אם תשאלו כל אישה מהי החוויה הרפואית שעליה הייתה מוותרת ברצון, כנראה שהתשובה תהיה – בדיקה גינקולוגית. בדיקת פאפ (PAP SMEAR) למשל, נכללת באותה רשימת תענוגות מפוקפקים. הרגע הזה עשוי להיות מביך, לא נעים ולעתים אף כרוך במעט כאבים, אבל במקרים רבים - הוא גם מציל חיים.
לפי המלצות משרד הבריאות, כל אישה בת 25 עד 65 צריכה לעבור בדיקת פאפ אחת לשלוש שנים, ואם היא נמצאת בקבוצת סיכון – התדירות המומלצת אף רבה יותר. בדיקה זו כרוכה בלקיחת משטח מצוואר הרחם על מנת לשלול התפתחות של סרטן צוואר הרחם.
בדומה למחלות סרטן רבות, גם במקרה של סרטן צוואר הרחם, גילוי מוקדם מביא לשיעורי ריפוי גבוהים ולהחלמה טובה. מה שמייחד את המחלה הזאת, הוא שניתן לזהות את הגורם לסרטן ואת שלביו המוקדמים של הגידול, לפני שהוא הופך לסרטני. מידע זה מאפשר לאבחן את המחלה עוד בשלבי התהוותה, וכיום כבר ניתן למנוע כמעט לחלוטין את התפתחות סרטן צוואר הרחם, שבו מאובחנות מאות נשים בישראל מדי שנה.
מה גורם לסרטן צוואר הרחם?
הגורם העיקרי והכמעט בלעדי לסרטן צוואר הרחם הוא וירוס הפפילומה האנושי - HPV. כיום ניתן לזהות את הזנים שאחראים לשינויים הטרום סרטנים והסרטניים בשלב מוקדם, ואף למנוע הדבקה בווירוס על ידי חיסון מתאים, שניתן לנשים עד גיל 45.
מה קורה אם מאתרים ממצא חשוד בבדיקת ה-PAP?
במקרה כזה, אין צורך להיכנס לפניקה. זה לא בהכרח מעיד על נוכחות של מחלה, אך זה כן מצריך המשך בירור. במקרה כזה, המטופלת ככל הנראה תתבקש לבצע בדיקות כמו קולפוסקופיה (שקיפות צוואר הרחם) וביופסיה. אם יתברר מתוצאות בדיקות אלו שאכן מדובר בגידולים או בשינויים טרום סרטניים, היא תופנה על ידי הרופא המטפל לביצוע פעולה שנקראת קוניזציה.
מהי קוניזציה?
קוניזציה, או ביופסיית חרוט, היא הליך כירורגי שמטרתו לאבחן ולהסיר גידולים או שינויים טרום סרטניים שהתגלו בצוואר הרחם. בניתוח זעיר, מבצעים כריתה בצורת חרוט מצוואר הרחם, באמצעות לולאה חשמלית דקה. השימוש באנרגיית חום ממזער את הדימום ואת הנזק לצוואר. החומר שמוצא נשלח לבדיקה פתולוגית".
זה כואב?
מדובר בפעולה קצרה יחסית ולא כואבת, אשר מתבצעת בהרדמה כללית שטחית במסגרת אשפוז יום. זמן קצר לאחר מכן המטופלת משוחררת לביתה. בשעות הראשונות עלולים להופיע כאבים הדומים לכאבי מחזור, שעליהם ניתן להקל באמצעות משכך כאבים.
מה לגבי סיכונים?
"כמו בכל ניתוח, גם קוניזציה אינה נטולת סיכונים. קיים סיכון לדימום, לזיהום ולנזק לרקמות מסביב. בנוסף, במקרים מסוימים הפעולה עלולה להגביר את הסיכוי לסיבוכים במהלך היריון עתידי ולגרום לקיצור צוואר הרחם ולאי ספיקה שלו. למרות הסיכונים הללו, מדובר בכלי חשוב ויעיל מאוד במניעת התפתחות סרטן צוואר הרחם בקרב נשים שאצלן אותרו שינויים טרום סרטניים.
האם לאחר ביצוע קוניזציה, יכולים להתפתח שוב תאים לא תקינים?
זה עלול לקרות, ולכן נשים שעברו קוניזציה צריכות להמשיך להיות במעקב צמוד כדי לוודא שאין צמיחה חדשה של תאים לא תקינים. בנוסף, כאמור מומלץ לנשים לקבל חיסון לווירוס הפפילומה, שימנע הידבקות נוספת והישנות המחלה בהתאם להמלצות המקובלות לפי גיל.
לסיכום, אף שעדיין לא נמצאה דרך למנוע ב- 100% את סרטן צוואר הרחם, בהחלט ניתן לצמצם מאוד את הסיכוי לחלות. יש לבצע בדיקות פאפ באופן סדיר מדי 3 שנים, להתחסן לווירוס הפפילומה. כמו כן, חשוב להקפיד על קיום יחסי מין מוגנים וגם להימנע מעישון, שמהווה אף הוא גורם סיכון למחלה.
הכותב הוא ד"ר יהודה בן דוד, מומחה בגינקולוגיה אונקולוגית ומנתח במרכז הרפואי מדיקה RMC עפולה