי ורצוי להיעזר במזון רפואי מותאם, אשר יבטיח תזונה מלאה ומאוזנת לחולה כבר בשלב מוקדם ככל האפשר.

המזון הרפואי, המגיע כנוזל, מאפשר לנו מתן פתרונות מגוונים על מנת להתאים את צריכת המזון של החולה לדרישות היחודיות שלו. למזון הרפואי יתרונות בשימוש בהזנת החולה: הוא מגיע זמין, מהיר ומוכן לשימוש, סטרילי, ובעיקר בעל מרקם, דחיסות קלורית והרכב תזונתי המותאמים לצרכים התזונתיים הספציפיים של החולה. הוא בעל הרכב תזונתי מאוזן של חלבונים, פחמימות ושומנים, בתמיכה מתאימה ומאוזנת של ויטמינים ומינרלים.

מחקרים מצאו כי סך ההיענות למזון רפואי גבוהה ביותר, במיוחד עבור חולי סרטן, החווים שינויים רבים הנוגעים לחוש הטעם והריח, תחושת השובע ובמקרים מסוימים ליכולת הבליעה. במבחני טעם נמצא כי מזון רפואי מרוכז במיוחד, כגון אנשור קומפקט מבית אבוט, שהינו בעל נפח קטן (כחצי מהמקובל עד היום) וטעם משופר זכה לציונים גבוהים ביותר, דבר שהופך אותו הן מבחינת תזונתית והן מבחינת התקבלות של החולה לפתרון תזונתי יעודי אידיאלי.  

* בן חיים לימור, דיאטנית קלינית RD, מרכז סוראסקי תל אביב

>>  הסוטול של אצנים: מתי התמכרות הופכת ללא בריאה?

• סרטן
• תזונה
• תזונה נכונה