כשלושה מיליארדי מנות חיסונים נגד נגיף הקורונה ניתנו עד כה בכל רחבי העולם וקצב החיסון העולמי עומד על כ-43 מיליון מנות ביממה, מחציתן בסין. אף שהמידע שמגיע מסין מצומצם, על פי הדיווחים משם הם כבר חיסנו את תושביהם בכ-1.2 מיליארד מנות. לא ברור כמה מהמחוסנים קיבלו שתי מנות ומהי התפלגות הגילים, ואין בנתונים הפרדה בין החיסונים מתוצרת חברות שונות, אבל המספר מעיד שעשרות אחוזים מתושבי המדינה המאוכלסת ביותר בעולם קיבלו מנת חיסון אחת לפחות.
האם החיסון הזה אכן מקנה להם הגנה טובה? זו כבר שאלה אחרת. בשבוע שעבר כתבנו כאן על קריסת ההגנה שהבטיחו החיסונים הסינים בכמה מהמדינות שהשתמשו בעיקר בהם לחיסון אוכלוסייתן. ההישענות של סין עצמה על אותם חיסונים שנויים במחלוקת שמיוצרים אצלה מעמידה בסימן שאלה את היכולת שלה להיחלץ ממשבר הקורונה בעתיד הנראה לעין.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
בבריטניה וריאנט דלתא ממשיך להשתולל ומספר הנדבקים המאומתים עומד כעת על כ-26 אלף איש ביממה. באופן מעניין, בניגוד לגלים הקודמים התמותה לא עולה יחד עם התחלואה, ונכון לעכשיו היא נשארת יציבה, עם כ-14 מתים ביממה. בפעמים הקודמות שהתחלואה זינקה שם לממדים דומים היא התבטאה גם במאות מתים מדי יום. גם גיל המאומתים צנח באופן דרמטי ורוב הנדבקים הם מתחת לגיל 29, קבוצת גיל ששיעור ההתחסנות בה נמוך יחסית. גיל הנדבקים משפיע מאוד על שיעור הסיבוכים ועל התמותה, משום שהמחלה פחות מסוכנת לצעירים.
נראה כי היציבות לא תישאר לנצח, ובימים האחרונים כבר מגיעים דיווחים על עלייה במספר המאושפזים. בריטניה מחסנת את תושביה בעיקר בחיסון של חברת אסטרה-זניקה ובחיסוני ה-RNA של פייזר ומודרנה. עקב גל התחלואה הגדול שעברה המדינה בתחילת השנה הונהגה בבריטניה מדיניות חיסונים חריגה – העדיפו שם לחסן כמה שיותר אנשים במנה אחת, על חשבון דחיית המנה השנייה עד שלושה חודשים. עקב זאת כ-67 אחוז מתושבי הממלכה המאוחדת קיבלו מנה אחת לפחות, אך רק 49 אחוז חוסנו בשתי מנות.
ובינתיים בישראל
מנקודת המבט הישראלית מדובר בנתונים מעודדים, משום שהם מראים שהחיסונים מונעים היטב תחלואה קשה ותמותה גם מווריאנט דלתא, שחדר בינתיים לישראל. אנחנו נמצאים בעמדה טובה יותר להתמודד איתו, מכמה סיבות. ראשית, שיעור ההתחסנות בישראל בשתי מנות גבוה יותר, ולא נעשה פה בכלל שימוש בחיסון של אסטרה-זניקה, שיעילותו נמוכה מזאת של חיסוני פייזר. כמו כן, התחלואה בארץ עדיין נמוכה יחסית ועוד אפשר לנסות לרסן אותה לפני שתצא מכלל שליטה. גם בישראל רוב החולים החדשים צעירים, וזה מקטין את הלחץ על מערכת הבריאות ומאפשר לשמור בה על שגרה מסוימת.
בצד הפחות חיובי, התקבלו כאן לא מעט דיווחים על מחוסנים שנדבקו בקורונה, חלקם אף עם תסמינים. הדבר עשוי להעיד על כרסום בהגנה החיסונית נגד הווריאנט החדש והמידבק במיוחד, אך זה גם יכול להיות פועל יוצא של שיעור מחוסנים גבוה. הנעלם העיקרי הוא כמה אנשים מחוסנים נחשפו לנגיף ולא נדבקו. סימן מעודד הוא הגיל הצעיר יחסית של הנדבקים המאומתים בישראל, מה שממחיש היטב שההגנה החיסונית לא נפרצה ושמבוגרים חולים הרבה פחות. מחקרים שהתפרסמו בשבועות האחרונים הראו שבבריטניה החיסון בשתי מנות מגן היטב מפני מחלה קשה שגורם הווריאנט, ובמידה טובה, אם כי פחותה, מהדבקות בכלל. משמעות הדבר הוא שנמשיך בעתיד הקרוב לראות הרבה צעירים לא מחוסנים נדבקים, ואיתם אחוז מסויים של מחוסנים, אם כי שיעור החולים קשה והמתים בקרבם יהיה נמוך בהרבה.
עוד ב-mako בריאות:
>> מדענים חוששים מהתפשטות של תולעת טפילית
>> רבים טוענים שזו השיטה הכי יעילה לרדת במשקל
>> דיאטנית: מה כדאי לאכול כדי לשפר את חיי המין
השבוע התפרסם בכתב העת Nature מחקר אמריקאי מעודד על ביצועי החיסון של חברת פייזר. החוקרים בדקו מדדים כמו רמות נוגדנים ויכולתם לנטרל לאורך זמן כמה מהווריאנטים המוכרים, לא כולל דלתא. כמו כן בדקו מדדים שמצביעים על יעילות התגובה החיסונית לאורך זמן על פי דגימות מבלוטות לימפה של מחוסנים.
בדומה למה שנצפה במחקרים קודמים, החוקרים מצאו שגם ארבעה חודשים אחרי קבלת החיסון רמות הנוגדנים נשארו גבוהות, אבל מה שיותר מעניין הוא שכשלקחו מחלק מהנבדקים דגימות מבלוטות הלימפה שלהם, נצפו בהן תאי דם לבנים שמקורם במבנה שנוצר כחלק מבניית הזיכרון החיסוני ארוך הטווח. שם תאי הדם הלבנים עוברים שינויים שמאפשרים לזהות בצורה טובה יותר את הנגיף והזיכרון החיסוני מתחדד. זהו סימן טוב שעשוי להעיד על עמידות לאורך זמן, כך שאולי לא נזדקק לזריקת דחף במלאות שנה לקבלת החיסון. עם זאת, מדובר במחקר קטן על 41 משתתפים בלבד, ורק ל-14 מהם בדקו את התאים בבלוטות הלימפה. החוקרים גם לא בדקו את וריאנט דלתא, כך שכדאי לחכות למחקרי המשך.