השבוע אנחנו מציינים שנה לתחילתו של סגר הקורונה הראשון בישראל, שהביא עימו הרבה חרדות ואי-ודאות. כיום אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי – המשק בשלבי פתיחה מתקדמים והתחלואה ממשיכה לרדת אפילו אחרי חגיגות פורים, שבשנה שעברה הביאו להדבקות רבות. את השינוי אפשר לייחס באופן כמעט בלעדי למבצע ההתחסנות המרשים בארץ. נכון להיום 57 אחוז מאוכלוסיית ישראל התחסנה לפחות במנה אחת, ורובה קיבל גם את המנה השנייה, כך שהשלב הזה של מבצע החיסונים עומד להסתיים.
בריאיון של מנכ"ל חברת פייזר אלברט בורלא ל"חדשות 12" השבוע, הוא ציין כי ממצאי הניסוי הקליני שנעשה על בני נוער בגילאי 15-12 נמצאים בשלב עיבוד הנתונים, כך שהחיסון לגיל 12 ומעלה יוגש כנראה לאישור מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) כבר בעוד שבועות אחדים. בהתחשב בהליך המהיר שבו אושרו החיסונים הקודמים, נראה שהחיסון יעמוד לבדיקת הוועדה המייעצת בקרוב מאוד. כלומר אפשר להעריך במידה רבה של ביטחון שאם החיסון יאושר, יצפה לנו כבר בקיץ הקרוב מבצע חיסונים ארצי של בני נוער, בתקווה שיאפשר לקיים שנת לימודים תקינה גם בחטיבות הביניים.
חברת פייזר לא מסתפקת בזה והכריזה כי בחודש יוני יחל ניסוי קליני בחיסון לגיל 11-5. בתוך כך חברת מודרנה כבר החלה בגיוס ילדים ופעוטות לניסוי קליני בחיסון ילדים מגיל חצי שנה עד 11. אם הכול יתקדם כשורה, ממצאי הניסוי צפויים להתקבל עד סוף 2021.
אומנם ילדים שנדבקים בנגיף SARS-CoV-2, מחולל מחלת הקורונה, סובלים בדרך כלל מתסמינים קלים בלבד, ושיעור הסיבוכים אצלם נמוך, אך החיסון שלהם הוא נדבך חשוב בהגנה על כלל האוכלוסייה מפני התפרצות חוזרת של המחלה, ומהתבססות של מוטציות נוספות שישנו את תפקודו של הנגיף. חיסון ילדים הוא השלב האחרון במאמץ להגיע לחסינות עדר באוכלוסייה ולמנוע התפרצויות משמעותיות נוספות של המחלה.
בנוסף החלה חברת מודרנה לבחון את חיסון הדחף המותאם לווריאנטים החדשים של הנגיף, שיש חשש כי פיתחו יכולת חלקית לחמוק מהחיסון. כפי שדיווחנו בעבר, הליך הבדיקה צפוי במקרה הזה להיות קצר יחסית, שכן מדובר רק בשינויים מזעריים מהחיסון הקיים שכבר אושר.
מחסור עולמי בחיסונים
בשאר העולם המצב שונה מאוד. ארצות הברית מובילה את טבלת המדינות המתחסנות וכבר מתקרבת לחיסון רבע מאוכלוסייתה במנת חיסון אחת לפחות. בהדרגה מתחילים להרחיב את מבצע החיסונים מקבוצות הסיכון גם לאנשים צעירים ונטולי מחלות קודמות. ברקע נמצאת שאיפתו המוצהרת של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן לאפשר לכל אזרח בגיר שמעוניין בכך להתחסן עד חודש מאי.
מדינות האיחוד האירופי ממשיכות להתמודד עם מחסור חמור במנות חיסון. בתחילת השבוע הודיעה חברת אסטרה-זניקה שהיא נאלצת לקצץ קרוב לרבע מכמות המנות שהתחייבה לספק למדינות אירופה ברבעון הקרוב.
הצעד הזה נעשה במקביל לדיווחים על חשש לתופעת לוואי נדירה של בעיות בקרישת דם שהופיעו סמוך למועד קבלת החיסון של אסטרה-זניקה. אומנם מדובר ב-38 מקרים בלבד מתוך 17 מיליון מנות חיסון שניתנו עד כה, ונראה כי שכיחות התופעה אצל מחוסנים טריים דומה לזו של האוכלוסייה הלא מחוסנת, אך מדינות רבות באיחוד החליטו לא להסתכן ועצרו את הפצת החיסון של החברה השוודית, בצעד שעורר תמיהה בכמה מגופי הבריאות העולמיים. רשויות הבריאות באיחוד האירופי הפגינו הססנות באישור החיסונים הקודמים וגם כאן העדיפו לנקוט זהירות מונעת. ארגון הבריאות העולמי הפציר בתגובה במדינות העולם לא לעצור את מבצעי החיסונים. הממצאים הקליניים של ארגון הבריאות העולמי ושל הסוכנות האירופית לתרופות (EMA) צפויים להתפרסם בקרוב.
בינתיים מקסיקו מנסה למנף את המשבר כדי להשיג מנות חיסון מארצות הברית, שטרם אישרה את החיסון של אסטרה-זניקה. ובאיסלנד הפגינו השבוע אופטימיות כשהכריזו כי יכבדו תעודות התחסנות ומסמכי החלמה ויפטרו את הנושאים אותן מחובת בידוד בכניסתם למדינה. סביר להניח שככל שהקיץ יתקרב ינקטו עוד ועוד מדינות בגישה דומה, בתקווה להציל את עונת התיירות.
הגנה מוגברת
עוד ועוד ראיות ממשיכות להצטבר על כך שהחיסונים הקיימים מגינים לא רק מהמחלה עצמה אלא גם מצמצמים משמעותית את הסיכון להידבק בנגיף ולהפיץ אותו לאחרים. אם זה נכון, המשמעות היא שאכן אפשר להגיע לחסינות עדר.
השערה נוספת שנבדקת בימים אלה היא שהחיסון עשוי גם לשפר את מצבם של אנשים שלוקים בתסמונת long COVID, שמתאפיינת בהתמשכות של חלק מתסמיני המחלה במשך שבועות רבים ואפילו חודשים אחרי ההחלמה מהנגיף עצמו. את ההשערה העלתה האימונולוגית אקיקו איווסאקי (Iwasaki) מאוניברסיטת ייל בארצות הברית, בטור שפורסם בכתב העת Medium.
ההשערה מתבססת נכון לעכשיו רק על מקרים אנקדוטליים ספורים של חולים שדיווחו על שיפור זמן קצר לאחר קבלת החיסון. ייתכן שמדובר בצירוף מקרים בלבד, היות שהתסמונת נוטה לדעוך בהדרגה. עם זאת, איווסאקי סבורה שייתכן שהחיסון מסייע בסילוק שרידי נגיפים שנותרו מאחור וגורמים לתגובה הדלקתית שמובילה לתסמינים האופייניים. כרגע אין מספיק ראיות שיגבו את ההשערה או יפריכו אותה, אך כנראה נקבל תשובות לכך בקרוב – אולי אפילו ממחלימים שחוסנו בארץ.