לפני שבוע דיווחנו על וריאנט מדאיג שהתגלה בדרום אפריקה. מאז ארגון הבריאות העולמי הספיק להעניק לו את השם "אומיקרון" ומדענים גילו עליו מידע רב: זהו וריאנט שונה ממה שהכרנו עד כה, הוא צבר כ-50 מוטציות בחלבונים שלו, כשני שליש מהן בחלבון ה"ספייק", האחראי חדירתו לתאים. זה החלבון שכל החיסונים המערביים מכוונים נגדו. מנתונים ראשוניים שעלו ממקור ההתפרצות במחוז חאוטנג בדרום אפריקה, נראה שהוא מדבק יותר מווריאנט דלתא, אך עוד לא ברור בכמה. גם עדיין לא ידוע מה חומרת המחלה שהוא גורם לה, וסימן השאלה הגדול מכולם: האם החיסון פחות יעיל נגדו? לפי הערכות מומחים הווריאנט החדש יפרוץ את ההגנה מהדבקה שמקנה החיסון, עוד לא ברור באיזו מידה, אבל ככל הנראה החיסון עדיין יקנה הגנה טובה ממחלה קשה. שלשום המנכ"לים של חברות פייזר ומודרנה העריכו שיעילות החיסון במניעת הדבקה תרד, אך יעילות זריקת הדחף (פייזר) תשמור על ההגנה. אלו הערכות שלא מבוססות על נתונים גלויים, ובהתחשב בזמן הקצר שעבר מאז גילוי הווריאנט החדש, לא סביר שהן מבוססות על תוצאות רשמיות של ניסויי מעבדה.
עקבו אחרינו בפייסבוק ותקבלו את כל הכתבות ישר לפיד >
בשבועות הקרובים צפויים להתפרסם מחקרים שבוחנים את יעילות החיסונים נגד הנגיף בתנאי מעבדה, כלומר השפעתם נוגדנים שנוצרו אצל מחלימים, מחוסנים, ומחוסנים שקיבלו גם חיסון דחף על הדבקת תאים בתרבית. מהתוצאות של מחקרים כאלו אפשר להסיק מסקנות מוגבלות, משום שהנוגדנים הם רק זרוע אחת בתגובה החיסונית, וכבר ראינו בווריאנטים קודמים שתוצאות נמוכות במבחני נִטרול לא מעידים בהכרח על יעילות נמוכה של החיסון. המבחן האמיתי יהיה התוצאות בשטח – שיעור ההדבקות בקרב מחוסנים חלקית, מחוסנים מלא ומחלימים וכמובן חומרת המחלה. מטבע הדברים, כל מדינה תעדיף לא לבחון את זה על אזרחיה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות אחרות, לכן רוב המדינות נוקטות צעדי מנע של הגבלת טיסות, בעיקר מאזורים חשודים, אם כי נראה שאת הרכבת הזאת רוב המדינות כבר איחרו והווריאנט התפשט ברחבי העולם.
וריאנט דלתא עדיין פה
חשוב להדגיש שהווריאנט הדומיננטי, שגורם לרוב המכריע של התחלואה היום, הוא דלתא, שאנו כבר מכירים היטב. על כן באירופה ובארצות הברית, שמצויות שתיהן בעיצומו של גל תחלואה, עושים מאמצים רבים לעודד אנשים להתחסן במנה שלישית, שהוכחה כיעילה בשיקום ההגנה החיסונית מפני הנגיף. בארצות הברית המליץ המרכז לבקרת מחלות (CDC) למבוגרים מעל גיל 18 לקבל מנת דחף אם עברה חצי שנה מאז שחוסנו במנה השנייה. גם באירופה מעודדים מחוסנים לקבל את המנה השלישית. לפני שבועיים דיווחנו שאוסטריה מתחילה בצעדים חקיקתיים להחלת חובת חיסון, והשבוע הודיעו גם גרמניה ויוון שיבחנו צעדים כאלו ונשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אף אמרה ש"מדינות האיחוד צריכות לשקול חיסוני חובה על מנת להתגבר על הקורונה ווריאנט אומיקרון". וריאנט האומיקרון מושך את הכותרות אבל האתגר הגדול והמשמעותי שעומד בפני אירופה הוא הדלתא. יכול להיות שהאומיקרון יהפוך לדומיננטי בהמשך, אבל עיקר התחלואה והתמותה כיום היא מהדלתא, ונגדו יש טיפול מונע יעיל: חיסון ומנת דחף.
בארצות הברית מבצע חיסוני הילדים מתקדם במהירות וכבר למעלה מ-4 מיליון ילדים קיבלו את המנה הראשונה, מתוכם למעלה מ-300 אלף קיבלו את המנה השניה. זה השלב שהורים רבים מחכים לו, לראות מה יהיה שיעור תופעות הלוואי בילדים לאחר המנה השניה. התוצאות נאספות ויפורסמו בקרוב. בישראל קצב ההתחסנות של ילדים התחיל לא רע, עד היום התחסנו כארבעה אחוזים מילדי ישראל, בהשוואה לשבוע הראשון לאחר אישור חיסון הנוער זה נראה טוב. חשוב לזכור שלחיסון לוקח כחודש עד שהוא מגיע לרמת הההגנה המרבית וחודש זה פרק זמן ארוך מאוד במונחים של קורונה.
הכתבה פורסמה במקור באתר דוידסון
חשש מירידה ביעילות חלק מהטיפולים
הוועדה המייעצת למינהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) דנה השבוע בתרופה החדשה של חברת מֶרְק, המיועדת לחולים בסיכון. מרק הצהירה לפני שבועות אחדים שיעילות הטיפול עומדת על כ-50 אחוז ומאוחר יותר עדכנה ל-30 אחוז. זו אינה יעילות גבוהה, כמובן, אבל עדיפה מהעדר טיפול כלל. הוועדה המליצה לתת אישור חירום ברוב דחוק של 13:10. מדובר בתרופה שגורמת למוטציות רבות בנגיף, שהופכות אותו ללא פעיל, וכך מצמצמת את העומס הנגיפי ובולמת את התדרדרות המחלה. תכונה כזו, תאורטית, עלולה להיות חרב פיפיות ולגרום להופעה של וריאנטים נוספים. עם זאת, היא מיועדת לטיפול באנשים שנמצאים ממילא בבידוד, אז הסיכון לכך אמור להיות נמוך. התרופה הבאה שהוועדה תדון בה היא התרופה של פייזר, שמנגנון הפעולה שלה שונה במקצת. החברה דיווחה על יעילות גבוהה בהרבה ובקרוב נראה אם אכן יש כיסוי להצהרות האלה, או שהחברה תחזור בה, כפי שקרה למרק. היתרון החשוב של שתי התרופות הוא שהן לא מבוססות על נוגדנים ולא פועלות נגד חלבון הספייק, כך יעילותן לא צפויה לרדת גם בטיפול בווריאנט החדש ועתיר המוטציות.
בניגוד לשתי התרופות האלה, החברות איליי לילי ורג'נרון מדווחות כי התרופות שלהן כנראה יהיו יעילות הרבה פחות נגד הווריאנט החדש. מדובר בתרופות מבוססות נוגדנים שמכוונות גם הן לחלבון הספייק. מטבע הדברים כאשר החלבון עובר שינויים, התרופות אכן צפויות להיות יעילות פחות, כפי שכנראה קרה. זו מכה משמעותית לטיפולים הללו, שכבר הוכיחו את יעילותן במניעת הידרדרות מצבם של חולים בסיכון, המפורסם שבהם הוא נשיא ארצות הברית לשעבר, דולנד טראמפ. נקווה שהתרופות של מֶרק ופייזר יחליפו אותן בהצלחה.
אם כך פערי המידע שלנו הם כאלו: אנחנו יודעים שהווריאנט החדש כנראה יותר מדבק, אך לא יודעים עד כמה. אנחנו לא יודעים אם יש שינוי בחומרת המחלה או בנטייה לסיבוכים. אנחנו גם לא יודעים אם החיסון יעיל באותה מידה נגד הווריאנט הזה. יעברו שבועות מספר עד שנקבל תשובות חלקיות לשאלות האלה, בתקווה שהלימוד לא יהיה על בשרנו. דבר אחד ברור. אם אנחנו או ילדינו פוגשים את הנגיף, מוטב להיות מחוסנים, משום שלפי הערכות מיטב המומחים בעולם, חיסון מלא ימשיך להגן ממחלה קשה.