וריאנט אומיקרון של נגיף הקורונה ממשיך לשטוף את אירופה וארצות הברית והמידע עליו ממשיך להצטבר. אנחנו יודעים כבר שהוא הרבה יותר מידבק מכל הווריאנטים שקדמו לו: קצב ההכפלה שלו, כלומר הקצב שבו מספר הנדבקים היומי בו גדל פי שניים, עומד על כשלושה ימים. זאת אומרת שבממוצע כל שלושה ימים מספר הנדבקים היומי מוכפל, ובהמשך זה ישתקף באותו קצב גם במספרי החולים קשה והמתים. זה כבר מסלול מעריכי תלול במיוחד, שדילג בקלילות מעל וריאנט דלתא, המידבק מאוד בפני עצמו.
בנוסף אפשר כבר לראות שאומיקרון מצליח להדביק גם מחוסנים ומחלימים, אם כי כנראה פחות מאשר את מי שלא התחסנו כלל. היכולת הזאת מחזירה למעגל הנדבקים והחולים הפוטנציאליים קבוצות גדולות מאוד של אנשים שכבר "יצאו מהמשחק", כך שנראה שמצפים לנו קצב הדבקה ושיעורי הדבקה אחרים לגמרי. הבשורות המעודדות הן שראיות ראשונות מדרום אפריקה, בריטניה ודנמרק מעידות ששיעור החולים הזקוקים לאשפוז מתוך כלל הנדבקים נמוך יותר בפער משמעותי של 70-40 אחוז לעומת וריאנט דלתא, אבל לא ברור אם יש בכך כדי לפצות על קצב ההדבקה האסטרונומי של הנגיף. המידע ממשיך להצטבר וסביר להניח שבעוד שבוע נהיה חכמים יותר.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
נראה כי שלושה מדדים יכתיבו את היקף ההגבלות על הציבור, שיידרשו כדי למנוע קריסה של מערכת הבריאות: קצב ההדבקה, שיעור התחלואה והתנהגות הנגיף אצל מי שחוסנו באופן מלא. קצב הדבקה גבוה מאוד עלול לגבור על ההשפעה החיובית של ירידה בשיעור התחלואה הקשה. לדוגמה, אם יש הקלה של כמה עשרות אחוזים בתחלואה הקשה אבל קפיצה של מאות אחוזים במספר הנדבקים החדשים, נראה בפועל הרבה יותר חולים קשים אף על פי שהסיכון האישי לאדם הבודד יהיה נמוך יותר.
לתוך המאזן הזה נכנסת גם התנהגות הנגיף אצל מחוסנים ומחלימים. לא ברור כמה מהם יידבקו בכל זאת, מה יהיה משך המחלה, עד כמה הם יהיו מדבקים ביחס ללא מחוסנים ומה הסיכון שיחלו קשה או ימותו והתשובות לשאלות אלו ישפיעו מאוד על אופי ההגבלות שיונהגו. פריצת ההגנה של החיסון עשוייה לייתר את התו הירוק ולהחזיר אותנו אחורה להגבלות קולקטיביות הרבה יותר, כמו התו הסגול או גרוע מכך. כך שנגיף קצת יותר מתון והרבה יותר מידבק הוא בשורה טובה לכל נדבק בנפרד, אבל סיוט למערכת הבריאות.
מחיר הטעות
בתוך אי-הוודאות הזאת התכנס שלשום הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) של משרד הבריאות לקבל החלטה בנוגע לשינוי זמני של משטר החיסונים בישראל. לנוכח המידע הלא-מספק על יעילות החיסון הקיים מול וריאנט אומיקרון הוחלט לאשר לקבוצות סיכון ולצוותים רפואיים – האנשים שנמצאים בסיכון גבוה להידבק או לחלות קשה, או שחסרונם יפגע בשירותי הבריאות לציבור – לקבל מנת דחף שנייה (מנה רביעית של החיסון). במקביל הוחלט לצמצם לעת עתה את פרק הזמן בין קבלת מנת החיסון השנייה למנת הדחף הראשונה.
ההחלטות הללו, ובמיוחד ההחלטה על מנת דחף שנייה, התקבלו על סמך מעט מאוד נתונים. עד כה חברת פייזר לא פרסמה נתונים על הבטיחות והיעילות של מנת חיסון רביעית, והצט"מ הסתמך על נתונים ראשוניים על דעיכת ההגנה שנותנת מנת הדחף הראשונה לאורך זמן ועל רמת ההדבקה הגבוהה של הווריאנט החדש. צוות המומחים מעריך שהסיכון הכרוך בהקדמת מנות הדחף נמוך יותר מההשלכות של ישיבה בחיבוק ידיים מול התפרצות חדשה.
הכתבה פורסמה במקור באתר דוידסון
נכון לעכשיו לא ידוע עד כמה המהלך הזה יועיל, ונכון למועד כתיבת שורות אלה משרד הבריאות טרם פרסם את הממצאים שעליהם התבססה ההחלטה. זו אינה הפעם הראשונה במגפה הנוכחית שגופי הבריאות נאלצים לקבל החלטה על סמך מידע לא שלם, אבל עד כה היו לצט"מ לפחות נתונים הבסיסיים על בטיחות ויעילות החיסון. כעת הם נאלצו להחליט רק על בסיס התנהגות החיסון בשלוש המנות הקודמות, המעט שידוע על הווריאנט החדש, ובעיקר החשש מפני מה שאיננו יודעים עדיין.
גורמים בקהילה הרפואית הגיבו בפקפוק מסוים להחלטה, וימים יגידו אם היא תוכיח את עצמה. מה שברור הוא שגם להחלטה לא לאשר מנה רביעית יהיו השלכות רפואיות ומוקד הדיון הוא בשאלה מה יהיה מחירה של טעות? איפה ייגרם יותר נזק – אם הרבה אנשים יקבלו חיסון שלא לצורך או אם אנשים רבים לא יקבלו חיסון שהם זקוקים לו.
בדרך לחיסון חדש?
מינהל המזון והתרופות בארצות הברית (FDA) אישר אתמול את השימוש בתרופה החדשה של חברת פייזר, פקסלוביד (Paxlovid), לטיפול בחולי קורונה. התרופה הזאת מצטרפת לתרופה האנטי-נגיפית מולנופירביר של חברת מֶרְק שאושרה לאחרונה. שתי התרופות פועלות על מנגנונים בנגיף שלא צברו כמעט מוטציות עד כה ועל כן צפויות להיות יעילות גם מול הווריאנט החדש.
יכול מאוד להיות שאנחנו מתקדמים לגל תחלואה חדש שישטוף את העולם כולו. החיסונים והזיכרון החיסוני שיש למחלימי קורונה יעניקו הגנה מסוימת לחלק ניכר מהציבור במדינות המפותחות והתרופות יעניקו הגנה למי שכבר חלו ומצבם עלול להידרדר. בינתיים מדינות רבות נערכות לגל החדש ומטילות על תושביהן הגבלות בניסיון לבלום את הגל. הולנד אף נכנסה השבוע לסגר מלא.
בתוך כך, צבא ארצות הברית פרסם השבוע הודעה כי חיסון חדש שהם מפתחים ואמור להגן מפני מגוון רחב של וריאנטים של נגיף הקורונה צפוי לסיים בקרוב את השלב הראשון של הניסוי הקליני. מדובר בחיסון שונה מעט מאלה שנמצאים כעת בשימוש נגד הנגיף. הוא מכיל ננו-חלקיקים המבוססים על חלבון בשם פריטין, שאליו צומדו מקטעים שונים, שמורים אבולוציונית, מהחלבון הנגיפי SPIKE של נגיף הקורונה ויש ראיות שהנוגדנים שנוצרים יודעים לזהות גם וריאנטים שונים ואף את נגיף ה-SARS - בן דוד רחוק.
הצגת מגוון גרסאות של חלבונים הווריאנטים על גבי אותו חלקיק מאפשרת לגוף לפתח מגוון רב יותר של נוגדנים שיפעלו נגד וריאנטים שונים, ואולי גם נגד וריאנטים עתידיים. החיסון הניב תוצאות טובות בניסויים הטרום-קליניים על פרימטים (קופי אדם), ואף הצליח להגן עליהם גם מפני הדבקה בנגיף הסארס, שהוא קרוב מסוכן נוסף של נגיף הקורונה. בקרוב נדע אם החיסון הזה יפעל בהצלחה דומה גם בניסויים הקליניים בבני אדם. אם ההבטחה שבו תמומש, מדובר בשחקן חדש בזירה, שייהנה מיתרון אדיר על יצרניות החיסונים הפעילות כעת. עם זאת, יעברו עוד כמה וכמה חודשים לפני שיושלמו כל הליכי הבדיקה והאישור שלו, כך שאת גל האומיקרון העולם יאלץ לעבור בלעדיו.