מדינת ויקטוריה האוסטרלית נכנסה ב-2 באוגוסט לסגר נוסף, והודיעה על "מצב אסון". זאת לאחר שיא יומי של 671 נדבקים חדשים, שסימל עבור ראש הממשלה, דניאל אנדרוז, את האיתות המספק שהוביל לסגירת 6.2 מיליון תושבי המקום, ללא התמהמהות נוספת. היציאה מהבית בזמן הסגר הותרה רק עבור קניית מזון, קבלה או הענקה של טיפול רפואי, יציאה לעבודה שלא ניתן לבצע מהבית ופעילות גופנית, וזאת לתקופה של שישה שבועות.

קצת פחות מחודשיים לאחר שנכנס לתוקפו, הסגר הביא להפחתת מקרי הקורונה במדינה מ-670 בשיא ההתפרצות השנייה ל-11 בלבד השבוע. אך הירידה, כאמור, לא התרחשה בבת אחת, ודרשה שיתוף פעולה הדוק מאוד של האזרחים, פיקוח והצבת יעדים ברורים על ידי הרשויות, ואולי חשוב מכך: סבלנות רבה.

בעיר מלבורן בוויקטוריה, הסגר שב עוד קודם לכן; ב-7 ביולי, למשך חודש וחצי, לאחר גילוי של 191 נדבקים במשך 24 שעות. הסגר הוארך אך רק לאחר שבעה שבועות, החלו לרדת רמות התחלואה. כדי להקל את צעדי הסגר החל מ-28 בספטמבר, הכריזה המדינה על יעדים: ירידה לשיעור מקרים יומי ממוצע של 50-30 נדבקים חדשים באופן רצוף, במהלך השבועיים הקודמים לתאריך היעד. כעת, הממוצע היומי של המקרים החדשים במלבורן הינו 34 חולים נוספים ביום.

בדומה למדינות אחרות בעולם, גם בויקטוריה - מרגע ההכרזה על הסגר ועד האטת מגמת התחלואה, חלפו יותר משבועיים. השבוע, לאחר שהצליחה לשטח את העקומה, כבר עברה ויקטוריה לשלב השלישי בתוכניתה הסדורה להתמודדות עם הקורונה.

וכאן בישראל? בזמן שקבינט הקורונה קבע כי תקופת החגים בישראל בלבד תוגדר כתקופת סגר, נשאלת השאלה האם באמת נוכל לחזור אל השגרה, או לשגר מצומצמת, בתוך פרק זמן כה קצר, שאין בו די כדי "לשטח את העקומה".

שיא בתחלופה בתקופה הקרובה

"אף אחד בעולם לא חושב שבטווח של שבועיים תהיה ירידה בתחלואה, אלא דווקא עלייה - אנשים סוחבים הדבקות מוקדמות יותר ומדביקים את המשפחה. גם בישראל, ב-15 במרץ החלו עם צעדי הסגר, וב-2 באפריל הגענו למספר שיא של חולים מאומתים", אומרת פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, אפידמיולוגית מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ובהדסה. "בפסח, שבוע לאחר מכן, הגענו למספר שיא של חולים במצב קשה. אנחנו מצפים דווקא שהעלייה בקצב התחלואה תגיע לשיא בתקופה הקרובה, כתלות בצעדי הסגר".

האם סגר של שבועיים-שלושה בפורמט הנוכחי יספיק?
"זה ככל הנראה לא יספיק. אנחנו לא נוכל לפתוח את המשק בשלב שבו נהיה בשיא התחלואה, כי המחלה תופץ יותר באופן הזה. אנחנו נצטרך לחכות לכך שהתחלואה תחל לרדת, בפרמטרים של מספר הנדבקים ואחוז החיוביים בבדיקות. אם נפתח את הכול באופן מיידי, הסגר לא ייתן כלום.

"הדאגה האמיתית שלנו היא מערכת הבריאות ומערכת האשפוז. המערכת הקהילתית קורסת, ומערכת האשפוז נמדדת לפי מספר החולים במצב בינוני וקשה, שמייצגים הדבקה שהייתה לפני כעשרה ימים. אנחנו חייבים להגיע למצב שבו מערכת האשפוז יורדת למצב שאפשר להתמודד איתו. אם אנחנו צופים שמספר החולים במצב בינוני וקשה יעלה עוד יותר, אנחנו צריכים להגדיר ירידה לערך שאיתו המערכת יכולה להתמודד".

אתם בודקים את מצבה של מערכת הבריאות לאור העלייה במספר החולים במצב קשה. עם מה צפויים להתמודד בתי החולים בתקופה הקרובה?
"התחזית כרגע היא שבעוד שבוע נעבור את ה-800 מאושפזים במצב קשה. בזמן הזה, יש אנשי צוות רבים ששחוקים לחלוטין, או שנמצאים בבידוד (יותר מ-4,000 אנשי צוות רפואי מנוטרלים בשעה זו מעבודתם, ש"א)".

במערכת הבריאות מזהירים מפני הגעה ל-800 מאושפזים במצב קשה, המסמלים סף של אי ספיקה עבור המערכת. לפי קלדרון, "אלו פרמטרים רכים שקשה לצפות. זה מספר קצת היסטורי ולא לגמרי מבוסס. המצב כבר עכשיו, עם מספר נמוך יותר של חולים במצב קשה, הוא חמור מאוד. זהו תמרור אזהרה משמעותי מאוד עבורנו. צריך לאסור לחלוטין באופן מיידי התקהלות במקומות סגורים, ולהשיג שיתוף פעולה של האוכלוסייה. כרגע כולם מרגישים שיש קבוצת כוח אחרת שמרוויחה על חשבונו, ושהוא יוצא נפסד, כשמדובר בבריאות של כולנו. כשאתה מאבד אמון, אתה מתקשה להאמין ולהבין שיש לך אחריות בעניין. בתחילת המגפה הערבות ההדדית הייתה גבוהה".

עד כמה מורכב המצב? ישראל מגיעה ליום השישי לסגר, או לצעדי ההידוק שנכנסו לתוקפם ביום שישי, עם כמעט 7000 מאותרי קורונה חדשים ביממה, ושיא של אחוז מאומתים מסך הבדיקות - 11.7%. הירידה עשויה להיות תלולה, ודאי כאשר התכנסויות נפסקו, ולא כל הציבור נשמע להוראות הקיימות. כדי לשוב לשגרה, צריכה ישראל לא רק להסתמך על כללים חברתיים-כלכליים חדשים של 'שגרת קורונה' אותה לא ראינו עם היציאה מהסגר הראשון, אלא גם להישען על מערך קטיעת שרשראות הדבקה הפועל כהלכה. אותו מערך לא יפעל באופן מלא לפני ראשית נובמבר, אך כך או כך - הוא לא מסוגל לפעול ביעלות בהיקף של יותר מ-400 חולים חדשים ביום. לפי מרכז המידע והידע, גוף המחקר של אמן, בקצב התחלואה הנוכחי יידרשו יותר מ-90 יום להפחתת התחלואה עד כדי 400 נדבקים ביום בלבד.

מספרי המתים עולים

קלדרון, יחד עם מומחים נוספים מהאוניברסיטה העברית והדסה, מנטרת מדי שבוע את מצב התחלואה בישראל, ובשבוע שעבר הציג הצוות בפני הקבינט תחזית קודרת באשר להתפתחות התחלואה, שכללה בין היתר צפי לעוד כ-אלף עד 2,500 נפטרים עד השבוע הראשון של נובמבר. לפי גורמים שנכחו בקבינט, הנתונים הללו עוררו אי נחת רבה - בלשון המעטה - בקרב השרים, כשהם מאותתים שיש צורך בהחמרת המגבלות בעת הזו.

הדיון בנושא התמותה לאורך השבועות האחרונים רחב. לאורך חודשי ההתמודדות הראשונים, התמותה בישראל הייתה נמוכה מאוד בהשוואה לעולם, וכך גם עד חודש אוגוסט. לפני כחודש, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בדקה את התמותה העודפת בישראל עד לחודש יולי, וקבעה כי למעט שלושה שבועות בהם הייתה תמותה עודפת של כ-300 נפטרים, אין תמותה עודפת בישראל. אך במסמך של משרד הבריאות שהוצג בסוף השבוע בפני קבינט השרים, ישנו שינוי מגמה; בחודש אוגוסט נרשמה בישראל תמותה עודפת של 10%, עם שיעור פטירות שנמצא מעל לממוצע הרב שנתי בעקביות. העלייה בתמותה נובעת בעיקרה מעלייה בתמותה בבני 65 ומעלה ובמיוחד בקרב בני 75 שנים ומעלה. 

פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, ראש הצוות המייעץ למל"ל שהשתתף בישיבת קבינט הקורונה האחרונה, איננו אופטימי. "עוד פחות משבועיים נגיע למצב חמור וקשה בבתי החולים. זה בלתי נמנע. הם יתקשו מאוד לטפל", הוא מסביר. "חייבים לסגור מיד את החורים בסגר- שווקים, התי כנסת וגם בחוץ (הפגנות) לפי כללים מחמירים - מסכות ומרחקים)". וקסמן מביע את מורת רוחו מהתנהלות הממשלה ומזהיר שוב מפני התמודדות בסגנון "יום אחרי יום", ללא תוכנית ארוכת טווח. "הממשלה שוב עוסקת בצעדים למחר, ונמנעת מדיון במדיניות ההתמודדות - מה היעדים? מה התוכנית ארוכת הטווח?", הוא אומר. "כדי לרתום את הציבור חייבים תוכנית ברורה, שאינה קיימת, והסברה מקצועית שלא ע"י רה"מ או שר הבריאות או גמזו, שגם אותה לא ניתן לבצע בלי תוכנית, כי מה נסביר? מכיוון שלא נקטנו צעדים בזמן, אפשרנו לתחלואה להשתולל, ועכשיו אנחנו נאלצים לנקוט צעדים דרסטיים למשך זמן ארוך. אנחנו משלמים מחיר כבד על ההתמהמהות".

לפי וקסמן, 2.5% מהמאומתים מגיעים למצב קשה אחרי שבוע. "נגיע בקרוב לקצב חולים קשה של 120 ליום, שמשמעותו הצטברות של כ-1200 מאושפזים במצב קשה כ-10 ימים לאחר מכן. מערכת הבריאות בלומברדיה קרסה כשהגיעו ל-1000 מאושפזים במצב קשה. מספר המאושפזים מתייצב על 1000, כי זה מספר המיטות, ואילו מספר המתים מזנק, פשוט כי כל החולים שמגיעים למצב קשה מתים מחוסר טיפול. האוכלוסייה בלומברדיה דומה לישראל, ומערכת הבריאות בצפון איטליה חזקה. הגידול אצלנו איטי יותר, אז לא נגיע לקטסטרופה כמו שם, אבל אנחנו נמצאים בבעיה".

סף הספיקה של המערכת, 800 חולים במצב קשה בלבד, איננו נמוך ודורש הקצאת משאבים וטיפול נקודתי לשם הגדלתו?
"הספיקה של חולים קשה בארץ אינה נמוכה בכלל, וגבוהה מרב מדינות ה-OECD. זו אינה הבעיה. אי אפשר לטפל במגפה על ידי הגדלת הספיקה - כשמספר החולים גדול אי אפשר לשלוט במגפה, כמו שקורה לנו, וגם אם נגדיל את הספיקה כל מה שזה ייתן לנו זה עוד כמה ימים לפני שנמלא את ההגדלה ואז נאלץ לנקוט צעדים חמורים למשך זמן ארוך יותר, כי ייקח יותר זמן לרדת. הדרך היחידה לנהל חיים תקינים היא עם תחלואה נמוכה - 100 ליום או פחות, ודיכוי התפרצויות על ידי קטיעת שרשראות".

ה"גל שני" מכה בספרד

ספרד, אחד ממדינות אירופה שנפגעו בצורה הקשה ביותר בריאותית וכלכלית מה"גל הראשון" , מתמודדת כעת עם ההתפרצות מחדש החמורה ביותר ביבשת. ביום שלישי דיווחו הרשויות על 241 קורבנות ביממה, ובשבוע שעבר נרשמו כ־900 קורבנות. ראשת מחוז מדריד הכריזה על "סגר וולונטרי" מיום שני האחרון, שמקיף 850 אלף תושבים.