נכון לכתיבת שורות אלו, דשבורד הקורונה של משרד הבריאות, שבדרך כלל מתעדכן מספר פעמים ביום, אינו מעודכן כבר שלושה ימים. משרד הבריאות מסר כי מדובר בבעיה טכנית, שנובעת גם מן הרצון לבצע שדרוג ושינוי במערכת התצוגה, אבל גם מעומס התחלואה. נראה שבמעבדות ובבתי החולים, לא מספיקים להזין את המידע על החולים החדשים במהירות הדרושה כדי שיכיל מידע רלוונטי ועדכני.

מקבלי ההחלטות, וגם אנשים פרטיים, מסתמכים על נתוני הדשבורד כדי לקבל החלטות. משרד הבריאות מעדכן חלק מן הגורמים במידע שלא הגיע למערכת התקולה, אבל גם לו בעצמו אין את כל המידע. בדרך כלל ניתן למצוא בדשבורד נתונים בנוגע למספר המאומתים והאחוז שלהם מבין הנבדקים, מספר החולים קשה בפילוח על פי קטגוריות שונות, מעקב אחר מספר המבודדים ועוד נתונים רבים.

ביום שלישי עדכן משרד הבריאות שישנם כ-500 חולים קשה, אך לא נאמר כמה מהם חולים חדשים, נתון משמעותי להבין את קצב התפשטות המחלה. באותו היום שחרר המשרד שני נתונים נוספים: מספר המאומתים היה 62 אלף ביום ראשון ו-65 אלף ביום שני. קשה להפיק מכך מידע בעל ערך בלי לדעת את מספר הבדיקות ואחוז המאומתים. גם הדו"ח המורחב על תמונת המצב, ממנו ניתן היה אולי ללמוד מהתחלואה בבתי האבות על יעילות החיסון הרביעי - לא מתפרסם.

הנתון של המאומתים איבד משמעות

הבעיה הנקודתית מייצגת פער מידע גדול יותר שנוצר כשמתווה הבדיקות שונה. זה היה שינוי אסטרטגי: השימוש בבדיקות PCR הוסב מאימות תחלואה, לאיתור מהיר של מועמדים פוטנציאליים לקבלת תרופות מניעתיות. רוב הציבור הועבר לבדיקות אנטיגן מפוקחות (שמדווחות) או הביתיות, שאינן מדווחות למשרד הבריאות. כך, איבד הנתון של מספר המאומתים את המשמעות. המהלך הזה היה מאוד הגיוני לוגיסטית: התורים ארוכים, קיבולת הבדיקות מוגבלת והתשובות החלו לחזור בעיתוי שהפך אותן חסרות ערך. אולם, כאמור, יש לזה מחיר.

"מגפה מנהלים באמצעות נתונים", אמר פרופ' חגי לוין, ראש איגוד רופאי בריאות הציבור. "הדשבורד הוא לא כלי אפידמיולוגי אמיתי, אבל הוא נותן מידע. מעולם לא היה קיים במגפה קודמת כזה עושר של נתונים שמוצג לציבור".

פרופ' לוין: "חסרה פה יד אפידמיולוגית מכוונת"

הבעיה העיקרית עם המידע בישראל, הוא הביזור של האיסוף שלו בין גורמים שונים, שאף אחד לא אחראי עליו באופן בלעדי. "חסרה יד אפידמיולוגית מכוונת", אמר פרופ' לוין. "אין רשימה מסודרת של צרכי המידע. משרד הבריאות לא מודיע מה הוא עומד לאסוף ומה התוכנית האסטרטגית שלו לאיסוף המידע. האמת היא שלא יודעים בדיוק מי אוסף את המידע של משרד הבריאות, ואיך הוא נאסף".

"היום אגף שירותי הבריאות בראשון שרון אלרעי פרייס אוסף חלק מהמידע", הסביר פרופ' לוין בתשובה לשאלה מי אוסף מידע אפידמיולוגי. "אמור להיות גוף נפרד שאוסף את המידע, ובאמת יש את המרכז הלאומי לבקרת מחלות, ובתוך המשרד יש לנו את אגף האפידמיולוגיה, בראשות ד"ר אמיליה אניס".

פרופסור לוין המשיך והסביר: "בפועל, הגופים הללו נדחקו הצידה. הקימו במקומם את מפקדת אלון ואת מרכז המידע והידע של אמ"ן. בגופים האלה יושבים אנשים שהם לא אפידמיולוגים, וגם כל הזמן פותחים וסוגרים אותם, בהתאם לגלים".

פרופ' נדב דוידוביץ', מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון וחבר בצט"מ, מציין גוף נוסף שהיה אמור להתכנס במגיפה: הרשות העליונה לאשפוז. "הם אמורים להיפגש בצורה מסודרת ולדון במשאבי המערכת מול הדרישה, ולהחליט על ויסות חולים בין בתי החולים", הסביר. "במקום זה המציאו דברים שלא היו בתוכנית המגירה לטיפול במגיפות. הרשות הזו לא פעילה כמו שהיינו רוצים למרות שהעומס מורגש ויש ירידה באיכות הטיפול".

חלק מהמידע נאסף בקופות החולים

"יש לקופות החולים מידע מצוין", הסביר לוין. "אלא שמשרד הבריאות לא יכול להגיע לכולו, וגם זה מופרך. זה המידע של הציבור הישראלי, לא של קופות החולים". פרופ' דוידוביץ' הסכים: "קופות החולים ובתי החולים מביאים כרגע מידע יותר משמעותי ממשרד הבריאות. למשל המידע על יעילות החיסון הרביעי מגיע כרגע מבית החולים שיבא ובקרוב יגיע גם מכללית או מכבי".

דווקא לגבי הדשבורד פרופ' דוידוביץ' סלחן יחסית. "לא הייתי רוצה לראות נתונים חלקיים שאחר כך יצטרכו לתקן לאחור", הסביר. "אנחנו רואים את המידע על החולים הקשים, וזה חשוב מאוד. הנתונים על כל חולה בישראל עדיין נאספים בתיקים הרפואיים של קופות החולים".

"צריך לאסוף מידע כמו שה-CDC האמריקאי אוסף, לא כל יום, אבל במטרה לענות על שאלות מסוימות", הסביר פרופסור לוין מה צריך לעשות כעת. "למשל, מה יעילות האנטיגן, מה השפעת התחלואה באומיקרון על קשישים ועוד".

לוין ציין שהוא לא רוצה לחייב את כל האזרחים, ואפילו לא את הבלתי מחוסנים, לבצע בדיקה מפוקחת: "לוקחים אדם חולה, שאולי קשה לו לנהוג או לעמוד על הרגליים, ושולחים אותו להדביק את כל התור. יש דרכים אחרות להבין כמה מאומתים יש במדינה, וממילא ברור שגם היום, אנחנו לא מאתרים את כל המאומתים".

המחשבה של משרד הבריאות היא שיהיה תיעוד שאנשים בבידוד, למרות שאכיפה היא כמעט בלתי אפשרית כרגע. סיבה נוספת היא שלא יוכרזו כמחלימים לצורך תו ירוק אם לא באמת החלימו, למרות שבמצב בו רוב המדינה החלימה, לא ברור עד כמה זה רלוונטי.
"אני מאמין שבאמת אין צורך כרגע לרדוף את הלא מחוסנים, למרות שאני חושב שכדאי וחושב להתחסן", טען פרופ' לוין. "אם זה באמת מאוד חשוב, יש גם דרכים לפצח את הבעיה הזו עם בדיקה ביתית, למשל לחייב אותם לתעד את הבדיקה ואת התוצאה שלה בווידאו".

לבסוף, ענו שני הפרופסורים על השאלה מה היה צריך להופיע בתוכנית מחקר לקורונה, אם הייתה כזו. "צריך לעקוב באופן צמוד אחרי החולים הקשים כדי לראות שאין וריאנט חדש שמתפתח שעושה מחלה קשה יותר", אמר לוין. עמיתו, פרופסור דוידוביץ' הוסיף: "בבתי החולים הייתי שמח למידע ברור ורציף לגבי התחלואה הקשה באומיקרון לעומת דלתא. הייתי רוצה שיראו כמה אנשים מקבלים טיפול תרופתי, כמה מסרבים ומה היעילות שלו".

הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס.