אישור מהוסס של משרד הבריאות לחיסון של חברת פייזר נגד קורונה (Covid-19) גם לבני נוער, הוביל לתחילת מבצע החיסונים של בני הנוער באופן רשמי היום. בישראל כ-600,000 בני נוער שיכולים לקבל את החיסון, וקופת החולים כללית דיווחה כי כ-2000 תורים לחיסום זומנו עם פתיחת האפשרות להתחסן בסוף השבוע שעבר. מספר קטן של בני נוער בסיכון כבר חוסר בעבר, באישורים מיוחדים. בני הנוער שכבר התחסנו ציינו סיבות כמו הרצון לחזור ולהתקרב פיזית לחברים שלהם ללא חשש, וכן הרצון לנסוע לחו"ל ללא בידוד בחזרה לארץ.
משרד הבריאות אישר את החיסון, אולם הוסיף מסר כי בניגוד להמלצה שניתנה בעבר למבוגרים להתחסן במהירות האפשרית, הרי שאצל בני הנוער "אין דחיפות", ועל כל מתחסן והוריו לקבל את ההחלטה על בסיס מכלול השיקולים הרלוונטיים לחייהם. על רקע זה, לא יוקמו מתחמי חיסון ולא ייערכו קמפייני חיסון בבתי הספר, אלא ההתחסנות תתרחש בקופות.
זאת אומרת שמשרד הבריאות חושב שלא כדאי להתחסן?
לא. למעשה, רוב רופאים הצט"מ, הצוות לטיפול במחלות במשרד הבריאות, חושב שכן כדאי יהיה בסופו של דבר לחסן את בני הנוער נגד קורונה. אולם, הצוות מעריך כי בחודשים הקרובים יאסף מידע משמעותי נוסף הן לגבי הסיכונים בחיסון הספציפי הזה, אם ישנם, והן לגבי הכיוון אליו הולכת המגיפה בארץ ובעולם. בטווח הזמן הזה, הרוב המוחלט של בני הנוער אינם בסיכון.
מה הם הנתונים שהובילו לקבלת ההחלטה ללכת בדרך הביניים הזו?
משרד הבריאות בחן כמה משתנים: הסיכון לבני נוער במחלת הקורונה, הסיכון של בני הנוער להידבק, יעילות החיסון נגד המחלה ובטיחות החיסון.
מבחינת הסיכון במחלה, הדאגה העיקרית היא מתסמונת בשם MIS-C, דלקת רב מערכתית, כלומר של כמה איברים בגוף, שכמעט תמיד מובילה לאשפוז, למשך שבוע או שבועיים, ובחלק מהמקרים היא אף הצריכה שימוש במכונת לב ריאה. רק מקרים בודדים הובילו למוות, והיתר החלימו, ככל הנראה ללא נזקים ארוכי טווח. במאי 2020 הוערך שיעור הלוקים בתסמונת ב-1 מתוך כמה מאות או כמה אלפי ילדים שנדבקו בקורונה. בפועל כנראה שהשיעור הוא קצת נמוך יותר, אם לוקחים בחשבון את הילדים שחלו בקורונה באופן לא סימפטומטי.
מבחינת יעילות החיסון, בניסוי שערכה פייזר בבני נוער, קורונה תסמינית נמנעה ב-100%. סביר להניח כי כמו אצל מבוגרים, יהיו מקרים נדירים בהם מתרחשת הדבקה למרות החיסון, אולם החיסון הוא מאוד יעיל גם במניעת תחלואה וגם במניעת הדבקה, ואם נוסיף להשפעות הישירות שלו על כל מתחסן גם את ההשפעות הלא ישירות על כלל היכולת של הווירוס להתפשט באוכלוסיה, סביר להניח שהוא יגן על בני הנוער כמעט באופן מלא, אם יהיה בשימוש נרחב.
מבחינת בטיחות, משרד הבריאות הישראלי פרסם לפני כשבוע כי ישנה סבירות לכך שהחיסון גורם לדלקת לב אצל צעירים, במקרים נדירים - 1:50,000 לערך. דלקת לב זו היא קלה מ-MIS-C , וגם נדירה יותר במחוסנים לעומת ה-MIC-C אצל חולי הקורונה, וכן עדיין לא ידוע בוודאות כי המצב הזה נגרם מן החיסון, שכן מחלות זיהומיות נוספות יכולות לגרום לו. לכן הדגיש משרד הבריאות כי החיסון עדיף על תחלואה.
כאשר משקללים את הסיכון של הקורונה בסיכוי להידבק בה כרגע, מקבלים תוצאה שהיא פחות חד משמעית. ישנו הסיכון להידבק בקורונה בשנה הקרובה, ולעומת זאת הסיכון להידבק בקורונה לכל אורך החיים, שהוא גבוה יותר. אבל ייתכן שהמחלה תיעלם, בזכות חיסון רוב אוכלוסיית המבוגרים. עם זאת ייתכן גם כי פתיחת השמיים או וריאנטים חדשים יגרמו לשכיחות המחלה לעלות. המצב בו לשתי ההחלטות יש סיכונים שונים, מקשה על משרד הבריאות כרגע לתת המלצה גורפת.
אגב, בארה"ב חוסנו עד כה מעל 2 מיליון בני נוער בני 12-15, וה-CDC האמריקאי חוקר גם הוא את מקרי הדלקת בעקבות החיסון. בינתיים אותרו רשמית 7 מקרים כאלה, כולם בבנים. לאור מצב התחלואה בארה"ב, ה- CDC ממשיך להמליץ על החיסון.
על פי אילו קריטריונים מומלץ למשפחה להחליט האם לחסן את בני הנוער?
משרד הבריאות ממליץ לבני נוער בסיכון להתחסן. ה- CDC האמריקאי מגדיר נוער בסיכון מיוחד מהקורונה ככאלה הסובלים מ: מחלות ריאות או אסתמה, סוכרת, מחלה מטבולית גנטית, אנמיה חרמשית, מחלת לב מולדת, כשל חיסוני, השמנת יתר קיצונית או מחלה מורכבת רב מערכתית. רוב בני הנוער החולים במחלות כאלה כבר חוסנו, והאחרים מוכרים לרופא אישי שיכול להמליץ להם כיצד להתקדם. משרד הבריאות ממליץ על החיסון גם למי שמתגורר עם אדם בקבוצת סיכון.
אולם, הסיכון הרפואי הוא לא פרמטר הסיכון היחיד. גם רמת החשיפה היא משמעותית. כך, ביקור בחו"ל במדינה שיש בה קורונה, מעלה את הסיכון לחשיפה למחלה, כולל לווריאנטים חדשים שעלולים להיות קטלניים יותר, וכן את הסיכון להבאתם של הוריאנטים לארץ. ההמלצה היא לחסן את היוצאים לחו"ל, או כי אין חובה לכך ואפשר גם לבחור בבידוד בעת החזרה לארץ. אבל חו"ל הוא לא המקום היחיד שבו ישנה חשיפה גבוהה, אלא גם מפגשים מרובים משתתפים ומגע (כמו תחרויות ספורט או מחנות קיץ). ניתן להפחית את הסיכון במקומות כאלה על ידי ביצוע בדיקות מקדימות, למרות שאין היום הנחיית תו ירוק המחייבת לכך.
מה יכול לשנות את הגישה של משרד הבריאות בחודשים הקרובים?
מה צפויה להיות היענות האוכלוסיה לחיסון?
דעת הציבור מושפעת מהמידע שמגיע ממשרד הבריאות ומהתקנות של משרד הבריאות המשפיעות על חיי היום יום. עם זאת, אפשר לראות כי בקרב בני 16-19, התחסנו כ-60% מהאוכלוסיה. זו כנראה התקרה המקסימלית של ההתחסנות גם עבור הצעירים יותר.
עוד ב-mako בריאות:
>> חשבה שזה צינון – והתברר שמדובר במחלה נדירה
>> חוקרים גילו שאנשים מסוימים מזדקנים מהר יותר
>> קולות לעיסה משגעים אתכם? מחקר חושף את הסיבה
יש דרך ביניים בין להתחסן ללא להתחסן?
ההחלטה החד משמעית אינה חייבת להתקבל ברגע זה. אפשר לחכות, ולהתחסן בגיל מבוגר יותר שבו הסיכון לדלקת בלב יורד, ואילו הסיכון מן הקורונה עולה. מצד שני, יתכן שאם כולנו נתחסן נוכל לגמור עם זה כבר, והמחלה לא תישאר אנדמית בעולם לפגוש אותנו כשנהיה קשישים ורגישים יותר.
ישנן עוד כמה דרכי ביניים שנבחנות. כיוון שרוב תופעות הדלקת התקבלו לאחר החיסון השני, ייתכן שיומלץ לבני הנוער להתחסן במנה אחת. במקרה כזה, תהיה להם הגנה חלקית עם פחות סיכון. כמו כן ייתכן שיבחן מינון נמוך יותר של החיסון עבור בני הנוער, שעד כה קיבלו מינון זהה לזה של המבוגרים. משקל גופם לעיתים נמוך יותר, ומערכת החיסון שלהם חזקה, כך שייתכן שמינון מופחת הוא מספיק, ואולי הוא גם בטוח יותר. יש לבדוק זאת.
בינתיים המדענים אוספים מידע גם לגבי הסיבות שבגללן עלולה להיגרם דלקת לבבית בגלל חיסון הקורונה, ולאתר את מי שנמצאים בסיכון מוגבר לכך. אם ניתן יהיה לזהות את רובם מראש, ניתן יהיה לחסן את האחרים בפחות חשש (למשל את הבנות).
איזו החלטה נוראית! כל אופציה היא הימור מסוכן על החיים של הילדים שלי
למעשה, זו כנראה אחת מההחלטות הפחות הרות גורל שנאלצתם לקבל עבור בני הנוער סביב הקורונה. ככל הנראה בין אם תבחרו לחסן או לא לחסן את בני הנוער, ברמת התחלואה הנוכחית, הסיכון עבורם זעום.