מחלת הקורונה עדיין מהווה נעלם גדול בלא מעט הקשרים אבל יותר ויותר מחקרים מצביעים על השפעותיה המהדהדות גם הרבה לאחר ההחלמה בפועל. מחקר שהתפרסם בכתב העת The Lancent בחן את מספר המחלימים הגדול ביותר שנבדק עד כה - 3,762 מחלימים שעדיין סובלים מתופעות לוואי, במטרה למפות את הסימפטומים ארוכי הטווח המרכזיים המאפיינים את וירוס הקורונה. נתוני המחקר מצביעים על כך שירידה בתפקוד הקוגניטיבי ובעיות בזיכרון הן בין תופעות הלוואי הנפוצות ביותר שדווחו על ידי 85.01% מהנבדקים בכל הגילאים.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
על פי המחקר, הירידה בתפקוד הקוגניטיבי עליה מדווחים המחלימים כוללת קשב לקוי, קושי בפתרון בעיות ובקבלת החלטות, אובדן בזיכרון לטווח קצר ובזיכרון לטווח הארוך.
עבור 31% מהנשאלים ליקויים בתפקוד הקוגניטיבי התרחשו החל מהשבוע הראשון של התסמינים. הדיווחים על בעיות תפקוד קוגניטיבי עלו בשלושת החודשים הראשונים, הגיעו לשיא של 66%, ולאחר מכן ירדו מעט בחודשים הבאים. יחד עם זאת 55.5% מהנשאלים דיווחו על ירידה בתפקוד הקוגניטיבי גם שבעה חודשים לאחר שחלו.
הפעלה מחדש של הזיכרון
"הצעד הראשון בניהול בעיות בתפקוד הזיכרון הוא לזהות אותן ולהבין שהן קיימות. במיוחד כאשר לרוב המחלימים אין בדיקה או הסבר רשמי לירידה בתפקוד הקוגניטיבי, דבר שמקשה על רבים להבין האם היא מצביעה על בעיית זיכרון, אם כן מהי היקפה וכיצד, אם בכלל, ניתן לפתור אותה". מסביר איתי עניאל, מומחה בפיתוח אסטרטגיות לשיפור הזיכרון. "אחת הדרכים הטובות לאתר בעיות בתפקוד הזיכרון היא להפעיל אותו באופן יזום: נסו להיזכר במילים של שיר אהוב, להיזכר עם בני משפחה בזיכרונות ילדות, או להיזכר ברשימת הקניות שעליכם לערוך מבלי להסתכל בה. בהפעלת הזיכרון נוכל ללמוד טוב יותר ולהבין היכן אנו חווים את הקושי".
אם זיהיתם בעיית שליפה מהזיכרון, מציע עניאל מספר פעולות שיכולות לייעל את התפקוד הקוגניטיבי ולשפר את תפקוד הזיכרון בחודשים שלאחר ההחלמה ובכלל:
עוד ב-mako בריאות:
>>המוטציות החדשות מדבקות יותר באוויר הפתוח
<<כל הפרטים על התרופה החדשה לקורונה
>>תיאוריות הקונספירציה הכי פופולריות בקורונה
1. עזרי זיכרון לטווח הקצר
בתקופות של עומס על הזיכרון ובכלל, מומלץ להשתמש בעזרי זיכרון שיסייעו לנו לזכור את משימות היומיום. החל מכתיבת כל פגישה או משימה ביומן עם תזכורת לפני המועד, תזכורות לאורך היום בשעון המעורר, רשימת משימות יומיות על דף מסודר וכתיבה יזומה של כל מה שחשוב לנו לזכור מאותו יום.
ניהול עזרי הזיכרון יעזור לנו להפחית באופן משמעותי את מקרי השכחה בטווח הקצר, להפחית לחץ ולהרגיש בטוחים יותר בהתייחס לתפקוד הזיכרון. זכרו שחלק גדול ממקרי השכחה בטווח הקצר לא נובע מבעיות בתפקוד הזיכרון אלא מבעיות קשב, סדר וארגון.
2. מעקב יומי בכתב
נהלו מעקב יומי בכתב אחר מקרי השכחה שלכם. הדבר יעזור לכם להבין אותם, את סוג המקרים, מספר המקרים ביום ואפילו אם הם חוזרים על עצמם בשעות מסוימות. מהמעקב הזה אפשר ללמוד היטב היכן הנקודות הקשות ביותר ובהתאם לכך לחשוב על הפתרונות.
לדוגמה, אם אתם שוכחים כמעט באופן קבוע חפץ מסוים ביציאה מהבית, לדוגמה את הארנק, הציבו אותו במסלול היציאה כך שלא תוכלו לשכוח אותו יותר. זאת רק דוגמה אחת. יש עוד הרבה פתרונות שתוכלו לחשוב עליהם אם רק תלמדו ותבינו טוב יותר את הבעיות.
3. הפחיתו "רעשים" ומסיחי דעת חיצוניים
בפגישת עבודה, בשולחן האוכל עם המשפחה ואפילו בזמן צפייה בהרצאה או סרט - במטרה למקד את המוח ולאפשר לו לזכור טוב יותר, נטרלו את כל ה"רעשים" ומסיחי הדעת החיצוניים שיכולים להפריע לאיכות הקליטה של המידע ודאגו ליצור סביבה שקטה ונוחה בה הוא יוכל להתרכז.
לדוגמה, שולחן עבודה מסודר, נטרול רעשים מבחוץ, והכי חשוב מניעת הסחות דעת הנובעות משימוש בטלפון הנייד. במילים אחרות, עזרו למוח להצליח להתמקד ולקלוט את המידע החשוב עבורו, תוך שאתם מנטרלים באופן יזום את כל מה שיכול להסיח אותו.
4. אימון יומי מדיד
כמו בכל תחום שבו אתם מתאמנים כשאתם רוצים להשתפר ולהצליח, כך גם בתחום הזיכרון, חשוב מאוד שתאמנו אותו באופן עקבי, תציבו למוח מטרות ותמדדו את התוצאות. את כל אימוני הזיכרון ניתן לבצע תוך כדי הפעילות היומיומית שלכם, כשאתם עורכים רשימת קניות, רושמים מספר טלפון, נחשפים לשמות חדשים, מאזינים לשיר שאתם אוהבים לומדים מידע חדש בהרצאה או בפגישה ועוד. כל אחד מהמצבים האלה הוא הזדמנות לאמן את הזיכרון לקלוט ולשלוף מידע.
נצלו את ההזדמנויות האלה והגדירו מטרות ברורות לזיכרון שלכם מה חשוב לכם לזכור. הצבת המטרות ומדידת תוצאות באופן עקבי תמקד אתכם, תעלה את המוטיבציה שלכם לזכור טוב יותר ותגרום לכם להתמיד באימון ושיפור הזיכרון לאורך זמן.