מגפת הקורונה עוד רחוקה מלהסתיים וארגון הבריאות העולמי הזהיר לאחרונה שיעברו עוד 4 עד 5 שנים עד שהמגפה תהיה לגמרי תחת שליטה. קשה להעריך איך המגפה תמשיך להתגלגל על שלל הווריאנטים שצצים כל העת אל מול הפיתוחים והטיפולים החדשים. אך בכל מה שקשור למה שבשליטתנו, לאיפה אנחנו הולכים בשנים הקרובות ואלו פעולות אנחנו יכולים לנקוט כדי לנסות ולצמצם כמה שאפשר את השפעת הנגיף על חיינו?
דו"ח חדש של מועצת המדע הבינלאומית (ISC), ארגון בינלאומי שמטרתו לאחד גופים מדעיים ברחבי העולם, פרסם שלושה תרחישים שעלולים להתרחש עד 2027. הדו"ח ממחיש כמה מהפעולות האפשריות שהעולם יכול לנקוט כדי למזער את השפעת המגפה בעתיד והוא נכתב על ידי פאנל של 20 מומחים לבריאות הציבור, וירולוגיה, כלכלה, מדעי ההתנהגות, אתיקה וסוציולוגיה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
תרחיש ראשון: הרוב מחוסנים, הנגיף בשליטה
אחוז האנשים המחוסנים באופן מלא יגדל מכ-60% מכלל המבוגרים כיום ליותר מ-80% בכל העולם. על פי התרחיש האופטימי הזה ניתן יהיה להציל חיים רבים ולהפחית את הסיכון לגרסאות חדשות, אך גם במקרה כזה, נגיף הקורונה לא ייעלם לחלוטין, אם כי התפשטותו תהיה הרבה יותר ניתנת לניהול.
למרבה הצער, ככל הנראה, לא לשם פנינו מועדות. הדו"ח טוען שעד כה המדיניות של ממשלות העולם הובילה ותוביל גם הלאה להמשך התפשטות המגיפה והמשך פערי החיסונים, כיוון שהם יותר מתמקדים באסטרטגיות לאומיות במקום בשיתוף פעולה בינלאומי.
תרחיש שני: אי השוויון נמשך והסיכונים יישארו גבוהים
התרחיש הסביר ביותר על פי הדו"ח הוא "החמרה של אי השוויון העולמי". שיעורי החיסונים יעמדו עד שנת 2027 על מתחת ל-70% ברחבי העולם ויעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם יוחזרו בעשור אחורה. נגיף הקורונה עלול להפוך למחלה אנדמית עם התפרצויות עונתיות שיגרמו לעומס בבתי חולים במספר מדינות ויצריכו חיסונים מעודכנים ושימוש בתרופות אנטי-ויראליות.
בנוסף, אנשים פגיעים, ביניהם נשים, ילדים וקשישים, יושפעו יותר מכל. מדינות בעלות הכנסה נמוכה יתמודדו עם קריסת מערכת הבריאות וחוסר ביטחון תזונתי הולך וגובר.
"גם אם השלב האקוטי של המגיפה צועד לקראת סיום באותן המדינות עם שיעורי חיסונים גבוהים, הסיכונים יישארו גבוהים כיוון שלרבים בעולם אין גישה לחיסון יעיל", מסכם הדו"ח ומתריע כי "עוד עלולות להופיע גרסאות חדשות והממשלות חייבות להכיר בכך שההשפעות הרבות של המגיפה לא ייפתרו במהירות. אסור להן להעמיד פנים שהמשבר נגמר רק כי התמותה מצטמצמת. עבור אזרחים רבים עומדות לבוא שנים רבות של קשיים ואתגרים".
תרחיש שלישי: ירידה באמון הציבור ובאחוזי ההתחסנות
בתרחיש הגרוע ביותר, פחות מ-60% מהאוכלוסייה העולמית תהיה מחוסנת באופן מלא ולמדינות בעלות הכנסה נמוכה עדיין תהיה גישה מוגבלת לבדיקות ולתרופות אנטי-ויראליות. בהמשך לכך, האמון בין הממשלות לציבור יתדרדר עוד יותר מה שעלול להוביל להפחתה בצריכת החיסונים.
כדי להימנע ממציאות עגומה כמו זו, המומחים בדו"ח טוענים שהממשלות צריכות לשתף פעולה ולהשקיע במערכות בריאות בינלאומיות, לשלב מערכות ייעוץ מדעיות ולטפל באי-השוויון המתרחב בחינוך ובעושר. הדו"ח גם קורא לממשלות לעמוד בפיתוי לקצץ ביעדי האקלים לטווח הקצר, כיוון שייתכן והמשך שינויי האקלים וההרס הסביבתי רק יגדילו את הסיכויים למגפות עתידיות בטווח הארוך.
יותר תשומת לב להשפעות החינוכיות והכלכליות של המגפה
הדו"ח מדגיש כי בעוד שרוב הממשלות נתנו עדיפות לתגובות רפואיות ישירות לנגיף כמו פיתוח חיסונים ואנטי-ויראלים, לא ניתנה מספיק תשומת לב להשפעות החינוכיות והכלכליות של המגפה. בשנת 2020 אבדו לפי הערכות כ-8% משעות העבודה, שווה ערך ל-255 מיליון משרות במשרה מלאה. ציטוט של הדו"ח של הבנק העולמי לשנת 2021 מעלה כי שיבושים הקשורים למגפה בתחום החינוך עלולים להוביל להפחתת רווחים של עד 17 טריליון דולר במהלך חייהם של התלמידים שנפגעו.