למרות שמבצעי החיסונים ברחבי העולם מהווים נקודת אור בשנה של סגרים, מסכות וריחוק פיזי - ישנם מומחים שממליצים להימנע מחגיגות מוקדמות. סנג'יה סנאנאייקה, מומחה למחלות זיהומיות התראיין לאחרונה לתקשורת האוסטרלית והעניק תחזית קודרת, אך חשובה לנגיף הקורונה וגם למגפות עתידיות.
לדבריו, העולם לא יחוסן במלואו נגד נגיף הקורונה לפחות בשש השנים הקרובות, דבר שימנע מהעולם לחזור לשגרת הטרום-קורונה בעתיד הקרוב. "מבצעי החיסונים נעשים כיום רק ב-70 מדינות בעולם", ציין סנאנאנייקה. "לפי קצב ההתחסנות הנוכחי, יש לשער שלא נצליח להגיע ל-75 אחוז מחוסנים בעולם בשש שנים הקרובות. לא שנה או שנתיים, שש שנים", הזהיר.
בהתאם לכך, סנאנאייקה קרא לממשלת אוסטרליה לסייע למבצעי חיסונים במדינות אחרות בעולם, לאחר שאוסטרליה תסיים בהצלחה את מבצע החיסונים בגבולותיה. סנאנאייקה הוא לא הראשון ובטח גם לא יהיה האחרון שמדגיש את החשיבות של סיוע למדינות אחרות, כאלו שיש להן פחות משאבים כדי להוציא לפועל בהצלחה מבצעי חיסונים בגבולותיהן. מומחים אחרים הזהירו מפני מצב שבו רק מדינות בעלות אמצעים יצליחו לחסן את תושביהן ומדינות עניות יותר יישארו מאחור. לפי סנאנאייקה, מבין 70 המדינות העניות ביותר בעולם, רק 10 אחוזים מהאנשים יהיו מחוסנים עד סוף השנה.
"אם אתם מאמינים במבצע חיסונים לאומי, אתם צריכים גם לעודד מבצעי חיסונים אלטרואיסטים ולוודא שחיסונים מגיעים בזמן ובכמות מספקת גם למדינות מתפתחות"
גם אם מדינה תצליח לחסן את מרבית האזרחים בגבולותיה, קיים חשש מכניסה של תושבים לא מחוסנים ממדינות אחרות שיובילו להתפרצות מחודשת. ולכן סביר להניח שגם אם מבצע החיסונים יצליח ונחזור לשגרה בתוך גבולות המדינה, עדיין לא נוכל לטוס לחו"ל באותה חופשיות שטסנו לפני מגפת הקורונה. "אם נמשיך במבצע החיסונים הגלובלי, בזמן שבאזורים אחרים בעולם המגפה עוד משתוללת, אז נראה יותר זנים מאיימים (של הנגיף, מ"ג) שעלולים להשפיע על יעילות החיסונים", הסביר סנאנאייקה. "לפיכך, אם אתם מאמינים במבצע חיסונים לאומי, אתם צריכים גם לעודד מבצעי חיסונים אלטרואיסטים ולוודא שחיסונים מגיעים בזמן ובכמות מספקת גם למדינות מתפתחות".
עוד ב-mako בריאות:
>> מדענים: החיסון שיהיה יעיל נגד כל זני הנגיף
>> סובלים מריח רע מהפה? תאכלו את זה
>> חוקרים: התזונה הזו טובה במיוחד לירידה במשקל
"המגפה הבאה נמצאת ממש מעבר לפינה"
סנאנאייקה ציין כי במשך 50 השנה האחרונות התגלו לא פחות מ-40 זיהומים חדשים ברחבי העולם, מה שיכול לרמוז גם על העתיד הקרוב. "האוכלוסייה בעולם ממשיכה לגדול, אנחנו פוגעים ביותר ויותר בתי גידול טבעיים והאינטראקציה שלנו עם חיות בר, כמו גם קשרי הגומלין הגלובליים בינינו לבין בעלי חיים, מעולם לא היו משמעותיים יותר", אמר סנאנאייקה. "לפיכך, המגפה הבאה לא תגיע בעוד 100 שנה - היא ממש מעבר לפינה".
מאז פרוץ מגפת הקורונה, מדענים רבים מנסים להבין מה הוביל לאחת המגפות העולמיות המשמעותיות ביותר של השנים האחרונות. יש המשערים כי בני אדם הם אלה שהובילו למצב שנגיפים מועברים מבעלי חיים לבני אדם, בין היתר בשל גידול באוכלוסייה. מגפות שמקורן בנגיפים זואונוטים (שמועברים מבעלי חיים לבני אדם) עלו פי 4 בשכיחותן ב-50 השנים האחרונות, נתון שתואם גם לגידול באוכלוסייה.
ככל שבני אדם מתרבים יותר, כך נדרשים יותר משאבים. הגידול באוכלוסייה לפיכך משפיע על המשאבים הטבעיים של כדור הארץ, שהם כמובן מוגבלים. זה מוביל לכך שלא רק יותר בני אדם חודרים לסביבות טבעיות של בעלי חיים, מה שמוביל לאינטראקציות שמאפשרות מעבר של וירוסים בין בעלי חיים לבני אדם, כפי שסנאנאייקה ציין, אלא גם ניצול היתר של המשאבים הטבעיים משפיע על שינוי האקלים, שלפי מדענים מסוימים, עשוי היה להשפיע על מגפת הקורונה. מחקר שפורסם לאחרונה הראה כי ייתכן ששינוי האקלים הוא שאילץ עטלפים לנדוד מאזורי המחייה שלהם לאזור דרום סין. מה שבסופו של דבר תרם להתפרצות מגפת הקורונה. מעבר לכך, בני אדם פולטים יותר פחמן דו חמצני מכל חיה וגם מכל מטוס, כך שיש קשר ישיר בין ילודה מוגברת לשינוי אקלים.
משפחה שתחליט להעמיד צאצא אחד פחות - תחסוך לעולם לא פחות מ-58.6 טון פחמן דו-חמצני בשנה, חיסכון משמעותי יותר מכל פעולה אחרת - צמחונות, טיסות או אחזקת רכב פרטי
מחקר שפורסם בשנת 2017 על ידי המרכז לקיימות באוניברסיטת לונד בשוודיה, מצא אילו גורמים משפיעים באופן המשמעותי ביותר על פליטת פחמן דו-חמצני, התורמת להתחממות הגלובלית ושינוי האקלים. לפי ממצאיהם, משפחה שתחליט להעמיד צאצא אחד פחות - תחסוך לעולם לא פחות מ-58.6 טון פחמן דו-חמצני בשנה, חיסכון משמעותי יותר מכל פעולה אחרת. לשם ההשוואה, אם תעברו לתפריט צמחוני תחסכו כ-0.80 טון פחמן דו-חמצני בשנה, אם תוותרו לפחות על טיסה טרנס-אטלנטית (הלוך ושוב) אחת בשנה - תחסכו 1.6 טון פחמן דו-חמצני בשנה ואם תוותרו על הרכב הפרטי שלכם לשנה תחסכו כ-2.4 טון פחמן דו-חמצני. אולי הפתרון למגפה הבאה הוא בכלל הגבלת ילודה, כמו גם שמירה על סביבות טבעיות של בעלי חיים?
אמנם אין עדיין תשובה חד משמעית לשאלה מה הוביל למגפת הקורונה, אך אין ספק שסנאנאייקה הוא לא היחיד שמצביע על הקשר שבין גידול באוכלוסייה, התנהגות בני האדם ושינוי אקלים - למגפות שפרצו בשנים האחרונות. מדענים רבים ציינו זאת בעבר, אך נראה שהאוזניים שלנו ערלות כשזה נוגע לחופשות בחו"ל וילודה. האם מגפת הקורונה תעזור לאנשים להבין שקצת פחות טיסות בשנה וקצת פחות צאצאים יעזרו לעולם הזה ולמין האנושי הרבה יותר ממה שנדמה לנו? האם זו קריאת ההשכמה שהעולם היה זקוק לה כדי להפסיק להשמיד בתי גידול טבעיים? אולי אלה הדרכים היחידות למנוע את המגפה הבאה?