לא רבים מאיתנו יכולים לבדוק את טביעת הרגל הפחמנית שלהם ולהתפאר בתוצאות. היא שם, ועוד איך, וסביר להניח שהיא מתרגעת בתוך נעל טרנדית שהוזמנה באחת מאורגיות הקניות האינטרנטיות המיותרות שהאנושות מטביעה עצמה בהן. מובן לגמרי, ככה אנחנו חיים. כי זה נוח. כי זה פשוט. כי התרגלנו. כי אנחנו יכולים. לא קל לבחור את הבחירות "הנכונות" אקולוגית - גם לא למודעים ביותר שבינינו - כי לא קל לבחור נקודה.
אז אנחנו קונים. אז אנחנו טסים. אז אנחנו אוכלים בשר. אז אנחנו עושים ילדים ונוסעים איתם במכונית שלנו. אני עושה את כל אלה גם, עם ייסורי מצפון, אבל עושה. יש לי חולשה בלתי נשלטת לגופי תאורה, המקום הכי יפה בארץ בעיניי הוא נמל התעופה בן גוריון, וכל הטיעונים הטבעוניים הנכונים והמוסריים מתפוגגים בשעת ארוחת הצהריים.
עוד על נגיף הקורונה:
>> רופא צמוד: נגיף הקורונה
>> האם העטלפים הם האשמים בנגיף?
>> האם הנגיף עובר גם בצואה?
אם רק היה מבוגר אחראי שפשוט מחליט בשבילנו. אין יותר פלסטיק וזהו. אין יותר בשר וגמרנו. אין כרטיס הלוך-חזור ב-35 יורו לליסבון. חלאס. אז היה לנו רגע להפנים שבסדר העדיפויות האמיתי, הנוחות המיידית שלנו בכל מקרה פחותה מהנוחות ארוכת הטווח. ממש כמו להפסיק לעשן. זה כבר אפילו לא עניין של הדורות הבאים. זה כבר האוויר שלנו, הים שלנו, החיים שלנו. אוף, אם רק היה מבוגר אחראי שפשוט מחליט בשבילנו.
אז קורונה.
כדור הארץ, כמו גוף האדם, הוא תבוני להפליא. הוא שואף ונושף, צומח וקמל, ומעניק בית להמוני טפילים, חלקם תורמים לו וחלקם מזיקים לו. ואם אנחנו בצד המזיקים, אין לנו מה להתפלא כשהוא נוקט אמצעים. ואם זה נשמע לכם רוחני, לא זאת הכוונה, אלא ביתרונות הקטסטרופה הצפויה מראש של יותר מדי בני אדם שנוהגים ביותר מדי חזירות. ולא, אני לא מדברת על דילול האוכלוסייה (מספר הקורבנות בינתיים, תודה לאל, משמעותי רק לנו, לא לכדור), אלא על הצטמקות הטיסות, החבילות, מפעלי התעשייה.
24 hours of China region airplane movements on a normal Friday in November 2019 (UTC time) vs last Friday the 14th Feb, 2020. #COVID19 @bnoDesk @flightradar24 @aspoerl1 pic.twitter.com/8bE0Q3Aejx
שוק התעופה העולמי התכווץ ב-19% זועקות הכותרות, "ענף התעופה והתיירות נקלע למשבר שאת ממדיו קשה לאמוד בשלב זה". אבל אם נתעלם לרגע ממצבם הפיננסי של כמה אינדיבידואלים, ומהבאסה שבחוסר היכולת שלנו לתכנן בביטחון את הרביצה הבאה בחופי קופנגן, האם אלה לא חדשות טובות סביבתית?
האם פחות ערימות קרטון ופלסטיק שאין לנו שום צורך אמיתי בהן המשונעות מחלק אחד של הגלובוס (שבו עבדים מרכיבים אותן) לחלק אחר (שבו מכורים מתירים אותן) הן לא חדשות טובות? או פחות ג'אנק חסר ערך בחנויות שקורץ לעוללים חסרי ישע בשלל צבעים וצורות? ומה לגבי התפשטות הנגיף דרך מערכות מיזוג אוויר – אותן מערכות שהשלכותיהן קטלניות ועל פי התחזיות יגרמו למותם של מאות אנשים בגלל זיהום?
עוד בנושא ב-mako בריאות:
>> מגפת הקורונה: התעלומה הכי גדולה סביב המחלה
>> נמצאה דרך נוספת ומסוכנת להידבק בקורונה
>> כמה זמן נגיף הקורונה שורד על משטחים?
כמו כולם אני עוקבת בדאגה אחרי החדשות, כמו כולן אני מקווה שווירוס הקורונה ימוגר ומהר. שלא יסבלו יותר, שלא יידבקו, שלא ימותו, שלא יפחדו. אני רק שואלת: האם כדור הארץ לא אמר לנו כרגע – אתם הולכים לחדר שלכם ולא יוצאים משם עד שתירגעו?
האם נירגע?